אני לא אדם מאמין

[ערבהאיןקץ]

דחיפות מול משו מעניין...

זו התנהגות שאני רואה הרבה אצל ילדים נרגשים. מייד אני משנה את המקצב, משהה את ההתרגשות, ומתחילה מ-לארגן את הילדים: "עכשיו כולם יושבים יפה, מי יושב הכי יפה?"... ורק כשהם מאורגנים - אני מתחילה בסיפור / משחק... מהנסיון שלי - ילדים משתתפים יותר טוב לא עפ"י הוראות, אלא עפ"י חיקוי, והפעלה מארגנת.

 

[blonda3]

עוד נקודות חשובות../images/Emo45.gif

 

[blonda3]

לאמא של....../images/Emo45.gif

טוב שהבאת גם את הדוגמא שלך. כנראה שאצלכם המכות שחטפת מאחיך היו מוגזמות ואולי חבל שהורייך לא התערבו באמת כי עובדה שנשארה לך טראומה ממנו. אני התכוונתי למכות הרבה יותר עדינות כפי שכתבת שהילדים שלך עושים....דוחפים וגם צוחקים... לי יש כמה טראומות קטנות משלי לגבי מכות חד פעמיות שחטפתי פעמיים קיבלתי בוקס בבטן פעם מילד שכן ופעם מילד בגן.... לשניהם אגב קראו דני(שמתי לב לזה רק עכשיו

) אז אפשר בהחלט להבין אותך.......

 

[ערבהאיןקץ]

זה ברור ../images/Emo4.gif

"דני דני ילד רע..."

 

[אמא של אייל ואלון]

זה בני ואצלנו היה איזה היפראקטיבי

כזה שעשה דברים רעים בעיקר לעצמו וקראו לו בני אז אל תגנבי לו את השיר דני זה זה שלא בוכה אף פעם (בטח גדל בבית יתומים)

 

[ערבהאיןקץ]

נכון ../images/Emo13.gif

באמת בני בלתי נסבל... ודני ... את חושבת שמישו אימץ אותו בסוף?

 

[אמא של אייל ואלון]

אני ממש מקווה שיר כל כך עצוב

 

[אמא של אייל ואלון]

ואם כבר את יודעת איך קוראים לילד

שנכנס בו הילד הרע בלי כל אזהרה?

 

[ערבהאיןקץ]

הילד של לאה גולדברג?

"אתמול הייתי בבית הדודה אמרתי שלום.. ואמרתי תודה ולפתע נכנס בי הילד הרע ואמרתי: את חמורה!" לא זוכרת שיש לו שם !

 

[She Dolphin]

דני דני מלוכלך... ../images/Emo3.gif

 

[טוסברהינדא]

מה עשיתן ממנו יתום פתאום? ../images/Emo12.gif

דני גיבור/ מרים ילן-שטקליס אמא אמרה לי: דני ילדי הוא גיבור ונבון. ילדי לא יבכה אף פעם כפתי קטון. אינני בוכה. אף פעם. אינני תינוק בכין. זה רק הדמעות...הדמעות...הן בוכות מעצמן. פרח נתתי לנורית- קטון ויפה וכחול. תפוח נתתי לנורית- נתתי הכל. נורית אכלה התפוח. הפרח זרקה בחצר. הלכה לשחק עם ילד- עם ילד אחר. אינני בוכה אף פעם. גיבור אני, לא בכיין! אך למה זה, אמא, למה בוכות הדמעות בעצמן? מתוך 'ספר דני' של מרים ילן-שטקליס, שמפורסמים ממנו גם השירים 'ג'ינג'י' ו'ידידי טינטן' ו'רוגז' (שרוי חתול ברוגז) ו'גברת שפנפנית'. מה שכן, יש שם גם שיר בשם 'אבא שלי' על אבא 'גיבור'. והשיר מסיים כך: למה זה באו פתאום כולם? למה השכיבו את אבא דומם? למה ולמה הסוס צנח? למה זה אמא בוכה כל כך? אז בכל זאת יוצא יתום דני. יתום מאב.

 

[ערבהאיןקץ]

נו?

גם יתום מאב, זה עצוב!

 

[טוסברהינדא]

../images/Emo3.gif

נדמה לי שאת זה מיותר לציין.... רק שהשיר 'דני גיבור' עצוב מסיבות אחרות. בכלל, יפה לראות איך שיר ותיק כל כך מבטא כל כך יפה מצוקות ילדות לנוכח ציפיה חברתית. דבר שהתרגלנו להתפעל ממנו רק שנים רבות אח"כ אצל יהודה אטלס ורבים וטובים אחרים.

 

[ערבהאיןקץ]

"אינני בוכה אף פעם"

וואו... איך בכיתי מהשיר הזה... ודווקא לא כשהייתי ילדה

.

 

[דרורית דרור]

לאמא של דני

אם דני בוכה הוא לא פתי או תינוק. הוא אינו קטון. ואולי, דווקא אם הוא בוכה, הוא גיבור ונבון? ואולי אם קצת נבכה יותר נלמד לקבל יותר? ולפעמים כשאני נזכרת בכל מיני שירי ילדים וסיפורי ילדים שקראנו ולימדנו את הילדים נעשה לי די רע מהמסרים המצמררים שמסתתרים בהם. לא לצעוק, לא לבכות, תמיד לשמור על כל הרגשות. ואמא של דני, אולי די? אולי? קידה. מסך. לילה טוב

 

[דרורית דרור]

אמא של דני????? נעלמה

ידעתי. תמיד הן נעלמות לי. ואחר כך חוזרות עם זנב בין הרגליים... מה את חושבת שאם תסתתרי לא אגלה אותך? בחלום. ואם תמשיכי להציק לדני אני לא אהיה כל כך מנומסת. פולניה. פחחחח

 

[אבא גאה]

זנב בין הרגליים?

ככה הן חוזרות מתאילנד?

 

[דרורית דרור]

מתאילנד הן חוזרות בלי

לא???

 

[אמאברוזה]

בשליפה מהמותן רציתי להגיד גם

שלתת לילדים לפתור בעצמם את היחסים בינהם וככל שקראתי וחשבתי על הסיטואטציה אני חוזרת בי. היחסים הללו לא נשמעים יחסים טובים,הם יחסי שולט ונשלט ,אני ממש לא בעד שחברות תתבסס על אי שיוויון,אלו לא החיים,זו דוגמא לא טובה לאיך יחסי חברות אמורים להראות. זה שאושר רוצה ללכת לשם עוד פעם זה רק כי הוא ממהר לסלוח ולשכוח.אבל זה שדפוס היחסים חוזר על עצמו ובזמן האמת רע לו והוא מבקש ממנה לא להיות מרשעת ובכל זאת היא כזו אליו זה פיכס. אני כן הייתי שמה קץ לחברות הזו,שאושר יהיה בחברותא של מי שאוהב אותו ולא מנצל אותו. כשיגדל נראה אותה עומדת מולו

אתם שם איפה שנהוג להגיש את הלחי השניה ... לא חייבים ממש לא

 

[blonda3]

שלוםלום לאמא

כן...ואולי..... גם אני חשבתי כמוך בנושא הלחי השניה והאם אין פה קיבוע של יחסי קורבן ומקרבנת...... משהו שאנחנו כהורים רוצים למנוע מילדינו אבל בגלל שאילו ילדים ובגלל שלדעתי אפשר להדריך אותם עדיין ובגלל שהמנעות מסיטואציה כזאת לא בהכרח תפתור את הבעייה כי המלאך יכול להתקל באותה ילדה או בילד/ה שמתנהגים כמוה גם בבית הספר או בכל מקום אחר ואז? אבל ברור שאם לאבא לא נעים וזה מפריע עד כדי כך וקשה לפתור את הבעייה כרגע אז הם לא יילכו לשם. והאמת? נכון שזה לא שחור ולבן..... וכמובן שכל אחד עושה ומחליט לפי האישיות שלו ומה שמתאים לו.