גם נידוי סמוי הוא מאוד מכאיב,
ולא פחות מפחיד. אתם פוחדים מענין של חרמות לאור החינוך הזה, ואדם חילוני ממש לא רוצה להיות מורחק מהחברה שלו, אפילו אם זה באופן פסיכולוגי בלבד, וגם לא ממשפחתו, כנ"ל. אי אפשר להשוות בין כאב לכאב כי שניהם כאב. אין אחד מבטל את השני. החרדים לא צריכים לחשוב שכל הצרות בעולם נמצאות רק אצלם. לקחתם את הכל למקום המאוד מאוד לא נכון של הדת, קחו את זה למקום הנכון, לפחות תהנו מזה. האמנתם להפחדות ואני מבינה אתכם, כי שטפו לכם את המוח מינקות שהכל נורא מפחיד ומאיים, וזה בכלל לא כך. יש זכות בחירה למרות שסבורים שלא. אסיים במשל שיסביר מה שאמרתי כאן: היה היה פיל קטן, שהיה קשור בקרקס ליתד קטנה שליד הקרקס. הפיל הטן ניסה למשוך ולמשוך ולא הצליח להשתחרר, עד שהתייאש. עם הזמן הפיל גדל וגדל , ואפילו עבר בגודלו את אוהל המגורים של הקרקס. הוא עדיין היה קשור לאותה יתד קטנה, הוא אפילו לא ניסה להשתחרר ממנה יותר, רק כי הוא האמין שהוא לא מסוגל. (פחדי התינוקות שלו המשיכו עד לבגרותו. הם הגבילו אותו לכל חייו, גם כשאין בהם ממש, חומר למחשבה).