אני האמא הכי רעה בעולם../images/Emo70.gif
אוף... לא, לא להלל, אליו אני מצוינת לגמרי, אל החתולים שלי. יש לי שניים שהם בבת עיני, מוריס בן 6 - תינוק ג'ינג' מגודל שאנחנו חושדים בו שהוא בכלל סוג של בובת סמרטוטים גדולה, ואודליה הסיבירית המפוארת בת 4, שהיא ללא ספק אחד היצורים היותר תבוניים שנתקלתי בהם אי פעם. אז מה הבעיה? מאז שיש הלל בבית, אין לי סבלנות אליהם כמעט בכלל. הפרווה שלהם בכל מקום מטריפה אותי (הם לא מנשירים קיצוני, הם פשוט משירים כי ככה זה אצל חתולים). העובדה שהם משייפים ציפרניים על רגליים של כורסאות ועל ריפוד של ספות מוציא אותי מדעתי. ובכלל דברים אף פעם לא הזיזו לי עכשיו ממש מרגיזים אותי. אפילו הרעש הלבן שלהם כשיש להם אמוק חתולים (כשהם רצים ספרינטים בבית אחרי רוחות רפאים) משגע אותי. זה הגיע למצב המחריד שחשבתי לעקור להם ציפורניים... (הם לא יוצאים לעולם מהבית). נורא מבאס אותי שאין לי סבלנות בכלל. תמיד היו לי
ים ואני מתה עליהם. הם גם מאוד עדינים עם הללי כך שזאת בטח לא בעיה. אני מאוד כועסת על עצמי שאני מרגישה ככה. איך להתגבר על עצמי?
אוף... לא, לא להלל, אליו אני מצוינת לגמרי, אל החתולים שלי. יש לי שניים שהם בבת עיני, מוריס בן 6 - תינוק ג'ינג' מגודל שאנחנו חושדים בו שהוא בכלל סוג של בובת סמרטוטים גדולה, ואודליה הסיבירית המפוארת בת 4, שהיא ללא ספק אחד היצורים היותר תבוניים שנתקלתי בהם אי פעם. אז מה הבעיה? מאז שיש הלל בבית, אין לי סבלנות אליהם כמעט בכלל. הפרווה שלהם בכל מקום מטריפה אותי (הם לא מנשירים קיצוני, הם פשוט משירים כי ככה זה אצל חתולים). העובדה שהם משייפים ציפרניים על רגליים של כורסאות ועל ריפוד של ספות מוציא אותי מדעתי. ובכלל דברים אף פעם לא הזיזו לי עכשיו ממש מרגיזים אותי. אפילו הרעש הלבן שלהם כשיש להם אמוק חתולים (כשהם רצים ספרינטים בבית אחרי רוחות רפאים) משגע אותי. זה הגיע למצב המחריד שחשבתי לעקור להם ציפורניים... (הם לא יוצאים לעולם מהבית). נורא מבאס אותי שאין לי סבלנות בכלל. תמיד היו לי
