אל תקבעי לי שאני פה כדי להטיף מוסר,
זו ממש לא המטרה שלי. המטרה שלי היא להבהיר את עמדתי שלי. מי שרוצה ילמד משהו ומי שלא ,לא. זה בסדר גמור מבחינתי. אני טורחת להזכיר שאני חילונית בכל הודעה אחרי שעשו ממני שקרנית פה למעלה ואמרו שאני חילונית כמו שהם בטטה. עכשיו לכי תסבירי שיש פה מישהי שהיא לא חרדית, אבל בכל זאת אמונתה יותר חזקה מכל החרדים ? מוזר, אה? אפשר להאמין בלי להיות חרדית ומפוחדת. לא אני לא חוששת שהוא ישרוף אותי בגהינום, וגם אם כן, אני לא אלך ואשאל למה , את יודעת? כי אולי מחכה לי מקום יותר טוב אחרי כור ההיתוך? אפשרות. לא בטוח. אולי. אני אוהבת לשאול שאלות בנושאים האלה, ואני אוהבת גם לא לדעת על בטוח. אנחנו פשוט לא רואים תמונה שלמה פה, זה כל מה שאני אומרת. קטונו מכך. אני מודעת לכך שכיום את בצד האחר לגמרי, ולכן גם ההפוך ממני, והמקום הזה שלך נראה לי שנובע מרוב הפחדות שספגת בילדותך, בחינוכך , הפחדות שהקשר בינן לבין ה' מקרי בהחלט. ועכשיו את במקום הקונטרה הקיצונית לכך. מי אני שאטיף לך?< ממש לא. את מה שתרצי להגיד לעצמך תגידי לעצמך. את יכולה רק לקחת או לזרוק, וגם אם תזרקי זה בסדר גמור. הוא לא כתב בשום מקום, אגב, שהוא ישרוף מי שלא ישמור שבת. את זה כנראה החליטו הרבנים להגיד, אלה שהחליטו שהם שליחיו הישירים מבלי שהיו בהר סיני ומבלי שקיבלו אישית ממנו שום מנדט לתפקיד שנטלו על עצמם, ועדה שלמה הולכת אחריהם כעוורים מפוחדים שבטוחים שאין שום דרך אחרת להיות מאמין, בלי להיות חרד, בלי להיות חרדי. אז מי שעיניו בראשו ילך לרב הנכון, למקום הנכון של האמונה, ולא לאלה שמאיימים בחרמות , בהפחדות ובגיהינום. אני לא מאמינה לבני אדם שמתחילים לאיים עלי, אני מתחילה לחשוד במניעיהם ומן הראוי שכל הציבור הדתי יעשה את זה ולא ילך ממש כצאן לטבח, וסליחה על הביטוי הקשה הזה. אני מודעת לזה שדורות שלמים נולדים להפחדה, שקשה מאוד לעזוב מסגרות שנולדת אליהם, ושזה בכלל לא פשוט כמו שאני מציגה את זה. אם אלוהים שרף מליון ילדים, כנראה שהיתה לו מטרה שאת לא מבינה. ואת לא אמורה להבין. וגם אני לא ואף בן אדם לא יבין. הוא רואה מעין תמונה גדולה, אנחנו רואים בקטן, אנחנו רואים בסבל יומיומי, אנחנו לא רואים בקיום מלא של עולם, של יוניברס למליונים של שנים. מבינה את ההבדל ביני לבינך? לצורך זה אין הבדל בין מליון ילדים לבין ילד אחד, אם הוא שלך. למה תינוקות מתים? להגיד לך למה לדעתי? כי יש נשמות שמגיעות לעולם לתפקיד מוגדר מאוד. ברגע שהן גמרו את תפקיד התיקון הם הולכים למקום יותר טוב (אני מקווה). זו אפשרות, לא? היא קיימת באותה מידה כמו כל אפשרות אחרת, שאומרת שאין כלום אחרי. קשה לנו לדעת, קשה לנו גם לקבל שהלך ילד, או בכלל מישהו שאנחנו אוהבים , זו זוועה בשבילנו. אבל זו לא כזו זוועה אולי בשבילו, ה'. אולי הוא רואה משהו שאנחנו לא. בכל אופן את יכולה להיות רגועה. אני לא באה לשכנע אף אחד. אני באה רק להשמיע את דעתי. אם מותר לי כמובן ברשותך. ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו. ואני מקווה שאת מאושרת בדרכך החדשה ושלמה איתה וזה מה שחשוב.