אני פותחת את הערב של יום שני?

זהו שעד עכשיו

באמת לא הרגשתי שהמחיר גדול עלי או גדול מידי. עכשיו פתאום ק-ש-ה!!
 
באתי לקצר וראיתי את הדברים שלך

אין לי מילים אין לי תובנות אין לי עצות אני אפילו לא מצליחה ממש להבין אני אני שולחת חיבוק גדול. עזרה? אולי קפה עם חברה- להיפגש ולדבר על כלום ועל דום דבר (או הא ודא בשפה שונה), או להיעזר בחברות או מסעדת פועלים לקצת בישולים, להרשות לעצמך איזה ערב נטול ילדים. שוב. קטונתי. לעשות מה שמרגיש לך טוב. מה שמרגיש לך שייתן לך הפסקה. מה נותן לי מנוחה? ניתוק. ימים שלמים (אם אפשר) של סדרה טובה (גריי נניח) בשילוב משהו טעים. טיול ארוך עם הכלבה. שיחת טלפון ארוכה ארוכה עם חברה טובה, שלא דיברנו הרבה זמן, ויש הרבה מה לעדכן חוץ מהסרטן והצבא, וגם לשמוע המון עליה (סטודנטית לרפואה בשנה חמישית, באמת באמת מרתק). לישון. מוסיקה טובה. הופעה טובה. והפורום. מלא אהבה, ממני אלייך
 

hell cen be fun

New member
../images/Emo201.gif

האמת היא שהתלבטתי רבות מה לכתוב, כי מה כבר יהיה לי להוסיף?? אבל הבנתי שאת מהמחבקות. וחיבוק זה תמיד טוב.
 

יעלבז

New member
../images/Emo25.gifאוף זיגי ../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif../images/Emo201.gif

קשה לי לשמוע אותך ככה האמת היא שאני באמת עומדת נפעמת מול כוחן של בנות המגזר בכל הנוגע לשבתות אצלי שבת בלי הבעל היא ממש לא BIG DEAL יש טלוויזיה וצבעים וציורים ומקסימום נכנסים לאוטו ונוסעים להורים או לחברים לבנות המגזר, שבת לבד היא ב-100% צורך לתפעל את הילדים ולעשות הכל הכל לבד אתן מלכות ונשות חייל
ואני ללא כל ספק מורידה בפנייכן את הכובע ומעניקה לכן
זיגי מתוקה, אני מבינה את הנוחות בהתחפרות בשלווה ובתעסוקה מועטה, אך חייבת להסכים עם שולה. העבודה היא ללא ספק הכלי מספר אחד שלי ללא לשים לב איך חיי עוברים בלא נוכחות בעלי היקר באזור הימים שלי כל כך עמוסים ועסוקים ומלאים, הזמן שלי עם הילדים הוא חשוב ויקר במיוחד ואין לי כמעט אף פעם את המחשבה, של מה היה אם... האנרגייה שלי ללא ספק באה מהעבודה. מתעלמת כבר לחלוטין מהמציאות" אמר שיבוא בחמישי ובא בשישי, אמר שישי בצהריים ובא לקראת ערב, מהתפקיד הבא, מהעתיד... מקווה שלא נשמעתי פלצנית חלילה, אך זו האמת שלי שולחת לך מליון נשיקות וחיבוקים, מחזקת אתך וגאה בך על עמידתך האיתנה ותמיכתך המדהימה בבעלך
 

shmupie

New member
אוי זיגי

יש מצב שהחצי יגיע קצת יותר? לפעמים בתקופות כאלה הוא מתאמץ יותר להיות בבית. וכן עזרה וחברות ולא להשתבלל בפנים. מי כמוני ודעת אני אלופה בזה. כל כך מבינה. אם את רוצה לדבר אני פה ובנייד. לפעמים גם סתם לפטפט מרים את המצב רוח. שולחת חיבוק ענקי וכוחות. מקווה שהבוקר את קצת יותר מעודדת. וגם מטזמנת עם הילדים אלי לשבת. מבטיחהלעשות הכל שיהי לכם נעים. אפילו חשמור שבת לצורך העניין
 

little s

New member
../images/Emo24.gif../images/Emo201.gif../images/Emo24.gif

כפי שכתבתי לאוח, חייבת לרוץ... חכמות לפני דיברו על עוגנים, מסכימה לגמרי. דברים חיוביים על הדרך (וגם לפני השבת...בעיקר!) ו...לא יודעת, אני בלי תעסוקה התחרפנתי. (גם עכשיו, אבל בעיקר מדברת על התקופה שהיינו בה במצב דומה לשלכם, תקופה שאני מדחיקה לגמרי, וזה היה מזמן) אולי לך מתאים בכ"ז יותר רוגע, אבל אולי פרויקט אישי כלשהו, חברה שלי למשל התעסקה חודשים רבים ביצירת סרט וידאו אחד מכל הסרטונים הקטנים שהיו להם. והיא לגמרי קלולס בעניינים טכניים, והסתדרה עם משהו פשוט. סתם כרעיון... המון נשיקות, תחזיקי מעמד, ואני פה!
 
מה מכניס אנרגיות ../images/Emo35.gif

לעשות רק מה שאת אוהבת, לחשוב על דברים חיובים , ולהשתדל להנות ממה שיש
 
../images/Emo24.gif

באתי באיחור, אחרי שכל החכמות כבר נתנו עצות טובות. מצטרפת לרעיון למצוא משהו קטן שיעשה לך טוב. זה אולי נשמע נדוש, אבל אני מצאתי שבתקופה הכי קשה שלי, עשה לי טוב להתעמל פעם בשבוע. התעמלות באמת גורמת להרגשה טובה, העדפתי שהגוף יכאב קצת מאשר הנשמה הרבה.
גדול.
 

candy can do it

New member
פפפפ...

כל כך לא יודעת מה לומר לך.. יש הזדהות גדולה עם המצב והתסכול. פתרונות והצעות, אין לי בשלב הזה, אבל שולחת חיבוקים מנחמים ומלאי כוחות
 

גואה4

New member
אפרופו עוגנים...

אני עפה לבריכה... וכן, זה סוג של עוגן ששומר לי על השפיות (אז אפשר לחשוב על עוגן גם "מחוץ לקופסא" ולעניין זה - גם שיטוט בקניון ובזבוז כסף זה סוג של עוגן וטראפיה) אז לא לרכל יותר מידי בלעדי!
 
למעלה