אמו של החטוף נפתלי פרנקל: "אני ליבוביציאנית".

אלי כ ה ן

New member
לגטימי לדבר עברית אך נא אל תחסום גישה לדיאלוג

לא אמרתי "הזוי" על דברֵי-אף אחד משנינו!
רק אמרתי, שההנחה - שהאימא שחקנית או שקרנית - היא הנחה הזויה לחלוטין (אף אם היא אפשרית תיאורטית), כלומר מדובר בהנחה בעלת סבירות קלושה-עד-אפסית (גם אם היא אינה אפס גמור - שהרי כבר היו דברים מעולם - כגון בפרשת הילדה רוז פיזם ועוד). אבל שים לב, שגם כשאני אומר שההנחה הנ"ל היא הזויה (כלומר בעלת סבירות קלושה-עד-אפסית), זה עדין לא אומר שאני מניח - שגם דבריי שלי - הם הזויים, שהרי בשום מקום בדבריי לא תמצא שהינחתי - את ההנחה ההזויה הזו (הקלושה-עד-אפסית) - שהאימא שחקנית או שקרנית! מה כן תמצא בדברייי? שלאורך כל הדרך אני נמנע מלהניח שהאימא הזו עוברת גהנום, ואגב אני אפילו נמנע מלהניח שהיא אינה שחקנית ואינה שקרנית! ואני נמנע מלהניח זאת, לא משום שאני חושד (חשד הזוי אגב) שאולי היא כן שחקנית או שקרנית, אלא משום שההנחה הכל כך סבירה ומתבקשת - הגורסת שהאימא הזו אינה שחקנית ואינה שקרנית אלא באמת עוברת גהנום - אינה הנחה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא עצמה, בעוד שאני - עוד מאז תגובתי הראשונה לך - התיימרתי לעסוק אך ורק, במה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא עצמה (כלומר מתוך הצירוף של דבריה ושל הקונטקסט הפנימי שלהם) - לא מתוך מה שאנחנו יודעים פסיכולוגית על אימהות, שכן כל ידיעה פסיכולוגית כזו היא הנחה חיצונית - בעוד שאני לא התיימרתי (מאז ראשית השירשור הזה) לעסוק בהנחות שחיצוניות אל מה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא.

אגב, מעולם לא דרשתי ממך להחליף מילה בודדת במשפט ארוך יותר שבא להגיד את אותו רעיון שישנו במילה הבודדת ההיא. ובכלל: המשמעות של "דברי הבל" - אינה כמו המשמעות של "דברים חסרי מובן" - והיא גם אינה כמו המשמעות של "דברים אבסורדיים"; כיוצא בכך, המשמעות של "דברים מטופשים" - אינה כמו המשמעות של "דברים הנמנעים מלהניח את מה שאנחנו יודעים על האדם השפוי".

סיכומו של דבר, אתה רשאי לדבר עברית כמה שתרצה, ללא הגבלה, ואינני חוסם אותך מכל בחינה שהיא: מצידי שתגיד מה שבראש שלך, אבל עליך תמיד לקחת את הסיכון - שהתבטאויות מסויימות יגרמו אוטומטית (בלי קשר אליי בכלל) - לחסימת המשך הדיאלוג. וזה כבר שיקול שלך. ואגב אין שום הבדל - בין אם אתה תשתמש באותם ביטויים - לבין אם מחשב ישתמש בהם: חסימת הדיאלוג תיווצר אוטומטית - בלי שום קשר לשום עלבון אישי, כי מדובר כאן בכלל בחסימה טכנית - לא אישית חלילה (הלא תסכים איתי שאין חשש לעלבון כשמחשב משתמש בביטויים כאלה, הלא כן?). אבל אם למרות כל זאת אתה מעדיף להשתמש במילים מסויימות ולהסתכן בחסימת הדיאלוג, אז זו החלטה לגיטימית לגמרי, ואני מכבד אותה מראש.

אחרי כל ההקדמה הטכנית הארוכה הזו, אעבור סוף סוף לגופו של ענין: איפה כתבתי שהגיוני לוגית שאותו אדם קנה שישה תפוחים? אדרבא, כתבתי רק ש"מתוך דבריו נוכל להסיק לוגית שהוא קנה שישה תפוחים". יתר על כן, הרי כתבתי מפורשות את ההפך הגמור ממה שאתה מייחס לי כעת, שהרי כך כתבתי בסוף הפיסקה השניה של הודעתי הקודמת, ואני מצטט: "איננו קובעים שהוא באמת קנה שישה תפוחים, אלא קובעים [לוגית] אך ורק, שבכפוף לדבריו - יוצא שהוא קנה שישה תפוחים". סוף ציטוט. האמנם אינך יודע להבחין, בין ההגד: "הוא באמת קנה שישה תפוחים", לבין ההגד: "ניתן לקבוע לוגית שבכפוף לדבריו יוצא שהוא קנה שישה תפוחים"? זהו ממש הבדל של שמים וארץ! בהגד הראשון - אנחנו מוכנים להתערב על כך שהוא באמת קנה שישה תפוחים; בעוד שבהגד השני - איננו רומזים שהוא באמת קנה שישה תפוחים, אלא טוענים אך ורק שניתן לקבוע לוגית - שאם אכן הוא צודק במה שהוא אומר שהוא קנה שלושה זוגות של תפוחים - אז מזה יוצא לנו שהוא קנה שישה תפוחים! האמנם אתה חולק על נכונותו הלוגית של ההגד השני? במילים אחרות, האם אתה חולק על כך, שניתן לקבוע לוגית, שאם אכן הוא צודק במה שהוא אומר שהוא קנה שלושה זוגות של תפוחים - אז מזה יוצא לנו שהוא קנה שישה תפוחים? אם אתה חולק על כך, אז לא איכפת לי לתת לך מבוא קצר בלוגיקה, ונראה לפי זה איך נוכל להתקדם בסוגיית מה שעולה פרשנית-הרמנויטית מתוך דברי האימא.
 
קונטקסט פנימי זו סתירה פנימית ...

ואתה מגדיל ואומר הרמנויטיקה מתוך קונטקסט פנימי... אז תשמע מתוך המילים עצמן לא תלמד דבר על מה שמחוץ להן. (לכן לא ברור לי מה לוגיקה שייכת לכאן אבל אשמח להשכיל). אגב מה שייך מקרה רוז פיזאם לכאן. היתה כאן חטיפה לא רצח. לא דומים המקרים. ואני חוזר ואומר בלי מידע חיצוני המילים עצמן לא אומרות כלום מלבד שנאמרו.
באשר לחסימה - אני מתנצל לא הבנתי שאתה מדבר על צד שלישי שיחסום אותי איכשהו. לצערי אני מעדיף להשתמש במילים שנראות לי סבירות בהחלט (ואני משתדל להזהר שיהיה חלקי עם הנעלבין ולא עם העולבין) ואם תפוז יחליטו לחסום - שיחסמו. אני מעריך את חופש הביטוי שאתה מעניק לבני שיחך.
אתה אומר שמתוך דבריו אני קובעים לוגית שאם הוא צודק אז הוא אכן קנה תפוחים. עכשיו אינך שם לב שאתה עושה מערכה על הדרוש. שכן אתה מגדיר צודק כמקרה מסוים. היינו מקרה שהוא קנה תפוחים בחנות "באמת" כפי שאתה מגדיר זאת. ומי אמר שמקרה אחר אינו צודק ? מדוע למשל המקרה שמשמעות המשפט הוא קנה תפוחים אינה אחרת ? מדוע רק המקרה הנ"ל הוא האמת ? מה מונע ממך מלפרש את המפשט הנ"ל כהוא קנה אגסים. או הוא התסיס תפוחים. אולי לזה התכון הדובר ? מה פה פשר "צודק" לפי מה אתה קובע מהו צודק ומה לא ?
 

אלי כ ה ן

New member
כשם שהפרי שסובב את הגרעין "פנימי" ביחס לקליפה

ככה: הקונטקסט שסובב את האמירה, "פנימי" ביחס לקליפת ההנחות החיצוניות.

לגבי החסימה: לא הבנת אותי: לא התכוונתי שאיזשהו צד שלישי (כגון תפוז) יחסום, אלא התכוונתי שמבחינה טכנית זה יחסום טכנית כל דרך של המשך הדיאלוג בינינו. וכאמור - לא מדובר כאן בכלל במשהו על רקע אישי - אלא בחסימה טכנית! כדי לשבר את האוזן, נסה נא לחשוב לרגע מה היה קורה אילו היית מתחיל לדבר איתי בשפה שאותה איני דובר; אז זה היה חוסם טכנית את המשך הדיאלוג, בלי קשר לחסימה של שום צד שלישי (כגון תפוז)! הבאתי את זה רק כמשל, כי הנמשל לא לגמרי דומה, אבל עדין המשל והנמשל דומים בכך שלא מדובר בחסימה על רקע אישי (כגון של עלבון וכדומה) אלא בחסימה טכנית, ועדין - בלי קשר לשום צד שלישי (כגון תפוז).

אם כשאתה אומר - שמתוך המילים עצמן לא תלמד דבר על מה שמחוץ להן - אתה מתכוון שהלוגיקה אינה יכולה להסיק את המובן הסמנטי של המילים, אז אתה צודק. אבל עדין הלוגיקה יכולה להשתמש (לא להסיק אלא להשתמש) במובן הסמנטי של המילים, על מנת להסיק מהן כל מיני מסקנות. לדוגמה, מוכח לוגית, שמתוך הצירוף - של האמירה "קניתי שלושה זוגות תפוחים" - ושל סמנטיקת המילים "זוג/שלשה", יוצא שקניתי שישה תפוחים.

אין זו מערכה על הדרוש, משום שלא אמרתי שניתן להגיע למסקנה, שמתוך ההנחה שהוא צודק במה שהוא אומר - שהוא קנה תפוחים - נובע שהוא קנה תפוחים; אלא אמרתי שניתן להגיע למסקנה, שמתוך ההנחה שהוא צודק במה שהוא אומר - שהוא קנה שלושה זוגות של תפוחים - יוצא שהוא קנה שישה תפוחים. המסקנה הנ"ל תוכל אפילו להיות מסקנה לוגית, אם נצרף להנחותינו גם את המובן הסמנטי של המילים "זוג/שלושה". על כמה מתערבים שזו מסקנה לוגית?
 

אלי כ ה ן

New member
זהו סתם כפל לשון שבו נקטתי. כל מובן הוא סמנטי

סמנטיקה היא תורת מובנן של מילים.
על כל פנים, להגיד "המובן הסמנטי", זה כמו להגיד "הרצח הקטלני", וכמו להגיד "הכח העוצמתי"", וכל כיוצא בכך.
בקיצור, אתה רשאי למחוק מתגובתי הקודמת את המילה "סמנטי" (אם היא באה אחרי המילה "מובן").
 
יפה

אז אם כך אתה אומר שאם לוקחים בחשבון את המובן של המשפט אז הופך את זה למשפט לוגי. רק לא הסברת למה אתה חושב שמחויב אצלו רק מובן אחד. ור' השאלות ששאלתי בהרחבה.
 

אלי כ ה ן

New member
לא טענתי שמחוייב רק מובן אחד.

מה שהתכוונתי אז להגיד - הוא, שניתן להוכיח לוגית את ההגד הבא:

אם - מתוך מכלול המובנים האפשריים של המילה - שולפים את ארבעת המובנים המאד מסויימים שאותם כבר הגדירו המתמטיקאים עבור ארבע המילים "אם/זוג/שלושה/שישה" (בהתאמה), ואז מצמידים לכל אחת מארבע המילים הללו את מובנה המתמטי המוגדר הנ"ל (בהתאמה), ואז מצרפים את כל ההצמדות הללו - כהנחה נוספת - אל ההנחה הראשונה הגורסת שאכן האדם הזה קנה שלושה זוגות של תפוחים, אז יוצא לנו שהאדם הזה קנה שישה תפוחים.

אתה מבין? ניתן להוכיח לוגית את כל מה שכתבתי בפיסקה הקודמת!

אותו דבר עם המילה "צודק": יש לה כבר מובן מקובל, אשר רק בכפוף אליו אמרתי את מה שאמרתי כשהשתמשתי במילה "צודק". במילים אחרות, כשכתבתי באחת מהודעותיי הקודמות: "אם הוא צודק במה שהוא אומר שהוא קנה שלושה זוגות של תפוחים", התכוונתי פשוט להגיד "אם הוא קנה שלושה תפוחים".

ואידך זיל גמור.
 
וזה שהגדירו המתמטקיאים אומר שזה ה-מובן

אני רק רוצה לחזור על הקונטקסט - אתה טוען שאפשר להשיג לוגית מהמילים בלבד של אותה אישה ומוסיף אם נותנים לזה מובן. עכשיו אני בא ואומר לך שאתה עושה מערכה על הדרוש שכן מ-ה-ו אותו מובן ? זה יכול להיות כל מובן. אתה יכול להגדיר שזה המובן ש"המתמטיקאים נתנו" כלשונך, אבל זה רק מובן אחד (ואפילו בתוך המתמטיקה יכולים להיות כמה מובנים, אגב).
 

אלי כ ה ן

New member
לא אמרתי שזה "ה-מובן"

אלא אמרתי שאם לוקחים דווקא את המובן המסויים הזה, שכאמור יש לו הגדרה מאד ברורה ומסויימת, אז ניתן להוכיח לוגית, אבל אם לוקחים מובן אחר אז כבר לא ניתן להוכיח. לכן, זו לא מערכה על הדרוש!
לדוגמה אם המובן שיוענק למילה "זוג" יהיה
, והמובן שיוענק למילה "שלושה" יהיה
, והמובן שיוענק למילה "שישה" יהיה
, אז כבר לא יהיה ניתן להוכיח לוגית ששלושה זוגות של תפוחים הם שישה תפוחים. מה שאין כן, כשלוקחים דווקא את המובן המקובל שהעניקו המתמטיקאים למילים המסויימות הנ"ל, אז כבר כן ניתן להוכיח לוגית ששלושה זוגות של תפוחים הם שישה תפוחים. ואגב המובן המקובל הזה - שהוענק ע"י המתמטיקאים למילים המסויימות הנ"ל - הנו מוגדר באופן מאד קשיח וחד-משמעי (אם כי ההגדרה קצת מורכבת), וכדי לדעת מהו המובן הזה - יש ללמוד קורס ב"תורת הקבוצות" (מה שכמובן לא אפשרי במסגרת מצומצמת זו של הפורום, אם כי עושים זאת במסגרת תואר ראשון במתמטיקה).
 
מילת המפתח זה "אם"

אך מה יגרום לך לקחת דוקא את הטיעון הזה. שהרי אתה הלכת לדברי האם ואמרת שאפשר לפרש אותם רק על סמך המילים שלהם. בתוספת קונטקסט הרמניוטי פנימי ביחס לקליפת התפוח כפול שש לחלק לשתיים עם יונה בתנור.
מתמטיקה אינה מוגדרת היטב למרות מה שאתה חושב ולמרות כל המאמצים האדירים שהושקעו.
אבל ברשותך אני לא חושב שכדאי לנו לנהל את הדיון הזה. אני פורש לעת עתה כי אתה חכם מדי בשבילי.
 

אלי כ ה ן

New member
נכון. ואותו דבר לגבי דברי האימא: הכל "אם".

שהרי לא כתבתי שאפשר לפרש את דברי האימא "רק" על סמך המילים שלהם (בתוספת מובנן המקובל המוגדר היטב ובתוספת הקונטקסט), אלא כתבתי כי - "מתוך" דבריה של האימא (כמובן כאשר להם מתווסף מובנם המקובל המוגדר היטב ובתוספת הקונטקסט) - עולה כך וכך. מה פירוש "מתוך" דברי האימא? פירושו של דבר - ש"אם" מניחים שהיא צודקת בדבריה (וכן מניחים עוד את מובנם המקובל המוגדר-היטב ובתוספת הקונטקסט) - או-אז עולה כך וכך. ברגע שאמרת "מתוך" - זה כבר כאילו שאמרת "אם", הבנת? אם אתה רוצה פרטים נוספים על המובן המקובל והמוגדר היטב של הביטוי הלוגי: "מתוך" (למשל כשאומרים שמתוך דברי פלוני עולה כך וכך), ראה נא את ההבהרה שלי בפיסקה האחרונה של ההודעה ההיא.

לגבי טענתך שהמתמטיקה אינה מוגדרת היטב: יש בה חלקים מוגדרים היטב, למשל ה"לוגיקה" המקובלת ו"תורת הקבוצות" המקובלת (אגב שתיהן נלמדות במסגרת תואר ראשון למתמטיקה).

לגבי המשפט האחרון שלך: ראשית, אני מכבד כל צעד שבו תנקוט. שנית - וזה העיקר - זה ממש לא קטע של חוכמה יתרה או משהו כזה (ובטח לא בדברי הבל מטופשים): מדובר בדברים די טריויאליים, שאותם אמור לדעת כל מי שעשה תואר ראשון (רק ראשון) בלוגיקה, סמנטיקה, והרמנויטיקה (וכדאי גם מתמטיקה במסגרת תואר ראשון אבל זה לא ממש קריטי כי היה צריך אותה רק לשם הבנת הדוגמה של התפוחים שהיא כמובן לא לגמרי קריטית להבנת טענותיי על דברי האימא).
 
למעלה