קוראת אותך ברגשות מעורבים
מצד אחד: כל הכבוד על האומץ, ועל עצמאות המחשבה שלך. על עצם המסקנה שהעובדה שהדבר נעשה אצלנו מזה אלפי שנים, לא בהכרח מחייבת אותך. בעקרון ובאופן כללי אני חושבת כמוך! אלא ש.... במקרה הספציפי הזה את הולכת לקבל החלטה שהיא מאוד משמעותית לגבי בנך, ואני לא כ"כ בטוח שאת נותנת את הדעת על כל ההשלכות שלה. רצונך- כבודך, כמובן, ובסופו של דבר - ההחלטה בידיך. אבל מאחר שהעלית כאן את הנושא הזה, אני מבקשת רק להאיר את ההשלכות החברתיות שיהיו לזה על בנך. אני לא מדברת על ה"דודות" או "השכנים", אבל בהחלט מדברת על החברים וגם החברות העתידיות שלו
. האם חשבת איך הוא ייראה ואיך יצטרך להסביר לאחרים את עובדת היותו בעל בולבול שונה מאחרים? או, את זה שהוא יצטרך להסביר שלמרות היותו לא נימול הוא כן יהודי? (ובמדינה שלנו, לרוב האנשים עובדת היותו של מישהו - יהודי, היא מאוד משמעותית!).