פריזורה, הסתכלתי בתגובות להודעות
שלך, וראיתי הודעות של חברות פורום שענו לך שהן מפחדות. (ואם היה מסתבר שאף אחת לא מפחדת, האם עדיין היית ממשיכה לשאול את השאלה שלמעלה?) אך הן בין כה וכה לא רוצות ילדים. אם אני מבינה אותך נכון (אם לא, תקני אותי בבקשה) - את היית רוצה ילדים אם זה לא היה כרוך בהריון ולידה. מאריונת נתנה לך קישור לקבוצת תמיכה של נשים שסובלות מחרדה מהריון ולידה ורוצות ילדים. (קראתי עליהן כתבה, וכן, והן מפחדות פחד מוות ולא מנסות להפחית מעוצמת רגשותיהן) ויש גם קבוצות תמיכה בליס שמנוהלות ע"י אנשי מקצוע. למה שלא תיכנסי לפורום ההוא ותראי אם הוא מתאים לך? למה שלא תרימי טלפון לבית החולים ליס (למרות שאני בטוחה שבאותו פורום יש את המספר). יש לך כמה אפשרויות. (אלא אם מאריונת ואני לא הבנו נכון, ואת לא רוצה ילדים, או לפחות להביא ילדים לעולם). אבל מה זה הטון הזה למעלה? "אני הוצאתי כאן את הקישקעס ואמרתי שאני מפחדת ושאלתי אם יש מצטרפות אבל במקום לדבר מהרגש קבלתי עצות מתוחכמות אז מה - אני היחידה שמפחדת פה? פיזורה - ניסו לעזור לך. נשים כתבו כאן על פחדים שיש להן, כך שברור שאת לא היחידה שמפחדת. אבל נראה שאת כן היחידה שמפחדת ורוצה ילדים. לא רואה בשום מקום שקיבלת עצות מתוחכמות. כל אלה שענו לך, ענו לך בכנות, ומאריונת ניסתה לעזור בצורה מעשית. לא נעים לכתוב, אבל אכתוב בכל זאת -ההודעה הזו שלך נראית קצת ילדותית. היא היתה נראית לי כך גם אם אף אחת לא היתה עונה. היא נראית לי הרבה יותר כזו לאחר שבפירוש ענו לך - ובהחלט לא בצורה בה את מתארת. במקום ההודעה הילדותית הזו, נראה לי שדווקא אמירת תודה לכל אותן ששיתפו אותך בפחדיהן, ולמאריונת שנתנה לך עצה מעשית, היא במקום.