אלי כ ה ן
New member
לגטימי לדבר עברית אך נא אל תחסום גישה לדיאלוג
לא אמרתי "הזוי" על דברֵי-אף אחד משנינו!
רק אמרתי, שההנחה - שהאימא שחקנית או שקרנית - היא הנחה הזויה לחלוטין (אף אם היא אפשרית תיאורטית), כלומר מדובר בהנחה בעלת סבירות קלושה-עד-אפסית (גם אם היא אינה אפס גמור - שהרי כבר היו דברים מעולם - כגון בפרשת הילדה רוז פיזם ועוד). אבל שים לב, שגם כשאני אומר שההנחה הנ"ל היא הזויה (כלומר בעלת סבירות קלושה-עד-אפסית), זה עדין לא אומר שאני מניח - שגם דבריי שלי - הם הזויים, שהרי בשום מקום בדבריי לא תמצא שהינחתי - את ההנחה ההזויה הזו (הקלושה-עד-אפסית) - שהאימא שחקנית או שקרנית! מה כן תמצא בדברייי? שלאורך כל הדרך אני נמנע מלהניח שהאימא הזו עוברת גהנום, ואגב אני אפילו נמנע מלהניח שהיא אינה שחקנית ואינה שקרנית! ואני נמנע מלהניח זאת, לא משום שאני חושד (חשד הזוי אגב) שאולי היא כן שחקנית או שקרנית, אלא משום שההנחה הכל כך סבירה ומתבקשת - הגורסת שהאימא הזו אינה שחקנית ואינה שקרנית אלא באמת עוברת גהנום - אינה הנחה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא עצמה, בעוד שאני - עוד מאז תגובתי הראשונה לך - התיימרתי לעסוק אך ורק, במה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא עצמה (כלומר מתוך הצירוף של דבריה ושל הקונטקסט הפנימי שלהם) - לא מתוך מה שאנחנו יודעים פסיכולוגית על אימהות, שכן כל ידיעה פסיכולוגית כזו היא הנחה חיצונית - בעוד שאני לא התיימרתי (מאז ראשית השירשור הזה) לעסוק בהנחות שחיצוניות אל מה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא.
אגב, מעולם לא דרשתי ממך להחליף מילה בודדת במשפט ארוך יותר שבא להגיד את אותו רעיון שישנו במילה הבודדת ההיא. ובכלל: המשמעות של "דברי הבל" - אינה כמו המשמעות של "דברים חסרי מובן" - והיא גם אינה כמו המשמעות של "דברים אבסורדיים"; כיוצא בכך, המשמעות של "דברים מטופשים" - אינה כמו המשמעות של "דברים הנמנעים מלהניח את מה שאנחנו יודעים על האדם השפוי".
סיכומו של דבר, אתה רשאי לדבר עברית כמה שתרצה, ללא הגבלה, ואינני חוסם אותך מכל בחינה שהיא: מצידי שתגיד מה שבראש שלך, אבל עליך תמיד לקחת את הסיכון - שהתבטאויות מסויימות יגרמו אוטומטית (בלי קשר אליי בכלל) - לחסימת המשך הדיאלוג. וזה כבר שיקול שלך. ואגב אין שום הבדל - בין אם אתה תשתמש באותם ביטויים - לבין אם מחשב ישתמש בהם: חסימת הדיאלוג תיווצר אוטומטית - בלי שום קשר לשום עלבון אישי, כי מדובר כאן בכלל בחסימה טכנית - לא אישית חלילה (הלא תסכים איתי שאין חשש לעלבון כשמחשב משתמש בביטויים כאלה, הלא כן?). אבל אם למרות כל זאת אתה מעדיף להשתמש במילים מסויימות ולהסתכן בחסימת הדיאלוג, אז זו החלטה לגיטימית לגמרי, ואני מכבד אותה מראש.
אחרי כל ההקדמה הטכנית הארוכה הזו, אעבור סוף סוף לגופו של ענין: איפה כתבתי שהגיוני לוגית שאותו אדם קנה שישה תפוחים? אדרבא, כתבתי רק ש"מתוך דבריו נוכל להסיק לוגית שהוא קנה שישה תפוחים". יתר על כן, הרי כתבתי מפורשות את ההפך הגמור ממה שאתה מייחס לי כעת, שהרי כך כתבתי בסוף הפיסקה השניה של הודעתי הקודמת, ואני מצטט: "איננו קובעים שהוא באמת קנה שישה תפוחים, אלא קובעים [לוגית] אך ורק, שבכפוף לדבריו - יוצא שהוא קנה שישה תפוחים". סוף ציטוט. האמנם אינך יודע להבחין, בין ההגד: "הוא באמת קנה שישה תפוחים", לבין ההגד: "ניתן לקבוע לוגית שבכפוף לדבריו יוצא שהוא קנה שישה תפוחים"? זהו ממש הבדל של שמים וארץ! בהגד הראשון - אנחנו מוכנים להתערב על כך שהוא באמת קנה שישה תפוחים; בעוד שבהגד השני - איננו רומזים שהוא באמת קנה שישה תפוחים, אלא טוענים אך ורק שניתן לקבוע לוגית - שאם אכן הוא צודק במה שהוא אומר שהוא קנה שלושה זוגות של תפוחים - אז מזה יוצא לנו שהוא קנה שישה תפוחים! האמנם אתה חולק על נכונותו הלוגית של ההגד השני? במילים אחרות, האם אתה חולק על כך, שניתן לקבוע לוגית, שאם אכן הוא צודק במה שהוא אומר שהוא קנה שלושה זוגות של תפוחים - אז מזה יוצא לנו שהוא קנה שישה תפוחים? אם אתה חולק על כך, אז לא איכפת לי לתת לך מבוא קצר בלוגיקה, ונראה לפי זה איך נוכל להתקדם בסוגיית מה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא.
לא אמרתי "הזוי" על דברֵי-אף אחד משנינו!
רק אמרתי, שההנחה - שהאימא שחקנית או שקרנית - היא הנחה הזויה לחלוטין (אף אם היא אפשרית תיאורטית), כלומר מדובר בהנחה בעלת סבירות קלושה-עד-אפסית (גם אם היא אינה אפס גמור - שהרי כבר היו דברים מעולם - כגון בפרשת הילדה רוז פיזם ועוד). אבל שים לב, שגם כשאני אומר שההנחה הנ"ל היא הזויה (כלומר בעלת סבירות קלושה-עד-אפסית), זה עדין לא אומר שאני מניח - שגם דבריי שלי - הם הזויים, שהרי בשום מקום בדבריי לא תמצא שהינחתי - את ההנחה ההזויה הזו (הקלושה-עד-אפסית) - שהאימא שחקנית או שקרנית! מה כן תמצא בדברייי? שלאורך כל הדרך אני נמנע מלהניח שהאימא הזו עוברת גהנום, ואגב אני אפילו נמנע מלהניח שהיא אינה שחקנית ואינה שקרנית! ואני נמנע מלהניח זאת, לא משום שאני חושד (חשד הזוי אגב) שאולי היא כן שחקנית או שקרנית, אלא משום שההנחה הכל כך סבירה ומתבקשת - הגורסת שהאימא הזו אינה שחקנית ואינה שקרנית אלא באמת עוברת גהנום - אינה הנחה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא עצמה, בעוד שאני - עוד מאז תגובתי הראשונה לך - התיימרתי לעסוק אך ורק, במה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא עצמה (כלומר מתוך הצירוף של דבריה ושל הקונטקסט הפנימי שלהם) - לא מתוך מה שאנחנו יודעים פסיכולוגית על אימהות, שכן כל ידיעה פסיכולוגית כזו היא הנחה חיצונית - בעוד שאני לא התיימרתי (מאז ראשית השירשור הזה) לעסוק בהנחות שחיצוניות אל מה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא.
אגב, מעולם לא דרשתי ממך להחליף מילה בודדת במשפט ארוך יותר שבא להגיד את אותו רעיון שישנו במילה הבודדת ההיא. ובכלל: המשמעות של "דברי הבל" - אינה כמו המשמעות של "דברים חסרי מובן" - והיא גם אינה כמו המשמעות של "דברים אבסורדיים"; כיוצא בכך, המשמעות של "דברים מטופשים" - אינה כמו המשמעות של "דברים הנמנעים מלהניח את מה שאנחנו יודעים על האדם השפוי".
סיכומו של דבר, אתה רשאי לדבר עברית כמה שתרצה, ללא הגבלה, ואינני חוסם אותך מכל בחינה שהיא: מצידי שתגיד מה שבראש שלך, אבל עליך תמיד לקחת את הסיכון - שהתבטאויות מסויימות יגרמו אוטומטית (בלי קשר אליי בכלל) - לחסימת המשך הדיאלוג. וזה כבר שיקול שלך. ואגב אין שום הבדל - בין אם אתה תשתמש באותם ביטויים - לבין אם מחשב ישתמש בהם: חסימת הדיאלוג תיווצר אוטומטית - בלי שום קשר לשום עלבון אישי, כי מדובר כאן בכלל בחסימה טכנית - לא אישית חלילה (הלא תסכים איתי שאין חשש לעלבון כשמחשב משתמש בביטויים כאלה, הלא כן?). אבל אם למרות כל זאת אתה מעדיף להשתמש במילים מסויימות ולהסתכן בחסימת הדיאלוג, אז זו החלטה לגיטימית לגמרי, ואני מכבד אותה מראש.
אחרי כל ההקדמה הטכנית הארוכה הזו, אעבור סוף סוף לגופו של ענין: איפה כתבתי שהגיוני לוגית שאותו אדם קנה שישה תפוחים? אדרבא, כתבתי רק ש"מתוך דבריו נוכל להסיק לוגית שהוא קנה שישה תפוחים". יתר על כן, הרי כתבתי מפורשות את ההפך הגמור ממה שאתה מייחס לי כעת, שהרי כך כתבתי בסוף הפיסקה השניה של הודעתי הקודמת, ואני מצטט: "איננו קובעים שהוא באמת קנה שישה תפוחים, אלא קובעים [לוגית] אך ורק, שבכפוף לדבריו - יוצא שהוא קנה שישה תפוחים". סוף ציטוט. האמנם אינך יודע להבחין, בין ההגד: "הוא באמת קנה שישה תפוחים", לבין ההגד: "ניתן לקבוע לוגית שבכפוף לדבריו יוצא שהוא קנה שישה תפוחים"? זהו ממש הבדל של שמים וארץ! בהגד הראשון - אנחנו מוכנים להתערב על כך שהוא באמת קנה שישה תפוחים; בעוד שבהגד השני - איננו רומזים שהוא באמת קנה שישה תפוחים, אלא טוענים אך ורק שניתן לקבוע לוגית - שאם אכן הוא צודק במה שהוא אומר שהוא קנה שלושה זוגות של תפוחים - אז מזה יוצא לנו שהוא קנה שישה תפוחים! האמנם אתה חולק על נכונותו הלוגית של ההגד השני? במילים אחרות, האם אתה חולק על כך, שניתן לקבוע לוגית, שאם אכן הוא צודק במה שהוא אומר שהוא קנה שלושה זוגות של תפוחים - אז מזה יוצא לנו שהוא קנה שישה תפוחים? אם אתה חולק על כך, אז לא איכפת לי לתת לך מבוא קצר בלוגיקה, ונראה לפי זה איך נוכל להתקדם בסוגיית מה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא.
