אני מכריזה על פינה חדשה בפורום

גם אצלי זו כבר לא פינה....

שלוש פעמים בשבוע אני במכון כושר, הליכון ושיעור עיצוב (לא כל כך רואים...
). יום בשבוע אני לומדת רייקי. יום בשבוע סדנת אמן (צילום). יום בשבוע חוג תפירה. מה הסוד שלי? "פשוט מאוד". אני לא עובדת כי בעלי עובד בחו"ל וקיבלנו החלטה עקרונית משותפת שלא יתכן שהוא לא יהיה בבית ושאני אמשיך לעבוד במשרה מלאה פלוס (נכון שממילא רציתי להתפטר אחרי הלידה, אבל ההחלטה הזו בשילוב העובדה שעוד כמה חודשים אנחנו טסים לשנתיים לחו"ל גרמה לי באמת להתפטר). יש לי מטפלת למיכל ויובל בגן עד אחת ועשרים, ככה שהבקרים שלי פנויים וככה יש לי זמן, וגם זמן לילדות.
 

רותי ע

New member
גם אני רוצה...

זה בדיוק החיים האידאלים בעיני. רק חוגים, העשרה וגידול הילדים.
 
אני אני- אבל בנתיים אפשרי רק בבית

והלוואי ומצאתי את קורס הצילום שאני רוצה כדי להתאוור קצת. קשה לי
אבל קניתי לי איזה מלא בריסטולים מיוחדים שעשויים עם בד קטיפה, צובעים ע"פ הכתוב ואחר כך בוזקים נוצצים. מלכלכך אבל תרפיה לכמה שעות. מהנסיעה האחרונה עוד ממתנים החרוזים לבניית המוביילים. צריך רק סבלנות.
 
רוצה להצטרף - רק לא מיישמת...../images/Emo7.gif

כל כך הרבה זמן אני מתכננת - כל מיני תכנונים, קורס בישול, מכון כושר.. ו... נדה! דיברתי כבר עם אבא כמה פעמים על זה שאלך לאיזה חוג והוא הסכים ועודד, ואפילו יש לי פה קרוב איזה אירובי בערב (אני? אירובי? שני שעורים ואני בורחת. אבל חייבים כושר....) ו.. אני לא הולכת. די אחרי החג!! מבטיחה! במיוחד עכשיו כשכמעט חזרתי למשקל המקורי שלי (5 קג אחרונים נותרו, והיו איזה 30 עודפים...) רק שזה לא זה (לא שמגיע לי לא עשיתי כלום חוץ מלאכול) ובלי קצת עיצוב זה לא יילך... אז הבטחתי ולכן א ק י י ם....
 

ענבל30

New member
הפינוק העיקרי שלי ../images/Emo13.gif

הוא הגלישה באינטרנט... מטעמי תקציב, כל מה שעולה כסף, חוגים, דיאטנית, קורסים - יחכו לימים טובים יותר. אבל פעם-פעמיים ביום אני נכנסת לעולם הוירטואלי-ממשי שלי, פוגשת חברים ומכרים, לומדת, שואלת, דנה, מספרת, מכירה, תומכת כשאפשר... זה המקום שלי ל"נוח" מהיומיום, והוא כל כך נגיש לי שהוא בעצם חלק בלתי נפרד מהיומיום שלי... ומה בתכניות? לחדש את המנוי בספריה (בעצם יש, רק צריך להחליף ספרים), לחגוג את החגים עם המשפחה הנהדרת שלי, להתכונן לקיץ, שבו רומי ואני נלך לים ולבריכה ולבקר חברים ולטייל...
רק התכניות כבר עושות לי טוב על ה
חג שמח!
 
קצת באיחור אבל ראיתי את ההודעה

אז אני הולכת פעמיים בשבוע ל"כלניטיס" אצל חברה בבית יחד עם עוד 3 חברות. ולפני יומיים בערך ארגנו ערב נשים 7 חברות השארנו את הילדים עם הבעלים והכנו קצת אוכל ושתינו פונצ מחוזק עם הרבה וודקה ופטפטנו על הא ועל דא וחזרתי הביתה עם חיוך גדול וקצת סחרחורת מפונץ
וקבענו שכל חודש ניפגש ככה אצל מישהיא אחרת , מפגש הבא אצלי אחרי פסח.
 

זהבה נ

New member
שלום רותי ע, את כל כך צודקת../images/Emo160.gif

תמיד אני אומרת שלהיות הורים זה לא אומר להפסיק להיות עבור עצמך או לא לעשות וינטלציה לעצמך. נושא זה עלה כבר בכמה פורומים כאן בפרדס התפוזים. וינטלציה להורים - נושא מאוד חשוב וכל אחד עושה זאת בצור שונה. ההיתי מצפה מעוד הורים לכתוב בהמשך על עצמם והוינטלציה שהם עושים לעצמם. כי אם לא נעשה לנו כהורים וינטלציה לא יהיה לנו כוחות נפשיים לתת לילדים שזקוקים להורים עם כוחות ולא הורים תשושים. אצלי הוינטלציה היא בחופשות לחו"ל, (כאשר התקציב מאפשר), ושמעתי אמא אחת שהיתה נוסעת בכביש חיפה ת"א פותחת את החלון במכונית וצורחה בכל הכוח, כן, גם זה יכול לשמש איוורור לנשמה. להתראות זהבה פורום "זכויות הורים" בתפוז
 
גם לי מגיע....../images/Emo66.gif

מתכננת לחזור לחדר כושר כשאמא שלי שומרת עליו - בינתיים עוד לא יצא.... פירגנתי לעצמי לחזור לעבודה (אני נהנית מהעבודה שלי) ליומיים כשאחותי נשארת לשמור על הדר. יומיים בשבוע אני נפגשת עם חברותי הטובות שגם הן בחופשת לידה ואנחנו הולכות לבתי קפה (בכל מיני מקומות נידחים מפחד הפיגועים) או עושות יום כייף ביחד בבית. ביום שישי אני לוקחת את הדר להורי ואז ישנה בצהרים ובשבת עמרי אחראי עליו ואז אני ישנה עד מאוחר בבוקר (בשבילי שינה זה פינוק אדיר עוד מלפני הדר) בהריון דווקא פירגנתי לעצמי רפלקסולוגיה וקרמיקה.
 
למעלה