אני חדש פה !!! מי מאמין באלוהים ?

galitay

New member
חיים טובים גם לך

כל מה שרשמת ב א´ לא מתייחס בכלל למה שאני רשמתי. אני פירטתי איך אני חי בלי להאמין באלוהים ולמה אני חושב שהאמונה בו היא בזבוז כוחות והגבלה בקבלת החלטות. כל מה שכתבת הוא יוצא מהנחה שקיים אלוהים, אני כתבתי מתוך הנחה שאני לא מאמין בו ולא פסלתי את האפשרות שהוא קיים. מה הוא "עשה" ואיך הוא ברא אותנו את יכולה להגיד כמה שאת רוצה, בכיף, אבל זה לא מעניין אותי. ב´ : אני לא חושב שמישהו יפגע בי אני אומר שמי שמאמין באלוהים מאמין מתוך פחד, פחד שאם הוא לא ימלא את המצוות ואת החוקים הוא יסבול אחרי החיים. דרך אגב אני הבן אדם שחי את החיים שלו הכי טוב שאפשר, אני מנצל כל רגע בחיי וטוב לי ואני מסתכל על העולם בצורה חיובית מאד ואם אני לא מאמין באלוהים זה לא הופך אותי לבן אדם שלא רואה את העולם בצורה שמחה. ואני לא אומר על אלוהים שהוא רע כי אני לא מאמין בו, לא אמרתי עליו כלום. ג´ : תודה שאת מסכימה איתי בזה. ויכול להיות שהדרך בה בחרתי היא טעות ויש אלוהים, אבל עכשיו אני לא יכול לדעת שזוהי טעות, כמו שאמרתי אני חי את הרגע ולכן מה שמעניין אותי זה כאן ועכשיו ולי טוב בזמן שילד בן 4 שמקבל חינוך דתי או בן אדם בן 40 שבחר להאמין באלוהים הולכים לבית כנסת בשיא החום בבגדים ארוכים ולא טוב להם, ואני בניגוד לילד בן 17 דתי שאסור לו להסתכל על בנות נהנה גם מהפן הזה. דבר חשוב מאד לכל מי שיקרא את זה תדעו !!!!!!!! עם סגולה = עם עבדים, כי לפי האמונה מי שלא משרת את אלוהים נענש, רגע רגע ומה מישהו תמים שנולד יהודי ולא רוצה להאמין באלוהים, הוא צריך להענש
 

galitay

New member
נ.ב

קוראים לי איתי גל וזה גם הכינוי שלי ולא גליטי
 
גל איתי שלום.

תחילה אני מתנצלת על עיוות שמך היפה. שנית, אני הבנתי שאין לך כל רצון לחקור את מהות העולם אלא לחיות את הכאן ועכשיו "חטוף ואכול כי מחר נמות" משו כזה. נדמה כי אתה חי בלי אידאלוגיה ומטרה נשגבה בחיים.אלא הנאה חומרית וריגעית. שלישית, אני לא מקיימת מצוות מתוך פחד מאלוקים, אלא מתוך הכרה מוחלטת במציאותו, ואהבה לאבא שבשמיים. רביעית, זה שאתה לא מאמין בו, עדיין לא נתן לי הוכחה שאולי אתה עלית על דרך המלך, ואני טעיתי. אולי תסביר לי משהו שיתקבל על דעתי, אולי אשתכנע. חמישית, אתה מצייר את הדתיים, כמסכנים שסובלים מהגבלות ואיסורים, בא נצא מנק´ הנחה שהם סובלים, הרי אם יש אמת בדרכם, ויהיה פרי בכל עמלם, הרי שכרם הוא בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא. ואם לא- הרי שמשהו משמעותי ומהותי - לא הפסידו, אא"כ הנאות ריגעיות וחולפות. ועם כל זה - אני מוכרחה להגיד לך שהסבל הוא לא כזה חונק כפי שאתה מצייר. כי יש כ"כ הרבה מצוות ומנהגים - מהנים, ומוסיפים לחיים משפחתיים וטובים. אודה שלהיות דתי זה לא הכי קל לפעמים - אבל מי שעניו בראשו רואה כמה הקושי הזה שווה ונחוץ לחיים תקינים! מצפה לתגובה.
 

galitay

New member
לא אחד גדול !!!!!!!

חי בלי אידאולוגיה, בלי מטרה, לא מתעניין בכלל במהות העולם. מאיפה הבאת את כל השטויות האלה? לא אמרתי מילה אחת שמוכיחה את זה עשית ממני כלומניק בגלל שהגבתי למה שאמרת בצורה שונה מהחשיבה שלך? אני נהנה מכל רגע בחיי וזה לא מפריע לי להמשיך לחיות את שאר חיי טוב ואני גם לא רואה פה אף אחד שרושם לי בשני ספרים מעשים טובים ורעים. דבר שני אני לא מנסה לשכנע אותך לא להאמין באלוהים, הדעה שלי שתצטרכי לעשות מצוות. אם טוב לך לא לחחט באף בשבת אז סבבה, אם את רוצה לקנות נייר טואלט חתוך לשבת אז סבבה.היא שאני יכול לענות לך על כל שאלה בדיוק כמו שהדת עונה לך ויותר מזה בלי דוגמא: אתמול ישבתי במסעדה עם חברים, וכשהזמנו קינוח מישהו מהחברים שלי ששומר מסורת הזמין בטעות מוס שזה חלבי אחרי ארוחה בשרית ורץ כמו מטורף לבטל את ההזמנה. למה???? אז אכלת בשר וחלב מה קרה, אפשר לחשוב, לא תמות מזה לא יקרה שום דבר. זו רק דוגמא קטנה להנאות החיים שמפסידים אנשים דתיים. את יכולה לבוא לי ביציאות של תעבוד עכשיו ואחרי המוות יהיה לך טוב אבל ביננו אף אחד לא שרד את המוות, אף אחד לא סיפר מה יש אחרי וכל מה שאנחנו עושים עכשיו זה כל מה שנהיה כנראה. אז בבקשה ממך תחשבי שוב לפני שאת רושמת הודעה כזו.
 
בחרת????

בהתייחס לסעיף א שלך, את כותבת שבחרת בדרך הזו מתוך רצון... אולי תספרי לנו מתוך מה בחרת? האם בדקת את הנצרות? בודהיזם? הינדו? אתאיזם? טוב זו לא ממש דת
האם לא נראה לך מוזר שרק בגלל שבמקרה נולדת למשפחה חרדית, "בחרת" בדרך הזו מתוך בחירה חופשית? לאיזו קהילה את שייכת? גור? חב"ד? ליטאים? מה דעתך על הקהילות האחרות? ומה דעתם על הבחירה שלך?
 
בענין הבחירה

גם להמשיך לחיות באותה חברה בה נולדנו, יכול להיות מתוך בחירה. ואם להתייחס לדוגמא הספציפית שלי, אז חייתי בין סוגים שונים של אנשים, שאינני שוללת חלק מדרכיהם, ובכל זאת, מתוך בחירה, הגעתי למסקנה, שהדרך שבמקרה גם נולדתי לתוכה- מתאימה לי. כן, זו בחירה מוחלטת. ואין לי ספק, שאם לא הייתי חושבת כך, הייתי *לפחות* חושבת על שינוי, ואולי במשך הזמן (זה לא הולך ביום אחד), גם הייתי עושה אותו. להיוולד דתי/חרדי/אתאיסט/בודהיסט ולהשאר דתי/חרדי/אתאיסט/בודהיסט, עוד לא סותר את הבחירה. לכל אחד, בלי יוצא מן הכלל, יש בחירה. פשוט, יש כאלה, שבוחרים שלא לבחור, וחבל.
 

מהות

New member
יש בחירה בכלל?

ילדת, האם בכלל יש לנו בחירה? האם אנחנו בכלל יכולים לבחון דרכי חיים אחרות? תרבויות? דתות אחרות? את חושבת שאת מספיק פתוחה כדי לבחון דרך חיים אחרת? שמעת פעם על אנתרופולוגים? הם אנשים שבוחנים תרבויות אחרות.. אפילו הם.. גילו עם הזמן.. שאף אחד לא מסוגל באמת להתנתק מדרך החשיבה שלפיו הוא גדל- ולכן בעצם את לעולם לא תוכלי לבחון דרך חיים אחרת מתוך מקום אובייקטיבי ולעשות בחירה! זה לא מיקרי שרוב האנשים נישארים, ו"בוחרים" להישאר בצורת החיים שבה הם חיו מרגע לידתם- כי בעצם אנחנו לא מסוגלים בכלל לנתק את תהליך החשיבה שלנו ממה שחונכנו עליו. כל מושגי הטוב, הרע, ההגיוני, הסביר וכד´- זה דבר שאנחנו מפנימים ולא יכולים בכלל להיתנתק מהם ולכן יקירתי אל תטעי זה היה צפוי שתבחרי בדרך חייך הנוכחי אחרי הכל את שפטת את העולם לפי העולם בו גדלת.. למה ציפית?! מהות
 
כן. יש לנו בחירה.

בוודאי שיש לנו בחירה. יש לי בחירה, האם להמשיך בדרך עליה חונכתי וגדלתי, או לא. ברור, שהבחירה היא רק מתוך מה שאנחנו מכירים, אך זה עדיין לא אומר שאין בחירה. גם 120 שנה לא יספיקו לך להכיר את כל התרבויות/דתות/דרכי חיים שעל פני האדמה. מובן, שזוהי בחירה בגדול, ומלבד זאת, גם כשאני בוחרת ללכת בדרך מסוימת- לדוגמא- אני בוחרת בדת, או בזרם מסוים בדת, יש לי גם את הבחירות היומיומיות של כל הפרטים הקטנים, החשובים יותר והחשובים פחות- בין אם זה לשמור עוד החמרה, ובין אם זה לקנות נעליים בצבע בז´ או חום. והנה העובדה, שבכל חברה יש כאלה שעוזבים אותה, ויש כאלה שמצטרפים אליה, ולא תמיד חייבים להיות גיבורים או אמיצים גדולים בשביל זה. ושכחת את העובדה, שדווקא בזמן שחיים בחברה מסוימת, ומכירים אותה כ"כ מקרוב- קל יותר לגלות את החסרונות שבה (את המעלות נוטים, לפעמים, לא להעריך).
 

מהות

New member
אין בחירה אמיתית

ילידת תסלחי לי על הבוטות- אבל זו תמימות לשמה. ולמה? כי בחינת המציאות שלנו באה מתוך תפיסות העולם שלנו תפיסות העולם שלנו מעוצבות לפי דברים שגדלנו והתחנכנו עליהם כמובן שבתוך המסגרת הזו לכל אדם יש אופי שבא לידי ביטוי אבל עדיין השקפת החיים שלנו היא ביטוי של האופי הספציפי שלנו בתוך ההשקפה החברתית אליה נולדנו ולכן למעשה אנחנו לא יכולים לעולם באמת לבחון, אחד לאחד, כל תכונה חברתית ולפיה לבחור מה טוב לנו כל בחירה תהיה על רקע התפיסות המוקדמות שלנו, שהן כאמור... ולכן גם אנשים שבוחרים לשנות את המסגרת החברתית עושים את זה בגלל ולמרות.. התפיסה שאותה הם מכירים, בהשוואה לה, ולא בהכרח בגלל שהדרך שבה הם בחרו היא הטובה ביותר, גם להם אין דרך בעצם לבחון באמת את כל האפשרויות ולבחור את הבחירה הנכונה ביותר להם. ואגיד לך עוד משהו עצוב- נוח לנו יותר להישאר במוכר הישן והטוב, גם אם קשה לנו בו, מאשר להעיז להתמודד עם הלא ידוע ולא מוכר (ואם זה לא נשמע לך הגיוני, תחשבי על נשים מוכות, על אנשים בגרמניה כשהיטלר עלה לשלטון ואלוהים יודע עוד כמה נסיבות שבהם אנשים נשארו ברע והמוכר במקום להעיז לשנות) מקווה שתחשבי על זה באמת מהות
 
באמת עצוב

צודק(ת?). זה באמת עצוב, שאנשים, לפעמים, מבזבזים את החיים שלהם בצורה גרועה, בגלל שהם חוששים מהשינוי ומתוצאותיו, למרות שאפשר להבין אותם... :( אני דיברתי על הבחירה הפשוטה, בלי פילוסופיות. בחירה קיימת והגיונית! שהרי, חבל לשאוף לדבר לא מציאותי- לא מציאותי, וחסר סיכוי לההפך למציאותי אי פעם. יש שיטות, דרכים, תרבויות, דתות וזרמים כמספר הכוכבים, ולא יעלה על הדעת להצליח להכיר את שמות כולם, במשך 120 שנות חיי אדם, כך שבוודאי לא יתכן גם להכירם לעומק. הבסיס להשקפת העולם של כל אחד, תלוי כמובן, בחינוך הראשוני שהוא מקבל. ולכן חינוך זה כל כך חשוב- הוא זה שנחרט הכי חזק, משפיע על כל החיים, ומהווה את הבסיס לעיצובם. כל אדם, בבגרותו, מקבל את חופש הבחירה האמיתי. ואני קוראת לזה חופש בחירה אמיתי, מכיוון שבחירה, כל עוד יש בין מה לבחור, היא בחירה אמיתית. נביא לילד שוקולד וגלידה, ונאמר לו לבחור מבין השניים. האם נקבל את טענתו, אם יאמר שזאת לא נקראת בחירה, כיוון שלא הבאנו לו את כל הממתקים הקיימים בתבל? דוגמא קצת טיפשית (הרבה טיפשית), אבל זאת המציאות, וזהו הענין של הבחירה. ואני חושבת שזה הדבר הכי טוב שיכל לקרות לנו- היית יוצא נורמלי אחרי ניסיון של 4-5 דתות? אני הייתי מאבדת שפיות. אין לי ספק בזה. שלא לדבר על 20 או 30 או 40.... זאת מציאות קיימת, ששינוי רציני בתפיסת העולם, מסוגל לבלבל מאוד את האדם בתקופה מסוימת. (ואני לא מדברת על שינוי דת->אתאיזם אתאיזם->דת דווקא. הדבר נכון גם לגבי מעבר בין דרכים שונות בדת). אז לעבור כמה שינויים בחיים?- וכל זה למה? כדי שנוכל לבחור את הטוב ביותר? צר לי, זאת לא בחירה אמיתית. במיוחד, שכדי להכיר מקרוב- על מנת לבחון בצורה הטובה ביותר את אותה שיטה/תרבות/דת, צריך להכיר אותה מבפנים (מעמדה סובייקטיבית). ולהכיר מבפנים למעלה משתיים-שלוש שיטות, שולל את הבחירה בצורה מוחלטת.
 

מהות

New member
עוד כמה שאלות על בחירה...

את צודקת.. העולם הוא אינסופי, ולעולם לא נוכל לבחון באמת את כל מרכיביו ולהחליט (גם אילו היינו יכולים להפריד בין ההפנמה החברתית שלנו לבין המציאות) אבל הנקודה שמלכתחילה עניתי עליה היתה- שאין לנו בחירה. לא בגלל המבחר הגדול אלא בגלל שאנחנו בוחנים את העולם דרך מישקפים שיש להם כבר גוון מסוים, דרך ההפנמה של התרבות שבה חונכנו ולכן אנחנו לא יכולים באמת לבחון את העולם לגבי זה שזה בלתי אפשרי- זה בהחלט לא נכון, אפשר להעיז ולנסות אחרת, צריך להעיז. כמובן שלא תמיד זה יהיה בהכרח יותר טוב, וצריך המון אומץ לשם כך. לכן זה מומלץ בעיקר לאנשים שמרגישים שהפה ועכשיו שלהם הוא לא מה שמתאים להם. ואולי לכן אנשים מעיזים לצאת למסע (אם זה לחזור בתשובה, לחזור בשאלה או לנסוע להודו) אפשר ליישם את זה בצורה הרבה יותר רחבה- בפרטים הרבה יותר קטנים כולנו עוברים את אותו מסלול פחות או יותר חברתי של לימודים- צבא/שירות לאומי (כל אחד ותרבותו)- חתונה - ילדים- עבודה/לימודים מי אמר שזה צריך להיות המסע? שאלו הערכים שמתאימים לכולם? מי אמר שמסגרת הזמנים התרבותי היא שעובדת לכולם? מי אמר שהשקפת העולם השולטת היא הנכונה? לא לכולם זה מתאים, ואפשר לראות מסביב אנשים ששונאים את חייהם בגלל שהם חנוקים בכל מיני מסגרות שעושות לנפש שלהם רע. אבל הם שם. את חושבת שאת שונה? מצחיק איך אנשים צעירים בטוחים שאצלהם זה יהיה אחרת אבל מגיעים לאותו מקום לכן ההצעה היא לחשוב היטב על הבחירות שלנו, כל יום, לא לעשות מה שמצופה מאיתנו ומפה הנקודה של- אין לנו בחירה, כי אנחנו לא באמת חושבים על הדברים, אלא פשוט זורמים עם זה הלאה, עד שכבר מאוחר מידי מעטים עוצרים לחשוב ולהעיז.. תחשבי על זה... מהות
 
שוב. זה לא סותר..

נכון, הכל נכון. האפשרויות הן אינסופיות, והגוון של המשקפיים שלנו נקבע, עוד לפני שהיה לנו זמן או אפשרות להתערב. אבל- שוב, זה לא סותר את הרעיון של הבחירה. אז מה אם יש לנו רקע? וזו עובדה, שאנשים, למרות הרקע שלהם, מצליחים לעשות בחירות נכונות, כאלו ואחרות, בחיים שלהם. ומה זה "נכונות"? אדם- מנקודת הראות הצרה שלו, אינו יכול לקבוע עפ"י דעתו בלבד, מה טוב יותר ומה פחות, באופן כללי. מה שכן, הוא יכול לבחון ולבדוק מה טוב יותר *בשבילו* (מבין הדברים שהוא יודע על קיומם), וזה מה שחשוב- לנצל את החיים, ולהעביר אותם בצורה הכי טובה ויעילה שיש באפשרותינו. לא? לא אמרתי שבלתי אפשרי לנסות בכלל, אלא שבלתי אפשרי לנסות הכל, (כי עם עובדות- אי אפשר להתווכח. אנשים רבים מעיזים, ופעמים רבות, באמת מדובר בתעוזה של ממש.) אני, כמו כולנו (או לפחות רובינו), חושבת שאני שונה, אבל זה רק בגלל שכל אדם הוא שונה. כל אדם הוא "הוא" בפני עצמו, ולא רק עוד "אחד מכולם". מתאימה לי המסגרת שלי, מתאים לי איפה שאני, ומתאים לי העתיד שאני יודעת שאני הולכת לקראתו- שיהיה דומה לזה של כל מיני אנשים, השייכים לאותה חברה. ואם טוב לי עם זה, למה לי לחפש שינויים? יש כאלה שמסגרתם לא מתאימה להם, ואין מה לעשות. אני מכירה משפחה, שלא מתאים להם להיות כמו כולם. לא מתאים להם לחיות בעיר או בישוב כמו כולם, אז הם קנו איזה שטח אדמה ריק (או אולי סתם התנחלו שם
), הקימו שם בקתה מלוחות, בדים, ניילונים.. וכל מה שיש, ושם הם מגדלים את ילדיהם, עם איזו פרה או עז ותרנגולים. עובדים את אדמתם, חולבים את הצאן, וכך חיים את חייהם, הרחק מהציוויליזציה. וזה מתאים להם, והם עשו את זה, למרות שהמבטים שהיפנו ומפנים עליהם, הם לא מן הנעימים ביותר.. בלשון המעטה. אבל יש כאלה, שדווקא כן מתאים להם להיות "כמו כולם", וזו הבחירה שלהם, ואי אפשר להתכחש לזה. כמו שיש אנשים שאוהבים את הבית, ולעולם לא יטוסו להודו, או יסעו לשבוע לאילת, כי אצלם בית זה בית, ובבית טוב, אז נשארים בו. ולעומת זאת, יש אנשים שבבית משעמם להם, או שגרתי מידי בשבילם, אז הם יקפצו על כל הזדמנות לצאת מן השגרה המשמימה - "לברוח". ככה זה, לכל אחד יש את האופי שלו, וכל עוד זה לא גובל במזוכיזם, אין בכך כל בעיה. ובעיני, זו בחירה תקינה ואמיתית. ככל שהאדם יהיה רחב אופקים, בחירתו תהיה רחבה יותר. ככה זה- בחירה מוגבלת לאנשים מוגבלים
אגב, העובדה שאנשים מעדיפים שלווה (אולי), ולא רוצים לחשוב יותר מידי, כדי להרחיב את בחירתם- זו גם בחירה
<ממשיכה לחשוב על זה כל הזמן> ילידת..
 

מהות

New member
עוד כמה שאלות על החיים...../images/Emo36.gif

מממ... טוב.. אז יש נקודות שיש בנינו הסכמה ויש כאלו שלא... אכן מי שנוח לו עם החיים שלו כמו שהם- אז הכל אצלו בסדר הבעיה היא כמובן בשני מובנים: 1. אנשים שלא מרוצים מאיפה שהם נמצאים בחיים, אבל נישארים שם כי אין להם אומץ להעיז לשנות, אין להם אומץ לצאת מול החברה אליה הם משתיכים, ואין להם יכות להעיז להטיל ספק בחינוך שהם ינקו מאז ומתמיד. (ועל זה עולה השאלה למה את קוראת "ממשכיה לחשוב על זה כל הזמן" כי לחשוב על זה כל הזמן- זה להטיל ספק כל הזמן בדרך שלך וכל פעם מחדש לבחור מה שטוב לך. 2. אנשים שחיים ואפילו מרוצים מצורת חייהם, כי זה הדבר היחיד שהם מכירים, או כי בהשוואה (שיטחית! ) לדרכי חיים אחרות הם מעדיפים את החיים שלהם (שימי לב מה ענה לך אתאיסט על הממתקים לצורך זה) ובעצם הם לעולם לא ידעו איך חייהם יכלו להיות אחרים. כי כן, יכול להיות שנוח לך בחיים, ואת יודעת לאן את הולכת, והכל נורא ברור ונוח, אבל יכול להיות שנוח לך לבחור בנוחות הזו, במקום לעשות באמת מה שטוב לך. רק בגלל שזו הבחירה הקלה.. תחשבי על זה... ויש סיכוי גדול, שאילו היית נולדת לשבט אינדיאני, היית חושבת שזה מה שטוב לך- כי את מהסוג שמפנים את הערכים החברתיים סביבך, ואת מוכנה לחיות בתוכן, העיקר שיהיה לך את השקט והשלווה שלך. וזה שוב בעצם מוכיח שאין לנו ממש בחירה.... האם את חושבת שאילו היית נולדת בשמורה בארה"ב היית בוחרת לשנות את דרך החיים שלך, עוזבת לישראל וחיה את החיים שאת חיה היום (שהם דרך החיים ה"נכונה" בשבילך לפי הגדרתך)??? תחשבי על זה גם... בקיצור, בעצם הויכוח הממשי הוא על עצם היכולת לבחור כמה אנשים את מכירה שהעיזו לנסות לבחור באמת כמו האנשים הללו שבחרו לחיות בדרך משלהם שהדגמת?! זה לא שרע לבחור בקיים, זה לא שרע לא להעיז, זה לא שרע להסתפק במה שיש, זה לא שרע להסתכל על החיים אחורה ולהגיד- לא מיציתי (כמובן שזה רע אבל עיזזבי) השאלה היא האם יש בחירה או אין- ואם את רוצה לקרוא למה שאת עושה בחירה- תקראי. אבל בעצם את לא בוחרת. מקווה שלקחת את זה בחיוך, אין שום כוונה לפגוע :) מהות
 
על החיים? שיהיה :) *לא עבר הגהה :)*

אבל בכל זאת :) אני מסכימה איתך שנקודות הסכמה זה לא דבר רע בכלל :) 1. חשיבה מתמדת, אינה בהכרח ספק. גם שאלת שאלות, אינה בהכרח ספק (בכל אופן, כך זה עם האמונה). שאלת השאלות העולות בראש, מרחיקה את הספקות, במידה והדרך היא הנכונה (מבחינתי), או להיפך. אלא אם כן, לא נשאל האדם הנכון. ספק הוא בעצם מצב, שעומדת איזו סתירה בין הדבר המדובר לבין ערך מסוים, וכדומה. לעומת שאלת שאלות, שיכולה לנבוע מרצון לדעת "למה", מרצון להבין, מנקודת המבט של "משהו כאן לא בסדר לי"- אני לא מבינה, ולאו דווקא מנקודת המבט של "משהו כאן לא בסדר מהשורש". אם היה לי ספק, או- כשהיה לי ספק: שאלתי, קיבלתי תשובות, ובחרתי מה לעשות עם התשובות האלה- האם לקבל אותן, להבין אותן, או להשליכן לסל מיחזור. אני מאמינה, שכל מי שקצת חושב, בוודאי צצות לו שאלות. אם הוא שואל ומקבל תשובות, הוא כבר עושה את המאמץ הראשוני של ההגשמה של חייו. ולא משנה אם יבחר שדרכו הנוכחית היא הדרך. הוא, לפחות, לא ישב בחיבוק ידיים, ונתן לחיים לחלוף ללא משמעות מודעת. הגישה שלי, מראש, הייתה- לשאול ע"מ להבין, ולאו דווקא לצאת מנקודת מבט, שיש פה משהו לא בסדר. הרי, בדרך כלל, במיוחד בגיל צעיר, יש סיכויים רבים יותר שהילד לא מבין, מאשר שהדרך (או כל דבר- אבל בקשר לכל דבר, קשה יותר לילד לקבל) לא בסדר. אולי זה ענין של חינוך, של הגוון של המשקפיים איתו הגעתי למה שאני. התרענן לי הדף.. יותר מחצי הודעה נמחקה :( מזל ששמרתי באמצע :) נראה כמה הראש יצליח לשחזר בשעה כזאת.. 2. כמו שכבר כתבתי, לכל אדם עולות שאלות, מן הסתם. ומטבעו הסקרן, הוא רוצה למצוא להם תשובות, והוא ינסה, יותר או פחות, למצוא לו אותם. (ויהיה באמת חבל, אם לא ישאל בגלל חוסר תעוזה). לא משנה אם אדם זה הינו אדם שמרוצה מחייו, בהם בחר, כיוון שאינו מכיר מעבר לצורה השטחית ביותר, את הדרכים האחרות, או שאינו מכיר צורות חיים אחרות כלל (אופייני לחברות סגורות במיוחד, על אף שכיום, זה די נדיר). ברגע שלאותו אדם יש שאלות, ושוב, בתקווה שהוא אכן מתענין, ומסוגל לקבל עליהן תשובות, כבר יש איזשהו בסיס של בחירה והכרה. לאחר קבלת התשובה ועיון בה, הוא מחליט אם התשובה מתיישבת בדעתו או לא. אם לא, ולאחר תהליך מסוים, בו תשובות נוספות אינן מספקות אותו, הוא ידע- למרות שחושש לעשות שינוי- שבחירתו אינה הבחירה הנכונה. הוא ידע שיש לו אפשרות להגשים משהו בחיים, והוא נותן לזה לחלוף, בגלל החשש שלו (אגב, חשש מוצדק מאוד). כולנו חוששים מהבלתי נודע, ופעמים רבות- אפילו במקרים קשים, כמו: שבי, ניתוח מסובך, מחלה לא ידועה, ל"ע, וכדומה, מעדיפים לשמוע את הגרוע מכל, מאשר לחיות עם הספק האוכל. כל מקרה נידון לגופו, אבל במקרה שלי, (אולי לגמרי "במקרה"
), אני מכירה מקרוב דרכי חיים לא מעטות (אפילו בודהיזם
). אם הייתי נולדת בארה"ב, אין כל סתירה שהייתי הולכת באותה דרך, אלא אם כן, הייתי גם נולדת להורים אחרים. כבר הסכמנו שכל אדם מושפע (לא משנה לאיזה כיוון) מהצבע שטבע בו חינוכו מילדות. אם הייתי נולדת לסביבה אחרת, יתכן שהייתי שונה, יתכן שלא. ואולי גם היו מתאימים לי דברים אחרים.. קשה לענות על כזה דבר, כי זה רק תאורטי. אני מכירה מספר אנשים שעזבו את הדרך שלי. (יש לי קשר רצוף עם אי אילו). ומטבע הדברים, נראה לי- אבל אולי זה סתם נראה לי- אני מכירה מספר גדול יותר של אנשים שעזבו את דרכם הקודמת, ופתחו חיים חדשים בדרך זו. אז זה לא שאנשים לא עושים שינויים, יש גם כאלה. ולא מכולם נדרש אומץ ממש מיוחד לשם כך. לפעמים הרצון לעשות שינוי נכון (לא משנה לאיזה כיוון, אני רק מדברת על "נכון" בעיני אותו אדם) כ"כ גדול, שכל הסביבה והקשיים מתגמדים ונאבדים. לסיכום, זה רע לא למצות את החיים במודע (אבל עזבתי
), ו... רגע, אם הכל פה בדך הכל שאלה של ניסוח, אז מה אני עושה פה בכלל? :) הכל בחיוך, גם אני לא באה עם שיניים חשופות, מבט מרושע בעיניים ומטרה "נעלית" לפגוע :) אני בסה"כ מתייחסת לבחירה במובן הפשוט שלה, בלי להסתבך עם פילוסופיות ומשמעויות עמוקות. יש לי יותר מאפשרות אחת? שני האפשרויות הוגנות-משהו? יופי. זו הבחירה שלי. :) לילה טוב, ואני מתנצלת מראש על כל סתירה ו/או שגיאת כתיב או ניסוח או השמטה כלשהי, שנבעה מעייפות, חוסר ריכוז, (באשמת תפוז כמובן, שריעננו לי את הדף ורובו הלך לי :) ) או כל דבר דומה. לילה טוב, שבת שלום, וסוף שבוע נעים ובטוח לכולם!
 

מהות

New member
ועוד שאלות *על* החיים

טוב.. היה לי קצת קשה לעקוב אחרי הכתיבה שלך.. אולי כי קצת איבדתי את ההקשר לשיחה ואולי כי כל הזמן חשבתי מה הבעיה בשאלה- שאלות על החיים.. איך זה אמור להישאל אחרת לדעתך? הגישה הבסיסית שלי לחיים שונה משלך, היא לא פשטנית, היא מתפלספת, ואם יש לי שתי ברירות זה לא נחשב בעיני לבחירה, להיפך זה בדיוק חוסר הבחירה עליו מדובר, כי זה כל מה שיש לנו. זה לא שאנשים לא מעיזים לשאול שאלות, אלא שהם לא מעיזים לחפש תשובות, הם מסתכלים על האפשרות וחצי שיש להם מול בעינים ובוחרים את זה שיותר נוחה (לא יותר טובה) להם על זה כל הדיון מלכתחילה.. אבל הכי חושב- חיי איך שאת רוצה לחיות. אחרי הכל אני בעד חייה ותן לחיות. מהות
 
נכון. באמת על החיים.

ואולי היה קשה לעקוב אחרי דברי, כי הם לא נכתבו בבהירות הראויה.. אלו הן באמת שאלות על החיים, לא יודעת למה הגבתי כך. בכל אופן, אני לא חושבת אחרת, ומתייחסת אליהן ברצינות הראויה. הגישה שלי מתפלספת למדי (אולי בסיס האמונה שלי מופשט, אבל למעשה, כל הגישה מתפלספת מאין כמוה). אם יש לי שתי ברירות, זה בגלל שאלו הן שתי הברירות הקרובות אלי, כלומר, שברירות אחרות בכלל לא מדברות אלי. קצת קשה לי להסביר את זה. אלה שלא מעיזים לחפש תשובות, זו הבעיה שלהם (בעיה פרטית, ולכן, לא ניתן להכליל בקשר לכך), ואני מאמינה, שמי שיש לו שאלות, והוא *באמת* רוצה תשובות, יחפש בכל מקום אפשרי, ויהפוך כל בלתי אפשרי- לאפשרי. ואלו הן עובדות- זה קורה. בסופו של דבר, עפ"י רוב, כל אחד חי איך שהוא רוצה. (תודה על האישור לחיות את חיי.. יווו, מה הייתי עושה בלעדיך?
) אגב, אם לבנאדם יש שתי אפשרויות לבחור מבינהן, ואחת מהן מספקת אותו במידה הרצויה (רצויה ומספקת!! בלי חכמות!), אני לא רואה סיבה- למה הוא צריך לחפש לעצמו עוד אפשרויות לבחירה. בגדול, בחירה (כמושג מילוני) היא כל בחירה. אם בנוגע לחיים אינך רואה בבחירה "מצומצמת" את הבחירה האמיתית, אז אני לא רואה איך אפשר לחיות בנחת ובשלווה, בלי לחפש ולברר על ברירות נוספות כל הזמן. יום טוב, ומה שהכי חשוב, זה כמו שאמרת- חייה ותן לחיות. כל עוד אנחנו זוכרים את זה, אז מצוין
בתאבון :)
(והכל ברוח טובה!)
 
שוב תמימות

ואם אשתמש בדוגמא שלך, אז ילד שבחר בשוקלד ולא ב"ציקוליקוצים" (שהם מאכל אינדיאני שהוא לא ראה ולא מכיר) שלא הוצעו לו, לא באמת בחר...
 
סליחה, לא שמתי לב..

אתה צודק, אם ה"בחירה" שהעמידו בפניו הייתה שוקולד מול "ציקוליקוצים" (שהוא לא ראה ולא מכיר), אז "בחירה" בשוקולד, אינה נחשבת לבחירה של ממש. סליחה, ותודה למהות על ההפניה. אגב, אם הילד לא היה רוצה שוקולד, אני מאמינה שהוא היה מנסה "לבדוק" את הציקוליק..., לראות "עם מה יש לו עסק". כך טבע האדם, כשלא טוב לו עם משהו, הוא מנסה למצוא משהו אחר. הגיוני ונכון מאוד. וכמובן, שכאן יש לו את הבחירה איך לנהוג.
 
אתאיסט שים לב,

כשכתבתי מתוך רצון, התכוונתי מאוד למה שאמרתי. כפי, ש"במקרה" (אותיות רק מה´),נולדתי למשפחה חרדית , כך גם יכולתי להוולד למשפחה אתאיסתית. אבל העניין הוא ש"במקרה" נולדתי למשפחה שהצדק בדרכה והאמת איתה. ומה אני אשמה בכך שניתן לי החסד הזה? הכל היה "במקרה"! אז מי אמר שאני צריכה לחפש בשדות זרים אם גדלתי בתוך חממה? והרי יש דברים בפי, ויש משקל לעמדותי, ואני לא מנפנפת במילותי סתם. והרי האמת מצויה איפה שהוא, ומי שרוצה לדעת אותה או לחלופין להוכיח לי אותה - שיקום! עצם העובדה ש"במקרה" נולדתי למשפחה חרדית, עדיין לא סותר את העובדה שבחרתי את דרכי מתוך בחירה חופשית!!!!!ורצון ואהבה ואושר ושמחה בדרך! לעניין הקהילה, תגובתי תהיה שונה, כי כל אדם בוחר את דרכו בעבודת ה´. ואין איסור לשנות דרך לכשתרצה. כי 70 פנים לתורה. ודרכים רבות . אבל העיקר שליבם מכוון לשמיים.
 
למעלה