אני לא יכולה יותר לשקר לעצמי

[princess265]

תודה, זה עזר לקרוא את זה.

 

[בטי שטויות]

הייתי במצבך

לא הייתי מעוניינת והוא המשיך לחזר, אמרתי לעצמי ״ נו טוב לפחות ננסה״. הוא גבר מקסים, נראה בסדר, חכם מצחיק רגיש, אבל אין משיכה והיא גם לא הגיעה, שזה לא - זה פשוט לא.

ואת בגילי, צעירה, אין לך מה לדאוג, תהני מהחיים, תשקיעי בתחביבים שלך ובעצמך.
הכי חשוב הסירי את ההיסטריה והלחץ שיש לך בנוגע לזוגיות, שאנחנו מרגישות ככה, אנחנו מקרינות את זה וזה לא סקסי ולא מושך ועושה את ההפך.

אוהבת אותך, חיבוק גדול

 

[princess265]

תודה רבה

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

שלום

ברור שבקשר זוגי מוכרחה להיות משיכה בסיסית, אבל לא מוכרחה להיות משיכה חזקה והאופי הוא החשוב. אם יש אהבה, כדאי להיות בקשר גם אם המשיכה לא חזקה. אם היא לא קיימת אף ברמה הבסיסית, אפשר להיות ידידים וליהנות מזה בנפרד, ואולי זה יתפתח גם לחברות כשיחזרו להימשך.

 

[אנה לנקין]

צ'מעי

אני 1.77מ' ותסמכי עליי שאני מכירה את הסיפור עם הנמוכים/רזים/קטנים/דקיקים, וגם את הסיפור עם הדימוי גוף הבעייתי ליד אנשים כאלה... לוקח זמן להתגבר על זה, אבל זה לגמרי שלך.


בלי קשר לגובה או המשקל של אותו בחור,
אם את לא נמשכת - את לא נמשכת, ואין מה לעשות. אי אפשר בכוח.


(אני אגלה לך בסוד, שהבנזוג שלי היום גבוהה ממני ב2 סנטימטרים לא מורגשים, וגם מאוד רזה.)

 

[Berethor]

זה מה שקורה שמנסים "להתעלם' ממראה

ומחוסר משיכה. לא משנה כמה "מושלם" הוא יהיה בדברים אחרים, אם הוא נראה רע לדעתך, זה מינוס גדול. אתם לא ידידים, אתם על תקן "זוג", לכן למראה/גוף יש חלק חשוב במיוחד בדבר הזה, לאופי גם יש חשיבות אבל הוא לא הכל. את סתם מייסרת את עצמך בכך שאת איתו, מכריחה את עצמך להיות איתו בכוח, בשביל אג'נדה הזויה, אולי גם תשימו לא קסדה על הראש בדייטים וזהו? נו באמת. מה שכן השאלה היא למי את כן נמשכת ומי כן מוצאים חן בענייך פיזית, והאם את יכולה למצוא מישהו כזה, שכמובן ירצה גם אותך חזרה, בינתיים זה משיכה חד צדדית פה זה הכל. לדעתי אפילו להתנשק איתו הייתה טעות, שלא לדבר על יותר מזה. למרות שאת עדיין יכולה לעשות את זה עם קסדה על הראש שלו, דווקא נשיקות זה יותר קשה מהבחינה הזאת מאשר סקס..

 

[כוכב Venus]

לנסיכה

היי נסיכה,

אשמח לשאול כמה שאלות כיוון:
הראשונה, מדוע את מרגישה שאין לך אף אחד שתוכלי לחלוק איתו את הלבטים שלך? האם הקשר הזה הוא סוד מסוים? מה עם חברה ממש טובה שאת סומכת עליה שתוכל לייעץ לך מתוך אכפתיות ואהבה אמיתיים?

לגבי הסיפור שלך, נשמע שהחלטת להיכנס במודע לקשר עם בחור שמוצא חן בעינייך, שהבעיה העיקרית שלך איתו הוא חוסר המשיכה שלך כלפיו. כשאנחנו לא נמשכים למישהו, או תוהים ולא סגורים עם עצמנו, אנחנו מחפשים עוד סיבות פיזיות "נקודתיות" ללמה הקשר הזה לא יצליח (כגון הרזון שלו וכפות הידיים שלו) וכך מנסים "להבריח" את עצמנו מהקשר הזה. כך לפחות אני מרגישה גם לגבייך. אינני יודעת כמה בני זוג רציניים היו לך בעבר, אבל יש לי איזו שהיא הרגשה שעם הבחור הזה רצית לעשות ניסיון בשביל עצמך, כדי לבחון את העניין הזה של השיקול של "נחמד ומקסים, בחור טוב" למול מידת המשיכה שאת זקוקה לה על מנת להפוך ידיד לבן זוג. מה שמחזק את דעתי הוא שאת כותבת שעד כה לא הייתה לך הצלחה עם בנים, ושאולי את פוסלת אותם בגלל סיבות שטחיות, ולכן זה גרם לי לחשוב שאת צריכה את הניסיון הזה כדי לבדוק עם עצמך ואכן לוודא שאת לא פוסלת סתם.

כרגע נשמע שאת רוצה לברוח מהקשר שלכם ופשוט לא יודעת איך לעשות את זה, כי חבל לך על הידידות שלכם. את מרגישה גם המון רגשי אשמה ביחס אליו, כי הוא מעוניין בך, ואת לא רוצה לפגוע בו. עם זאת, את יודעת שאת לא נותנת לו את כולך, וזה מציק לך, ובשורה התחתונה- זה לא הקשר שאת רוצה, וכביכול, עצם זה שאת כותבת שאת רוצה להישאר "בתולה לנצח" אולי גם מרמז על הרצון שלך שהקשר הזה ביניכם יישאר אפלטוני, או יחזור להיות כזה.

את צעירה מאד, ואת עוברת קושי גדול כי נשמע שאין לך כל כך ניסיון עם בנים, ומצד שני גם אין לך עם מי להתייעץ ואת מרגישה לבד. אולי יש לך גם קושי בהתמודדות עם חרטה, שכן נכנסת איתו לקשר ועכשיו אינך רוצה בקשר הזה יותר ואת מרגישה שקשה לך להיפרד, למרות שאת יודעת שזו ההחלטה הנכונה ביותר עבור שניכם.

אם כן- נותר העניין של לממש את הפרידה, לדבר איתו ולומר לו שזה לא הולך, שהיו לך ציפיות אחרות ושאת לא נותנת לו את כל מה שמגיע לו. כאן השאלה שלי היא מדוע את מרגישה קושי עם ההחלטה שלך. האם את עדיין חוששת להיפרד ושוב להישאר לבד, שוב לא להכיר בחורים ולפסול אותם מסיבות שטחיות? אם זה החשש שלך, קודם כל- אין לו קשר לבן הזוג הנוכחי, אבל יש צורך שתבדקי עם עצמך מהיכן נובע הקושי הזה שלך (כי ללא קשר אליו, ייתכן והוא יחזור עם בן זוג אחר).

דבר אחד אני בטוחה- ברגע שתסיימי את הקשר הזה תרגישי הרבה יותר חופשייה ואמיתית עם עצמך, למרות שמצד שני צפויה לך תקופה לא כל כך קלה של בדידות וחיפוש אחר קשר שיהיה נכון יותר עבורך. עשית ניסיון אמיץ, השתדלת וזה עומד לזכותך. אל תבחרי מתוך התפשרות עם עצמך, שכן את זכאית לחיים ולקשר שתרגישי שלמה יותר איתו וגם תרגישי שאת רוצה לתת את מה שיש לך בשביל לבנות את שניכם.

בהצלחה

ונוס

 

[princess265]

וואו - תודה רבה על התגובה הארוכה והמושקעת

מבחינת העובדה שאין לי עם מי לחלוק - כל מעגל החברים שלי הוא מעגל חברים משותף של אותו בחור כבר כמעט חמש שנים. אין לי חברות קרובות שאפשר לסמוך עליהן והאמת שעצם השאלה הזאת בעצמה הרגישה קצת מביכה (כי לא נעים לי לדבר ככה על בנאדם שבסופו של דבר כן חשוב לי - מצד שני, לא נעים לי להודות בזה שאני אצא עם מישהו רק בגלל לחץ חברתי ותחושה קצת נואשת - כמו שקראו לזה פה בשרשור וזה נכון).

מבחינת להיות בתולה לנצח - זה ממש לא מרצון. רציתי לאבד את הבתולין שלי בגיל 17. מה לעשות, אפשר להיות יפי נפש, אבל כן יש מספרים בדברים האלו. היו לי הפרעות אכילה בילדות ודימוי גוף ברצפה (החלמתי מזה רק באיזה גיל 19). למרות שהיה לי אז חבר לא הייתי מוכנה שייגע בי מתחת לבגדים. בגיל 18 אמרתי לעצמי "לא נורא, אני לא כזאת מבוגרת" ובגיל 19 אמרתי לעצמי שאולי אני פשוט אפטר מזה ודיי - אבל כן רציתי חבר. בגיל 20 הכל התחיל להתדרדר וכבר שלוש שנים אני מתחילה בהדרגה לרדת מהרעיון שזה אי פעם יקרה, מאבדת קצת את האמון ברעיון של למצוא מישהו שאני גם סומכת עליו וגם מושך בעיניי (כי כמו שהסברתי עד עכשיו פגשתי בחורים שענו רק על אחת משתי הקטגוריות). מה שגרם לי להרגיש שאולי כדאי להתפשר ומפה הביא אותי לכתוב כאן את מה שכתבתי כאן.

 

[Berethor]

יש לי שני דברים לומר על זה

א' באמת יש לך חברות שאי אפשר לסמוך עליהן, ב' השאלה היא לא רק אם אתה רוצה לאבד תבתולין או אם את רוצה סקס, אלא גם עם מי את עושה את זה, זה חשוב באופן כללי וזה חשוב על אחת כמה וכמה שמדובר בפעם הראשונה. אנשים שהופכים לזה מנואשות וחוסר ברננות מגיעים למקומות מאוד נמוכים. השאלה צריכה להיות עם מי ולא רק אם את רוצה את זה.

 

[כוכב Venus]

היי נסיכה

כתבת שאין לך חברים מתאימים שתוכלי לחלוק איתם את בעייתך. מה עם משפחתך? אחים? קרובים אחרים? מה הם אומרים לך על הקשר שלכם? האם הם מקבלים את חברך?

לגבי האפשרות של להישאר בתולה לנצח, את עדיין צעירה וכל האופציות פתוחות בפנייך, כמו גם עוד היכרויות רבות בעתיד עם גברים נוספים, שבטוח חלקם לא ישתייך לקטגוריות שציינת.

אפרופו קטגוריות- מה דעתך שלא לחלק את הגברים ל- 2, אלא ליצור הרבה יותר קטגוריות? בטוח שיש הרבה יותר מאלה שציינת. נסי להרחיב את האפשרויות ואת הפוטנציאל בקשר עם הגברים שתכירי. זה לא משנה מתי יגיע האחד, כי מי שיגיע לא יגיע על תקן זה שעוזר לך לאבד את הבתולים, אלא כבן זוג, שיקבל אותך עם העבר שלך ויידע לכבד את גופך בהתאם. כלומר, זה הרבה מעבר לעניין של להכיר מישהו למטרה הזו.

לגבי הקשר שלך עם בן הזוג- כן, נשמע שאת מתפשרת, כי גם לא טוב לך איתו וגם כי את לא נמשכת אליו וגם כי בעצם (כמטרה בפני עצמה)- את לא רוצה לאבד איתו את בתולייך.

היו לך ציפיות שתכירי גבר אחראי וגם מושך על מנת לאבד את הבתולים שלך. את תמיד יכולה להמשיך ולחפש ונניח, עד עוד X זמן שתקבעי לעצמך, ואם זה לא יקרה עד אז- לנסח שוב את הקריטריונים שלך ולהגדיר אותם מחדש, כמו גם את בן הזוג איתו תרצי להיות בפעם הראשונה. אם זה משהו שאת מרגישה שהוא מאד מרכזי בחייך ונשמע שזה מעסיק אותך ומאד מפריע לך, אולי מבושה או מבוכה- אולי יש מקום לעשות הערכה מחדש על כל הנושא. נכון שתמיד עדיף להיות בפעם הראשונה עם בן זוג אוהב, אבל אם זה בינתיים לא יקרה- נסי לבדוק עוד אופציות שיכולות להיראות לך סבירות ואפשריות, שיהיה לך נוח איתן.

בהצלחה

ונוס

 

[princess265]

שוב תודה אבל

את תמיד יכולה להמשיך ולחפש ונניח, עד עוד X זמן שתקבעי לעצמך, ואם זה לא יקרה עד אז- לנסח שוב את הקריטריונים שלך ולהגדיר אותם מחדש, כמו גם את בן הזוג איתו תרצי להיות בפעם הראשונה.

הגדרתי. גיל 21. וזה לא קרה בגיל 21 ולכן סוג של התייאשתי כבר. זה מעסיק אותי ומפריע לי והורס לי את הביטחון העצמי שלי עם גברים ובמיניות שלי (ותמיד הרגשתי סקסית, לא היו לי בעיות עם זה. רק בשנתיים האחרונות אני מרגישה בהמה מזדקנת).

אם זה משהו שאת מרגישה שהוא מאד מרכזי בחייך ונשמע שזה מעסיק אותך ומאד מפריע לך, אולי מבושה או מבוכה- אולי יש מקום לעשות הערכה מחדש על כל הנושא.

האירי את עיניי?

נכון שתמיד עדיף להיות בפעם הראשונה עם בן זוג אוהב, אבל אם זה בינתיים לא יקרה- נסי לבדוק עוד אופציות שיכולות להיראות לך סבירות ואפשריות, שיהיה לך נוח איתן.

מה יכולה להיות אופציה שיהיה לי נוח איתה? (שהיא לא סקס כחלק ממערכת יחסים בריאה ואוהבת) - כמו שאני רואה את זה, אופציות: למכור את הבתולין שלי באינטרנט (יש בנות שעושות את זה) לקנות סקס (???) לשכב עם ערסים שיכורים במועדון, להיאנס על ידי עוברי אורח, לשכב עם בחור מקסים שדוחה אותי מינית, להיות נואשת עם בנאדם שאני לא רואה איתו עתיד... כלומר איפה יש פה משהו שעדיף על פשוט לוותר על סקס ודיי? כי סקס אמור להיות הנאה, ככה סיפרו לי לפחות. לא איזה תואר.

ובכל זאת זה מעיק עליי. ואפילו מונע ממני דייטים עם אנשים (אני מרגישה שאין לי "זכות" להיות בררנית כי אני כבר מבוגרת)