אני מנסה לשפוט מה עשיתי ,ומה למדתי מזה
אני שואל מה הסיבה לעבריינות ,ואיך אנחנו מתמודדים איתה,
גיליתי שיש דברים סבירים [וכמה דברים שאפילו הפתיעו אותי לטובה],ויש דברים שהמערכות המטפלות בעבריינות, צריכות לשפר, ואפילו חיבות לשפר.
כשכותבים 'השתנה על החוק' זה קצת חוטא לאמת,
במקרה שלי לדוגמא,היתה לי תקופה של כמעט חוסר תיפקוד, דיווחתי על מצבי, כולל זה שאני נוסע ללא רשיון לרכב, והסיוע שניתן לי היה מגוחך, צריך כוח בכדי לקבל הסיוע, ולא היה לי.
עבירת התנועה-חציית קו לבן- היתה ליד בית חולים,האנשים המגיעים לשם קצרים בזמן, ראיתי את הקו, לשיפוטי ,לא היתה לי ברירה, ועשיתי מה שעושים שם כולם, וחציתי את הקו, ו....גם המשטרה מכירה המצב,לכן העמידו שם ניידת, שרושמת דוחות לכולם, כשהייתי שם, היה שם תור.
להוציא עוד קצת הנושא מתחום 'העובר עבירה הוא עבריין', אספר מה ראיתי לפני שנים כשהסתובבתי באירפה, בכל מעברי החציה שראיתי,כשלא נראתה תנועת רכב, הולכי הרגל עברו הכביש גם באור אדום עבורם,
המקום היחידי שראיתי אנשים ממתינים בשפת הכביש, גם שקילומטר מהם לא נראה רכב היה וינה,
אני סבור כי ציות עיוור שכזה הוא מסוכן,
ולכן מה שאני כותב הוא, שאין קו אדום ברור המפריד בין אנשים המצייתים לחוק, לאנשים שאינם מדקדקים בקלה כבחמורה.
תפקידו של בית המשפט הוא גם לבחון את המהות האמיתית של העבירה, ולא להתייחס רק לחוק הכתוב היבש, שמטבעו אין לו תשובות מדויקות לכל דבר.