אמא טריה, אפשר להצטרף?

[שרון של לוטן]

התחפשת?../images/Emo3.gif

 

[lulyK]

לא יפה ../images/Emo6.gif

 

[שרון של לוטן]

זה כי הוא מאוד אגרסיבי ../images/Emo3.gif

(כל פעם אני מתפלאה על הטמטום במשפט הזה) רציתי לספר לך שהייתי בסמינרים בשבוע שעבר של יועצת הנקה מופלאה מארה"ב. חשבתי עליך ועל יותם מאחר והיא דיברה, בין השאר, על תינוקות שיש להם תחושתיות-יתר או תינוקות מאוד רגישים. חלקם סבלו מטראומה בלידה, או שהיו בתנוחה לא נוחה ברחם שמכאיבה להם עכשיו. הדרך שלה להתמודד עימם ולקרב אותם לשד היא הפוכה מאשר עור לעור - להלביש ולעטוף את התינוק וגם את האם ככל האפשר. התינוק לא מוחזק על ידי ידה של האם אלא נתמך על השד בעזרת הרבה שמיכות וכריות (מה שנוח). וכך התינוק מתנגד פחות למגע עם האם, כי הוא מינימלי, ואפשר לקרב אותו לשד. מבחינתי - גישה מהפכנית. איך יודעים להבדיל בין תינוקות כאלו לתינוקות שצריכים הרבה עור לעור? לא יודעת. אולי מנסים את שתי הגישות ורואים למה יש פחות התנגדות.

 

[בלינקה]

זה מאד מעניין

אולי בגלל זה תחילת ההנקה המוצלחת שלנו היתה בפוטבול?

 

[lulyK]

גם אצלנו, ההנקות המוצלחות היחידות

היו בפוטבול ועל 30 כריות

 

[lulyK]

ומה קורה בגישה הזו בהמשך?

התינוק "נרגע" וכן יכול לשאת את המגע של אמו

? (פשוט מנסה לדמיין הנקה מעבר לחודשיים-שלושה בצורה שכזו)

 

[שרון של לוטן]

כן, זה עניין קצר טווח

של כמה ימים/שבועות. לא יותר. זה לא שיש לתינוק בעיה עם המגע של אמו, אלא עם מגע בכלל. אני משערת שתינוקות כאלו יעדיפו להיות עטופים ושיעזבו אותם בשקט רוב הזמן. או שהם יראו כאילו הם לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, חסרי מנוחה באופן כללי ורגישים לכל דבר. אני מנסה לנחש מה יעדיף תינוק כזה. מנשא או לא?

 

[swann]

האם דיברו שם גם על בעיות תפיסה

שנוצרות בגלל suction בלידה? פעם פתחתי על זה דיון בהנקה, וזה עדיין לא עוזב אותי כי נראה לי שזה קרה לי (מים מקוניאלים) וגם לחברה שלי (שהיו לה כאבים מסתוריים, וילדה שמאוד התעכבה בענייני מוצקים ולעיסה)... אשמח לשמוע אם יש לך מה להגיד בעניין.

 

[שרון של לוטן]

כן, זה מאוד ידוע!

תינוקות כאלו בדרך כלל חווים טראומה באזור הפה וקשה מאוד לשכנע אותם לינוק. לפעמים רפלקס היניקה שלהם לא פועל וצריך להפעיל אותו. בכל מקרה, הם מתנגדים לפעולות שונות שקשורות לפה.

 

[אמא של א וגם של ר]

שרון, אני מסתובבת עם המחשבה הזו

במשך שנה. לדעתי ל-ר' שלי יש בעיית תחושתיות: הוא זקוק לגירוי חזק מאוד באיזור הפנים ובעיקר באיזור הפה (אני מחכה לאבחון ריפוי בעיסוק על מנת לאמת את האבחנה שלי). מה שכתבת מאשש את ההשערה שלי. הוא העדיף את הפיטמה של הבקבוק, שהיא נוקשה ומוצקה יותר על פני ה"טבעית". לדעתי, בגלל הלחץ הרב שהפעיל בפעולת היניקה הוא הכאיב מאוד וגם שיחרר כמות גדולה מדי. הפטמה של הבקבוק לא התלוננה... שרון, אפשר לשמוע עוד על נושא התחושתיות? תודה

 

[שרון של לוטן]

אני לא מומחית בנושא

ואולי קלינאי/ת תקשורת או מרפא/ה בעיסוק ידעו יותר בעניין. רוב התינוקות מעדיפים פטמה של בקבוק, פשוט כי כדי להשאיר בפה פטמת שד הם צריכים להפעיל ואקום וזה מצריך מאמץ, לעומת פטמת בקבוק שפשוט נמצאת שם ומזרימה חלב עם כל לחץ קל. לגבי לחץ רב מדי, יכול להיות שהתפיסה לא היתה טובה? הוא אמור להפעיל לחץ חזק בזמן יניקה, גם בשביל הואקום וגם כדי למשוך את החלב קדימה בצינוריות החלב. מה שכן, אם את מרגישה שהוא הפעיל לחץ רב בצורה לא נכונה, האפשרות היחידה שעולה במוחי היא לשון קשורה. האם יש לו במקרה לשון קשורה? ולמה את מתכוונת בזה שהוא זקוק לגירוי חזק באזור הפנים? שקשה לגרות אותו? שהרפלקסים עובדים רק עם גירוי חזק? אם תכווני אותי לכוון הנכון אני אוכל לנסות לשער, אם כי קשה להבין בלי לראות את התינוק.

 

[שרון של לוטן]

שאלה פרובוקטיבית (גם אל עצמי)

ראיתי את זה על עצמי, ראיתי המון בפורום הנקה, ועכשיו אני נתקלת בזה המון בקליניקה: תעזרו לי להבין למה אצל נשים אשר מתעקשות רק על הנקה, שזו להן ההנקה הראשונה או שלא הניקו עד כה והחליטו שזו ההזדמנות לתקן - למה זה לא הולך אצלהן פעמים רבות? וכן, זו אכן הופכת להיות אובססיה. וככל שזה יותר אובססיה, כך ההנקה הולכת יותר גרוע. לא מאמינה שזה חוסר הנסיון. זה בפרוש כאילו הגוף שלהן עובד נגדן. ואלו תמיד נשים שהיו אצל מליון יועצות, או לפחות מליון פעמים אצל יועצת, בדרך כלל משכילות וגם הרבה פעמים קונטרול-פריקס. למה? אני אף פעם לא יודעת מה להגיד לנשים כאלו. להרפות? לעזוב את זה? להתעקש כי אצל חלק זה כן מצליח בסוף? לא מרגישה שיש לי זכות להחליט עבור אם מתי היא הגיעה לגבולות שלה ומתי היא תוכל להגיד לעצמה שעשתה כל מה שהיא יכולה. ואני כל-כך מבינה ומזדהה עם הרגשת הכשלון של אם שלא יכולה להזין את תינוקה מגופה. לא שאני חושבת שהיא אכן כשלון כאם, להפך. מעריצה נשים כאלו ואת המאמצים שהן משקיעות. ובכל זאת, יש משהו מאוד בסיסי שהיא לא מצליחה לספק לתינוקה. מאחר והייתי במצב הזה, אני יודעת שלא הרפיתי עד שידעתי שניסיתי כל אביזר שהוא וכל עצה שהיא כדי שההנקה תצליח. ולא, היא לא הצליחה. ולמרות שאין לי על מה להרגיש אשמה כי ניסיתי הכל, בכל זאת הרגשתי אשמה. וכשלון. ושאם הייתי חיה לפני עידן הפורמולה, לוטן לא היתה שורדת. וכן, ביום שהרמתי ידיים והחלטתי שנגמר (אחרי ארבעה וחצי חודשים) - רק אז התחלתי להנות מהאמהות ומהבת שלי. אז NUXI, למרות שאני חושבת על זה כבר יומיים, אני לא יודעת מה בדיוק להגיד לך. רק את יכולה להחליט עבור עצמך. אני מציעה לך להתנתק מהעצות של הסביבה ולעשות עם עצמך את החשבון על כדאיות מול עוגמת הנפש. רק את יודעת מה הם הגבולות שלך. ומכל הלב - בהצלחה ואני מאחלת לך שתהיי מהאמהות שעוברות את המכשול האחרון ואז הכל זורם חלק. מגיע לך!

 

[בלינקה]

את רואה זה המון

כי רק נשים שזה בוער בעצמותיהן באות לבקש עזרה.

 

[שרון של לוטן]

נכון, אבל למה הבעירה הזו בעצמות

נוגדת הנקה? למה שהגוף שלהן יעבוד אחרת מאשר אצל נשים אחרות? ואיך מסבירים להן את ההירגעות שהן אמורות לשאוף אליה כדי לצאת מהמעגל שמסבך את ההנקה? לדעתי, זה מאוד מעצבן לשמוע מאיש/אשת מקצוע שכדי להצליח בתהליך פיזי צריך להירגע. זה כמו שאומרים לאנשים עם בעיות פוריות שיצאו מהלחץ.

 

[lulyK]

אסתר גרוניס אמרה לי בחדר הנקה בליס

את מה שאת אומרת. שדווקא מי שזה לא באמת חשוב לה, מצליחה בלי שום בעיה. אני עובדת על הגישה הזו לפעם הבאה

(כבר באמת לא אכפת לי אם הילד/ה הבא יינק או לא)

 

[lulyK]

עכשיו אני חושבת על זה

שכנראה העובדה שאני תמיד נמשכת לנושא הזה ויכולה לדבר עליו שעות (כמו על ההריון והלידה...) מעידה אחרת.

 

[שרון של לוטן]

ומה אני אגיד?../images/Emo13.gif

אני בכל זאת חושבת שהתופעה הזו היא יחודית לאמהות בפעם הראשונה, או לכאלו שמיניקות בפעם הראשונה וחשוב להן שזה ילך. לדעתי בהנקות הבאות יש בשלות מסויימת שמביאה את הרגיעה הרצויה וגם נסיון. יודעים לזהות את הכניסה למבוי הסתום ונמנעים ממנו. וגם יש ילד נוסף בבית שלא מאפשר לאמא לשקוע בנבכי ההנקה עד אין קץ.

 

[swann]

אוייי ההזדהות!! ../images/Emo24.gif

וכמה למדתי מהחויה שעברתי כדי לתקן בפעם הבאה... במקרה שלי מדובר על זה שהיה חשוב לי בלי תנאים, ושילוב קטלני של עור רגיש מדי + יונקת לא כ"כ מצטיינת. מקווה שבפעם הבאה אפשר יהיה לתקן עוד לפני שיתקלקל. ומי שעברה דברים כאלה גם למדה לקחת טלפונים של אנשי מקצוע שיבואו לעזור אם צריך ממש מיד בהתחלה, לפני שמתחילות הטעויות.

ואני לא כמו לוליק, כן שומרת על אופטימיות להנקה מושלמת בפעם הבאה ואכן כן חשוב לי לפחות באותה עוצמה כמו עם מאיה.

 

[בלינקה]

אני מנסה לומר (בחוסר הצלחה)

(יש לי יונקת מקלידה על הידיים)שיש ארבע קבוצות. 1. לא בוער ולא הולך. 2. לא בוער והולך. 3. בוער והולך. 4. בוער ולא הולך. ואת, כאשת מקצוע וכחברה בפורום שמטרתו תמיכה, נתקלת, מטבע הדברים, רק בקבוצה מספר ארבע. אני דווקא יכולה לחשוב על אחת או שתיים שזה בוער בעצמותיהן וגם הלך להן.

 

[lulyK]

מה שהיא אומרת

זה שיש הרבה שבער להן וזה לא הצליח (זה לא אומר שלכל מי שמגיעה בשאנטי זה יילך, וזה לא מוריד מגודל ההצלחה של נשים כמוך שגם מאד רצו, גם נתקלו בקשיים עצומים וגם התגברו עליהם בסופו של דבר)