אני רוצה להאמין ביהודים - כי אין אחרת.

Cant Cry

New member
טילטלת את עולמי נשמה.

הבאת לי זווית ראייה חדשה לחיים, כל מה שהכרתי לפניי לא קיים מבחינתי אני מחלק את חיי לפני המאמר ואחרי
חולה עלייך
 

Cant Cry

New member
להההההההה

היא כבר עברה את השלב של המירמור, היא מעבר לזה, צריך להמציא לזה מילה חדשה.
 

נשמת

New member
ואני תוהה, אוהד

איך היית מרגיש אם ככה הייתי מגיבה למילים רגישות, שמגיעות ממקום רגיש (שאגב, פה, שותפות לכולנו) באופן ציני אני תוהה, אם אתה מבין שזו פרובוקציה להגיב ככה בפורום שמרגיש כמוני ואם אין מוזיקה שנוגעת בך אז הפסדת חיים לפני ואחרי המאמר :) מה עם כבוד לאחרים, שהמוזיקה מסוגלת להשפיע עליהם עמוקות? חבל מותק...
 

Tomer TR

New member
מסכים איתך

והציניות המתנשאת שלו לא היתה מצחיקה אפילו אז בכלל חבל
 
נהיים כאלה כבדים, אללי

אתם יודעים שזה שומדבר אישי [אני אוהבת את עדי ונגדך תומר אין לי שום דבר] אבל בחייאת, על כל הודעה רצינית יש ים תגובות ציניות ומתנשאות הרבה יותר מזה אז מה הסיפור פתאום? במיוחד כשאתם יודעים שהכל בצחוק ומאהבה. חאלס להיות כאלה רגישים!
 

Tomer TR

New member
מה פתאום כבדים

ההודעה שלו סתם היתה בלי טקט, לא לכל הודעה רצינית מתאימה ציניות
 
לא רק מבין- למרות שפעם זה כל מה שהיינו צריכים

כל כך נכון. כל כך אמיתי... איזה כיף ששכה באת ואמרת את הדברים שמסתובבים לי בלב. יכול להיות שזו התבגרות?
 

נשמת

New member
מרגש

לראות שידעתם לבחור מה לצטט. אני שמחה שהצלחתי לבטא מה שנמצא בתוכך. ויכול מאד להיות שזו בגרות <קצת מזכיר לי אפילו את המיתון החד של אביב גפן, גם הוא ידע פרובוקציות...> באיזשהו שלב אנחנו יותר משלימים ופחות נלחמים... מקווה שזה מתחולל גם בכם, בך, יקירתי... הרבה חיוכים ונחת נשיקות.
 

kingnothing1

New member
ניכנעים לקושי ולא מתמרדים יותר..?

זאת הכוונה של מתבגרים..? או שממך זה בא מזוית פחות מבאסת..?
 

נשמת

New member
זה לא להכנע.

דודו, המרדף אחר הרצונות שלנו לעיתים עלול להיות מאד מתיש ומרוקן אם המטרות שלנו לא באמת תלויות בנו. כמו לרצות מישהו אחר, להשיג אותו. או להשיג כל דבר שלא ריאלי לנו. אני לא מדברת על מקצוע לרכוש, על כסף לרכוש, על אושר. אני מדברת על לריב עם ההורים שלא מעניקים לך מה שאתה זקוק לו, אני מדברת על בחורה שהוציאה אותך מחייה. דברים שלא תלויים בך וצריך לדעת להשלים איתם. כמו טראומה שקרתה ואין באפשרותנו לתקן אותה, לשנות אותה, למחוק אותה. זה להלחם מולה ובעצם להלחם בנו. בשארית כוחותנו. כי זה כבר קרה \ הם כבר הורייך \ היא כבר עזבה. כמובן שכל מקרה לגופו ואני כרגע מדברת בגדול, מתבגרים הם אנשים שמבינים את המצב ולומדים לקבל אותו, עם מינימום נזק ומקסימום השלמה. יש קושי? תלוי מה הוא. לומדים איך פותרים אותו, אבל לא איך נגמרים.
 
למעלה