אמונות טפלות

[אפרת1967]

אמונות טפלות

האם יש ביהדות אמונות טפלות או שזה מנהג שאימצנו מהנוצרים/מוסלמים? ואם כן, היכן הן מוגדרות? (הכוונה - בתנ"ך? באחד מהספרים החיצוניים?). הייתי שמחה לקבל דוגמאות לאמונות טפלות שכתובות היכן שהוא... כי לדעתי, כל הנושא הזה ממש מנוגד לדת היהודית. (ואני, ד"א, חילונית לגמרי... מדובר בויכוח קטן שיש לי עם חברה).

 

[רון סי]

למה את קוראת אמונות טפלות?

 

[טלמון סילבר]

אינני יודע עם זה כתוב באיזשהו מקום,

אבל שמעתי שביהדות זה נחשב "לא טוב" לספור אנשים, בגלל סיפור מהתורה, שמשה ביצע מפקד אוכלוסין ואחריו (כתוצאה ממנו?) מתו הרבה אנשים. אגב, מישהו יודע איפה זה כתוב, שיהודי דתי חייב כיסוי ראש?

 

[L7]

יש כאלה שחושבים שנישוק עצמים

מזוזות - וילון ארון קודש אבנים אדמה - כל אלו מעין אמונות תפלות. כלומר האמונה שעצמים קדושים.

 

[רון סי]

נו, בגישה הזו

אפשר להגיד שכל אמונה ביהדות היא טפלה. ואז אין משמעות לשאלה אם יש אמונות טפלות ביהדות.

 

[elcool]

יש גם את האמונה

שאסור לגבר ללכת בין שתי נשים, או שתי כלבים או שתי חזירים ואסור לשתי גברים ללכת מצידי אישה, כלב או חזיר ג- גבר א-אסור (אשה, כלב וחזיר) ג א ג א ג א

 

[masorti]

זו לא "אמונה" אלא פסיקה הלכתית.

(החצי השני של המשפט שלך הוא למיטב ידיעתי המצאה שלך) אני מניח שהטעם לפסיקה היה שמירת כבודו של הגבר (כפי שנתפס באותה תקופה). אין פה שום דבר מיסטי.

 

[elcool]

המשפט השני הוא לא המצאה שלי:

http://www.hofesh.org.il/haredim_papers/02/nekavim.html

 

[masorti]

טענה המובאת באתר "חופש"...

אינה ראייה לכאורה לנכונותה. נהפוך הוא. לענייננו לא משנה האם חצי המשפט שלך נכון או לא. הנקודה היא שלא מדובר על משהו מיסטי (אמונה טפילה נובעת מפחד מיסטי), אלא על חקיקה ממניע חברתי.

 

[elcool]

איזה מניע חברתי?

אומרים שאם גבר הולך בין שני נשים וכו´ וכו´ אז יהיה לו מזל רע, לא יהיו לו ילדים או משהו כזה

 

[masorti]

הסברתי לך...

אני מניח שהפוסקים הניחו שהאשה (והכלב והחזיר) נחותה מהגבר, והליכה בין שתי נשים מפחיתה מכבודו (כי יש מראית עין של שויון). הסיפורים על "מזל רע" הם ככל הנראה תוספות עממיות מאוחרות יותר. איני מומחה בספרות התורנית, אבל לא נשמע לי סביר שהפסיקה הרשמית נימקה זאת ב"מזל רע".

 

[elcool]

פעם,

כאשר האישה נחשבה כבאמת נחותה, כתבו את ההלכה כיום, במקום לגיד שהאשה נחותה, פסקו שזה מזל רע

 

[masorti]

אתה לא מבין משהו בסיסי...

כיום לא צריכים לפסוק שוב כדי לתת אישור לפסיקה הקודמת. מספיק לקבוע שאסור כי כך פסקו פעם. ואני חוזר ואמור שלהערכתי כל ענין המזל הרע הוא אמונות עממיות ולא פסיקה רשמית.

 

[טלמון סילבר]

קיבוע פסיקות עתיקות תמוהות אינו

מעיד לטובתה של דת זו.

 

[טלמון סילבר]

האם נכון וחכם לשמר היום "חקיקה"

כזאת (שגבר לא יהיה בין שתי נשים או בין שתי חזירות)?

 

[טלמון סילבר]

מעניין! דבר הנראה כאמונה טפלה לכל

דבר, מהווה דווקא פסיקה הלכתית!

 

[dar האחת]

לדעתי הרבה מאוד מהמצוות

שהם למעשה הפולחן הדתי נובע מאמונות טפלות! אם לא תעשה כך וכך האל יעניש אותך (לא מתוך בחירה בין מותר ואסור או צווי מוסרי טהור אלא שכר ועונש ) הרי ריצוי אל שקשה להוכיח קיומו היא בבחינת אמונה טפלה. לכן אני טוענת שיש להפריד בין אמונה ודת. קל לי להבין אנשים מאמינים שלא מבצעים ריטואלים כדי להוכיח דבקותם באמונה וריצוי האל

 

[masorti]

אולי לא שמת לב...

אבל הטענה הבסיסית שלך היא "דת = אמונה טפילה". וממילא נובע שמילוי כל מצווה דתית היא אמונה טפלה. אין פה מה להפריד בין אמונה לדת. --- זכותך לחשוב כך, אבל אל תצפי לדיון תיאולוגי פורה כשאת יוצאת בהצהרה גורפת (ופרובוקטיבית) כזו.

 

[טלמון סילבר]

ומה עושים עם הדוגמה של הגבר בין

שתי הנשים? זו דת, הדומה מאוד לאמונה טפלה.

 

[יאנוס]

גבר בין שתי נשים - פסיקה חדשה של

עובדיה יוסף. למיטב ידיעתי זו פסיקה חדשה של עובדיה יוסף. משנה שעברה. וחוץ מזה הטענה שהדבר היה נכון לתקופה כי על הגבר היה לשמור על מעמדו רק מחזקת אותי בכך שהדת היהודית היא דת ארכאית. נגמרו הימים שבהם לגבר היתה הגמוניה בלתי מעורערת. הגענו לזמנים חדשים בהם נשים שוות לגברים והטענה כי הגבר עליון על האישה היא טענה מגוכחת שאין לה מקום בדיון. ואפילו אם בעבר נפסקו פסיקות על רקע עליונות הגבר מדוע לא יוצאות פסיקות חדשות המבטלות אותן? האם נותק הקשר של שליחי האל עלי אדמות? ואם כך, מדוע הם עדיין מציגים עצמם כשליחי האל אם נותק הקשר? נראה לי ששליחי האל פשוט נדבקו לכסא שלהם וקשה להם להיפרד ממנו. הקשר בינם לבין אלוהים קלוש אם בכלל הוא קיים. הם שואבים את כוחם מהפחד שבו הם מזינים את צאן מרעיתם. ראו את הכמרים הקתולים, את ש"ס, את הפאגאנים, את יהדות התורה. כמו הרבה אידיאולוגיות שמבוססות על פחד ההמונים.