אני האמא הכי רעה בעולם

אביטלתל

New member
בע"ח זה כמו ילד קטן

אם למשל היה לך ילד גדול יותר בן שנתיים למשל, לא היית מאפשרת לו להיות לבד עם התינוק לאורך זמן עם החתולים זה בדיוק אותו הדבר צריך לוודא שהדברים נמצאים במיקום שמפחית את הסכויים לדבר כזה כמו למשל לשים את השידה בצד השני של החדר ולוודא שאין מקום מועד לקפיצה לתוך העריסה דרך נוספת היא לקנות את הדברים מראש ולהרגיל את החתולים שהם לא ניגשים לדברים האלה זה גם יוריד מההלם שלהם בבוא התינוק הבייתה ומנסיוני - בהתחלה התינוק בככל דוחה אותם ולא מעניין אותם החתולות לי ממש התרחקו מאיילה בחודשים הראשונים יש מאמר מצויין על הנושא באתר שונרא אם את מכירה אותו ואם תעשי בפורום הורים לתינוקות חיפוש על המילה חתול תקבלי שלל דיונים קודמים בנושא
 

Lady of Russell

New member
מה הכוונה

מקום מועד לקפיצה? הם קופצים בקלות לגובה של מטר מטר וחצי, אז איך אמנע מהם לקפוץ על השידה או על העריסה/מיטה? יש לך אפשרות לנסות לצרף את הקישור שנית?
 

אביטלתל

New member
קפיצות וקישור

לגבי הקפיצות - מה הבעייה שהם יקפצו על השידה בזמן שאת לא משתמשת בה ? ובזמן שאת משתמשת בה אני מניחה שהם ילמדו לא לקפוץ לגבי השאר, צריך פשוט לדאוג לא להשאיר את התינוק לבד בחדר עם החתולים אין ברירה, זה אמצעי הביטחון הטוב ביותר ולגבי המאמר - הנה עותק שלו מאתר דולה
 
ל-ליידי עם 5 החתולים ../images/Emo13.gif

אני מצרפת לך קישור בנוגע לשאלותייך. בדיוק היום דיברנו בפורום חתולים על נושא תינוקות וחתולים. אם תסתכלי בסוף הקישור - יש משתמש שהביא תמונה של מיטת תינוק עם כיסוי מעליה - כדי למנוע מהחתולים להכנס אליה. אולי זה הפתרון לבעייתך? ואגב אני גם חושבת שאם תרצי לשאול שאלות על המיטה - תוכלי לפנות לחבר הפורום שפירסם את התמונה ולקבל תשובות - הוא בנאדם מקסים. אז לגבי - מה עושים עם חתולים
 

yaelia

New member
החתולים שלי

לא נכנסים לחדר של הלל, ובתקופה שהוא ישן איתנו בחדר הם לא ישנו איתנו. דלת רשת היא הפתרון הכי טוב.
 
אני חינכתי אותם מראש לא לעלות

על הדברים של תבור, עוד לפני הלידה הצבתי את השידה, המיטה והעגלה בבית, ובכל פעם שהם ניסו לעלות או להכנס, הוצאתי אותם החוצה וכעסתי. מאז כבר חלפו להם 15 חודשים... ובינתיים הם ממש לא מתקרבים למיטה שלו, מעולם לא ניסו להכנס לעריסה (רק לסל שמתחתיה...) ולא עולים על השידה. עם העגלה לעומת זאת לא הלך לי, כיסיתי אותה בחיתול פלנל גדול והנחתי בפנים תיק, כך שהם פשוט לא יכולים להכנס.
 

עינבלית

New member
הי יעל של הלל ושל ה../images/Emo108.gifים../images/Emo70.gif

חיכיתי שיהיה לי זמן לענות לך כמו שצריך. שלום, אני ענבל, אמא של ליה ואמא מקפחת לשלושה חתולים: גארפילד הג'ינג'י שפעם היה בכורי ה
ועתה חתול כבוש, מוקי האנגורה שזוכה אולי פעם בחודש לפינוק וכל השאר ליחס עוין, אם בכלל, וציף (סופיה) הסיבירית שמתפנקת מדי פעם ובעיקר מקבלת צעקות על המריטות שלה. סבלנות? תזכירי לי מה זה? נראה לי שמאז שיש בבית תינוקת, הם איבדו את כתרם, את מקומם, את שלוותם (שהוחלפה במרדפים של התינוקת אחרי זנבנבים) ואת הפינוקים שלי. מדי פעם אני מפנקת, מגרגרת אותם. לא כל יום, לא כל הזדמנות. מדי פעם. ואותם רגעים נאספים זה אל זה ויוצרים משהו קצת שונה, ויוצרים קצת שמחה
אצלהם ואצלי. הסבלנות. ארבע לפנות בוקר. ליה סופסוף נרדמה. אני מרפה לאט לאט ושוקעת לתוך שינה חסרת חלומות. מיאאאאוווווווווארוך ומורט עצבים מופיע מכיוון דלת הרשת. ציף מבקשת תשומת לב. אני מתעלמת. מיאוווווווו
ציף מתחננת לתשומי.מהאוווהוווההההמוקי מצטרף, מבקש בנימת התחנפות תוספת גרגרים לצלחת. ליה פותחת עין אחת ואני מתעצבנת. מה אתם מעירים לי אותה??? ליה נרדמת בחזרה. האיש ישן. ורק אני שומעת את הבכי של החתולים הבודדים שלי, שמבקשים בכל לשון של בקשה לחזור לישון איתנו, לקבל תוספת אוכל (לא חסר אבל לא מזיק שייהיה עוד) והכי חשוב- לקבל ליטוף ופינוק בשעת לילה מאוחרת. אני מתעלמת. העייפות. אחרי רבע שעה איומה הם מוותרים. ואז אני שומעת את גארפילד מילל ליד הדלת. maouuuu הוא לוחש. תני לי להכנס, אני מתגעגע. אני פותחת את הדלת, לצאת ללטף קצת את החתולים הבודדים שלי. גארפ מחליק פנימה במהירות ומיד מורט את השטיח. ציף חוגגת על השטיח גם כן. אני מתעצבנת, מוציאה את שניהם וסוגרת את הדלת. חוזרת לישון. ביללה הבאה אני שוקעת לשינה. אבל עם הזמן הלילות משתפרים, ועמם גם החתולים. אני מרשה להם למרוט את השטיח, בערבון מוגבל, כמובן. אני משתדלת לוודא שתמיד יש אוכל בצלחות וגם מים. והכי חשוב- הקטנה מפנקת אותם בכל הזדמנות, מניחה ראש וזרועות על הבטן הרכה ומחבקת. והם מגרגרים, ואני שמחה ומיד מגרגרת אותם גם. וככה הם מצאו את הנתיב שלהם בחזרה למשפחה שלנו, בחזרה ללב שלי. דרך היחס המופלא שלהם לאחות החדשה, גם הסבלנות שלי אליהם מתארכת. יעל, אני מאחלת לך ולחתולים שלך- שתמצאו את הדרך בחזרה לתוך הלב. עינבל {מגניבה תמונה של החתולים גארפילד וציף הסיבירית, עם האחות החדשה}
 

קובולט

New member
עם הבעל 8../images/Emo8.gif

למען האמת חתול מישמיש אחד נפטר בשבוע שהיו סיבוכים עם בר...הייתה לו דלקת ראות שהתחילה יומיים לפני שילדתי, והבעלול הביא לו כל ערב זריקת אנטיביוטיקה מהמרפאה. יום אחרי שבר נולד הוא עוד קיבל זריקה אבל שהעבירו אותנו לאיכילוב הוא ימא מהבית וסירב להתקרב לרופא השני של המרפאה שבגיע להאכיל את כולם, אחרי יומיים אישפזו אותו במרפאה לא הייתה ברירה, והוא נפטר שם ביום של האולטראסאונד ראש הטוב של בר. אבל ל א מחכתי אותו מהרשימה זה היה חתול שזרקו לנו במרפאה שהיה בן יום כל שעתיים קמתי להניק אותו וטיפלתי בו הוא ממש היה קופץ משמחה כל פעם שהייתי באה הבייתה, כמו הכלבים. הוא היה ההכנה הראשונה שלי לאימהות. דרך אגב השם המוזר הזה קובולט הוא השם של החתול הגדול שלנו הפירוש מתכת שחורה באיזו שפה, גם הוא ננטש במרפאה שלנו...9 קילו חתול שעושה את המסא'זים הכי טובים בעולם
 

yaelia

New member
גרררררר (של כעס)

כתבתי לך אתמול תגובה ממש מצוינת והתפוז ה@%^$* מחק לי אותה. בקיצור: מזדהה מאוד ולא יכולתי לתאר טוב יותר בעצמי את מהלכי הלילה, כולל זינוקים מרהיבים של חתולים על הראש שלי, וניסיונות הדחפות לתוך השמיכה שלי.
 
אוי הבאת לי דמעות לעיניים

גם אני אמא גאה (או שכבר לא?) לשני יפהפיים, פנדה וקפוצ (בני 5 ו-4), שני הימאלאים מהממים, פנדה חכמה ביותר וקפוצ תינוקון בובון ומאז תבור אני פשוט כבר לא אמא שלהם... כל כך עצוב לי, השערות משגעות אותי, אני ממש כועסת עליהם. בלילות כשהם מבקשים טיפונת צומי אני ממש כועסת שהם מעירים לי את תבור, סך הכל הם חיים ואני לידם אבל כל כך עצוב... הפרווה כבר מתחננת לאמבטיה וסירוק טוב, שמי זוכר מתי היתה הפעם האחרונה... אולי לפני יותר מחצי שנה. אוף, עשית לי כל כך עצוב, כל יום שעובר אני עצובה יותר, פעם הם היו הילדים שלי, מלכי הבית, היו מטופחים ומטופלים, והיום... תבור מאוד אוהב אותם, הם עדינים איתו ולפעמים אפילו משחקים איתו, אבל פתאום מאוד מפריע לי שהם עולים על המיטה וממלאים אותה שערות, כי תבור ישן איתי לפעמים. על הדברים שלו הם לא עולים לרוב, אבל בסך הכל אני כל כך חסרת סלבנות אליהם, וכל כך אוהבת אותם...
 

קוקה1

New member
אני לא יודעת איך זה חתולים אבל...

לי גם יש כלבה ולמרות שהיא רוטווילר היא מנשירה יםםםםם של שיער היא אמנם לא עולה על המיטה כי היא ענקית אבל לא צריך להכנס לפניקה מהשיער אז יש קצת שיערות זה לא כזה נורא...לא? וחוץ זה כל מי שכתבה כאן שהיא מרגישה רע עם עצמה לגבי היחס שהשתנה לפחות אתן מודעות ועצם העובדה שאתן חושבות על זה ומייסרות עצמכן כבר אומר שלא השתנתם בצורה דרסטית זה הזמן לנסות למצוא קצת זמן בשביל החיות המתוקות שלכם... לי יש את ליהיא (שנה ו-8) וטל (חצי שנה) ויש לי 3 כלבים.... בקיצור 5 ילדים...
 
יעלי, הם חתולים מגזע אמסטף?

כי אם כן, כדאי שתוציאי אותם מהר מהבית שלא יטרפו לך את הללי
סתם סתם סתם
ומה שלומך מתוקה? המחשב אצל האישמיש כל היום, וגם הדרור מעסיק אותי די הרבה ועוד עבודות ומבחנים שכאלו. אז אני לא ממש הרבה פה אבל מתגעגעת. וחוץ מזה, לא מבינה כלום בחתולים, למרות שאישמיש טוען שדרור שלנו הוא סוג של חתלתול. אבל הם אמורים להיות כבר בוגרים, לא? (כמה זה 6 ו4 שנים בחתולית?) הם בטח מבינים שלאמא יש תקופה קשה....
 
למעלה