אמיר, אני חושבת
שאנחנו הוכחנו מעל ומעבר שגם אנחנו לא פרטנר. זה לא שנתנו, נתנו וקיבלנו זין. אנחנו הבטחנו ולא קיימנו. האחריות על הרג משני הצדדים היא גם, אם לא בעיקר, שלנו. האחריות היא לא של מתכנני אוסלו אלא של מי שלא הזיז אצבע כדי ליישם את ההסכם. ובכלל, לפני שמתחילים לחפש כאן אשמים, אם אנו רוצים לחיות בעולם בטוח, אנו צריכים להתחיל לבצע החלטות בינלאומיות. אני לא יודעת מהי הסיבה להרג בעיניך, אני חושבת שהכיבוש הוא זה שהורג אותנו.
שאנחנו הוכחנו מעל ומעבר שגם אנחנו לא פרטנר. זה לא שנתנו, נתנו וקיבלנו זין. אנחנו הבטחנו ולא קיימנו. האחריות על הרג משני הצדדים היא גם, אם לא בעיקר, שלנו. האחריות היא לא של מתכנני אוסלו אלא של מי שלא הזיז אצבע כדי ליישם את ההסכם. ובכלל, לפני שמתחילים לחפש כאן אשמים, אם אנו רוצים לחיות בעולם בטוח, אנו צריכים להתחיל לבצע החלטות בינלאומיות. אני לא יודעת מהי הסיבה להרג בעיניך, אני חושבת שהכיבוש הוא זה שהורג אותנו.
.. תסלחו לי. א. החוזה בין רשת גוגיי לבין האגודה הוא חוזה חוקי ולגיטימי לשני הצדדים, הוא נבדק על ידי שני הצדדים ואושר על ידי ועד האגודה כנדרש בתנאים של רשם העמותות ותנאי המנהל התקין. ב. רשת גוגיי דוגלת בשיתופי פעולה, ולראייה לכך מגוון שיתופי התוכן שלנו – אמיגוצ´אט, האגודה, באלו, TQ בטכניון, אטרף, TVE ועוד. האשמות ב"כוחניות" הן לגיטימיות לחלוטין, ברם במקרה הזה הן אינן מבוססות כהוא זה על המציאות. אולם, יש הגינות מינימלית הנדרשת בעת שותפות תוכן – הייטנר בעצמו נכנס לפורומים רבים באינטרנט, כשהוא מציב הודעות "הזמן הוורוד – עכשיו ברשת". זו הונאה של הציבור – שהרי "הזמן הוורוד" מתפרסם ברשת גוגיי ולא באתר של הייטנר. ג. מר הייטנר אינו מכבד כהוא זה את צוות כותביו. חודשים לפני עליית האתר התרתי לו לפרסם כתבות פרי עטי שפורסמו בפריידזין. לאחר שהאתר התעכב והכתבות איבדו את אמינותן, פניתי להייטנר וביקשתי ממנו להסיר אותן (האתר טרם עלה). הייטנר סרב. בעקבות זאת, עלולות היו להתפרסם כתבות הפוגעות בי ככתב ושמות אותי לצחוק, מאחר והן היו חסרות רלוונטיות לחלוטין. בעקבות זאת החלטתי שבשיתופי פעולה עתידיים עם הייטנר אדאג "לרפד" את עצמי ואת הכותבים שלי (ובכלל זה, של הזמן הוורוד), הפועלים כולם בהתנדבות, מפני בעיות דומות. ד. רשת גוגיי, בניגוד לגופים קהילתיים אחרים, מחייבת חתימת חוזים מלאים על כל שיתוף פעולה. היות ולא נחתם חוזה מול הייטנר, לא ייתכן שיבוצע שיתוף פעולה כלשהו כאשר לשני הצדדים יש את הזכות לעשות מה שהם רוצים. זה לא הוגן כלפי – וגם לא כלפיו. שיתוף פעולה צריך לבוא מתוך רצון טוב – אבל להיות מבוסס מספיק בשביל להצדיק חוזה כתוב שיבהיר את זכויות וחובות שני הצדדים. ה. פורטל בסט-שופינג הוא אתר מסחרי הנועד למטרות רווח – לא כך המצב ברשת גוגיי ואתרי האגודה השונים, הפועלים למען הקהילה. צורם לי מעט שכתבה פרי עטו של מתנדב זה או אחר תתנוסס באתר המרוויח כסף ממנה, ולא לטובת הקהילה. זהו טריז נוסף שהשפיע על שיקולי שיתוף הפעולה עם בסט-שופינג, שהייטנר "שכח" לציין בהודעותיו. ו. רשת גוגיי והאגודה פועלים ויפעלו למען הקהילה ההומו-לסבית ולקידום הנושאים הגאים, וכן ישתפו פעולה עם כל גוף חברתי ומסחרי המעוניין לסייע לנושא. אם זאת, איננו מחוייבים לשתף פעולה עם כל גוף או ארגון שצץ לו, ולו בגלל הצהרותיו הגורפות בזכות הקהילה ההומו-לסבית. אני לא מבין איזה טובה יוצאת לגוגיי, האגודה או כל גוף חברתי אחר מהופעת התכנים של הזמן הוורוד בפורטל הצרכנות, עם כל הכבוד לאתר והצלחתו המוצהרת. ז. על מנת לסייג את דברי לסיום אומר רק שאיני שוקל שיתופי פעולה עתידיים עם אף גורם, לרבות הייטנר. אם זאת, מוטב יהיה להמתין ולא לצאת בהכרזות שקריות כמו "הזמן הוורוד חוזר לרשת" שפיזר הייטנר, מתוך כוונה טובה (אולי). ח. צר לי שמר הייטנר בחר להוביל את הדיון להאשמות ב"מונופוליזם" ו-"כוחניות" ואף תיבל את הודעותיו ברמיזות על אי-חוקיות של העניין שמקורן, כנראה, באינטרסים צרים. ט. כמי שעושה שעות רבות ביום בהתנדבות למען הקהילה באמצעות אתר גוגיי, פריידזין ושאר אתרי האינטרנט שאנו מפעילים, אני רואה זאת כזכותי המלאה לקבוע את מסגרת ההתנדבות שלי, ועם כל הצער של הייטנר בעניין, איני רואה סיבה לעבוד בחינם בעבור אתר מסחרי המנוהל על ידיו. ולסיכום, שיהיה לכולם אחלה המשך שבוע 
