ילדותי. מעולם לא אהבתי דברים כאלה
כל החברים שלי יודעים, שאני יכולה לא להיות בקשר איתם שנים, אבל כשניפגש זה ירגיש אותו הדבר, כאילו נמחק פער הזמן.
אם לא בא לי להגיע לאנשהו, אני לא אחפש תירוצים. אני פשוט לא אגיע ולא אכחיש, ואם לא הגיעו למשהו שאני קבעתי, אני אשכח את זה מיד.
אני לא טיפוס שנוקם או "מתחשבן", ואין טעם לעשות לי את זה כי אני גם ככה לא אבין את הרמז, ואם אבין, הרי שזה לא יהיה לי אכפת בלאו הכי.
כזו אני.
מי שמתאים לו, יש לו גם חברה לשעת צרה, וגם שותפה מושלמת למעשי קונדס ולדברים ספונטניים ולא שגרתיים, שאף חבר אחר לא יגיד להם "כן".