אני רוצה להסביר את עצמי

[אנה חדשה]

אני רוצה להסביר את עצמי

נראה שאני בלחץ רק בגלל הכותרת. לצערי, זה לא המצב. אני בלחץ כי יש המון התנהגויות שקיוויתי שהן זמניות. ועכשיו אני מבינה שהן לא יעלמו, שהמצב לא ישתפר יותר מדי, הן אולי אף יגרמו לבן שלי לא להצליח בחיים. לפני האבחון היה לי ילד גאון מתמטי שמתנהג קצת שונה אולי בגלל הגאונות שלו.
ואחרי האבחון אנחנו גם מגלים דברים ומזהים קשיים שלא היינו מודעים אליהם. ויחד עם אותן התנהגויות, במצב נראה גרוע מאד.

 

[אנה חדשה]

התנהגויות מוזרות

התחילו קצת לפני האבחון ולכן בעצם הכל קרה. לאחרונה המצב החמיר מאד. הוא בררן באוכל, אם זה לא ברשימה של הדברים שהוא מסכים לאכול, הוא לא יטעם אפילו. אתמול שם לו קורנפלקס ונפלו קצת פירורי קורנפלקס לצלחת - סירב לאכול. מוכן ללבוש רק תחתונים מסוימים ויוצא לרוב הוא פשוט לא שם תחתונים בכלל. כל פעולה שמבקשים ממנו לוקחת זמן, עשר פעמים צריך לומר לו וגם אז זה לא בטוח יקרה. שיעורי בית הפכו למלחמה, כל מה שהוא לא מספרים. הילד קורא בעברית בגיל שלוש ובאנגלית מגיל ארבע. ייתכן שקשה לו? שיעורים הוא כמובן לא מעתיק. צועק גם אם ממבקשים שיהיה בשקט

 

[אנה חדשה]

הנושא החברתי זניח בעיני כרגע

יש לו חברים קרובים, קובע לבד או מבקש ממני לקבוע, הולך בכיף, שמח להזמין אלינו. בגן משחקים ישר מצטרף למשחק.
אז יש קושי בקבוצה גדולה, גם לפעמים לא מבין שצוחקים עליו.
אבל לעומת שאר ההתנהגויות שהפכו את חיינו למלחמה קבועה ולסיוט, הם זניחים.

 

[dina199]

תנסי לזמן מסויים להפסיק את המלחמה.

העולם לא התהפך אם במשך כמה זמן לא תתרגשו מ'התנהגויות מוזרות'.
וייתכן שבתנאי 'הפסקת אש' חלקן אפילו יעלמו.
ואז אחר הפוגה תנסו 'לחשב מסלול מחדש' (מונח אופנתי בימינו

).

קבוצה גדולה זה דבר קשה עבור אוטיסט. אז לא חייבים תמיד להיות בקבוצה גדולה.

 

[גור4242]

נולדים עם אוטיזם. ו-7 שנים לא היתה לילד שום בעיה נראית לעין

ועכשיו, אחרי האבחון, העולם התהפך לשניכם. אז מפתיע אותך שהמצב שלו הולך ומחמיר?

המסכן בלחץ אטומי. ואוטיסטים הם בדרך-כלל מאוד מאוד רגישים. כשאני נמצא במצבי לחץ אז גם אני לא מתפקד, ואוי ואבוי אם מישהו ייבקש ממני משהו (אפילו הדבר הכי קטן, ואפילו רק פעם אחת) כשאני במצב הזה.

והפתרון הוא להוריד את הלחץ. הילד מסמן לך בצורה הכי ברורה שאפשר שזה יותר מדי בשבילו.

אני מניח שאף איש מקצוע לא הציע לך את הפתרון הזה. וזאת בדיוק הסכנה בגישה שלהם, שרואה רק "בעיה" או "מוגבלות" וקצת שוכחת שמתחת לאבחנה גם מסתתר ילד קטן ומפוחד ששובר את הראש למה כל זה מגיע לו.

בכל מקרה, דווקא קשר עם חבר שהוא "מיד התחבר אליו" (כדברייך) יכול לעשות לו טוב.

 

[קוקי1106]

גור הסבר מדוייק אוהבת לקרוא את ההסברים שלך ידע זה כוח

 

[אנה חדשה]

אז מה אתה מציע?

מה זה להוריד לחץ? לאפשר לו לא לאכול? לא להתלבש? לא להכין שיעורים?
אולי ציינתי, אבל כל הבעיות התחילו כחצי שנה לפני האבחון, הם לא התגלו פתאום אחרי האבחון.

 

[dina199]

לאפשר לאכול מה שהוא אוכל.

אני מניחה שהוא אוכל כשהוא רעב. רק תעשו בדיקות דם לבדוק אם אין חוסרים תזונתיים.
לאפשר ללבוש מה שהוא מוכן ללבוש.
לאפשר לא לעשות שיעורי בית.
כל אלה עצות לעכשיו , כדי להוריד לחץ. לא לתמיד.
רק אחרי הורדת לחץ אפשר לברר מה בדיוק מפריע לו ולהתחיל לטפל בדברים. ולא הכל ביחד.

 

[אנה חדשה]

לא, הוא לא אוכל כשהוא רעב

הוא אנמי מאד, כי הוא לא אוכל בשר וירקות ירוקים. הוא עם ברזל כתוסף כבר כמה שנים.
אוכל אורז ושניצל, ביצים, גבינה ועוד כמה דברים בודדים. ולא לשכוח, יש עוד ילדים שלא צריכים להיחנק עם שניצל קבוע.
הוא צריך להתלבש כדי להגיע לבית ספר. על התחתונים ויתרנו.

 

[dina199]

גם שניצל זה בשר. נכון, הילדים האחרים

לא צריכים לאכול שניצל כל הזמן, תעשו שניצל רק בשבילו (הבן שלי לא אכל אפילו שניצל) ואם הוא לא אוכל כשהוא רעב (את המאכלים הקבועים שלו) באיזה תנאים הוא כן אוכל ?
לגבי תחתונים כתבת שסוג מסויים הואכן לובש. ומה לגבי לשים מכנסי קצרים מתחת למכנסיים הארוכים?
אני רואה שיש כעס רב עליו שהוא לא מתחשב באחרים. בינתיים אני לא רואה התחשבות בו, אלא אם כן הוא יוצא למלחמה ומתנהג 'מוזר'. ואז הוא לא בסדר כי 'ההתנהגות מוזרה'.
מה הוא לובש בשבתות ובחופשים כשלאצריך להגיע לבית ספר ?

 

[TikvaBonneh]

ברזל

אוי, גם יותם אנמי. התוסף עוזר לו? כי אצל יותם מאגרי הברזל התרוקנו לגמרי והוא קיבל ערוי של שבע מנות ברזל. ומה לגבי הB12? ליותם יש חוסר הוא קיבל זריקה לשריר.
מאוד קשה לטפל באכילה בררנית.

 

[גור4242]

ברור שלא. אבל להוריד לחץ איפה שאפשר (גם ממנו וגם מעצמך

)

למשל, למנוע ממנו להתחבר לילד שהוא מרגיש "קליק" איתו, זו טעות בעיניי.

וגם בעניין האוכל והבגדים והשיעורים: אפשר ללכת לקראתו. אפשר בהחלט לתת לו רק את האוכל שהוא אוהב. לא הייתי פוסל אפילו את האפשרות של להלביש אותו (בטווח המיידי) במקום להתעקש שהוא יתלבש לבד.

אני מניח שהרעיון הזה מזעזע אותך. זה כאילו להיכנע להתדרדרות. אבל אני מבטיח לך שמדובר במצב זמני, וככל שתזרמי יותר עם המצב הקיים ככה תקבלי את הילד שלך בחזרה יותר מהר.

אגב, אם הבעיות התחילו חצי שנה לפני, אז כנראה שהיה טריגר כלשהו באותו הזמן. גם דבר שעשוי להיראות כמו משהו פעוט לאדם הממוצע, יכול היה להתחיל את מפולת השלגים הזאת.

אז נסי לחשוב מה בדיוק באותו הזמן: עברתם דירה? הילד עבר לבית-ספר אחר? נולד/ה לו אח/ות? כל גורם לחץ - אפילו קטן - שאת יכולה להעלות על דעתך.

בכל מקרה, מה שבטוח, זה שכל הלחץ הנוכחי של אבחונים וטיפולים בוודאי שלא מועיל. אני מבין שלפעמים אין ברירה, אבל צריך לזכור שילד בן 8 (אפילו לא אוטיסט) לא יבין את זה. כל מה שהוא רואה ומרגיש זה שמטרטרים אותו ושהעולם שמסביבו נהיה פחות ופחות בטוח. אז גם את זה צריך לקחת בחשבון.

 

[אנה חדשה]

שנה לפני נולד לו אח נוסף

אבל הוא תינוק ממש טוב, והבן הזה ממש אוהב אותו. דווקא יש לו בעיה עם אחיו בן שלוש. ההוא ילד קשה, הגדול מתייחס אליו כמו שמבוגרים מתייחסים לפעוט. אבל בן השמונה לא סובל אותו.

 

[גור4242]

תינוק טוב או לא תינוק טוב: אח נוסף זה שינוי מלחיץ.

פתאום כל תשומת הלב הולכת לתינוק, וזה קשה לילד. ואולי, דווקא בגלל שמדובר בתינוק כזה טוב אז הוא פתאום מרגיש את הלחץ של "אני הבכור שצריך לתת דוגמא" (כי את האח האמצעי, כמו שאמרת, הוא לא סופר?)

כמובן שכל זה רק השערות. אבל אם, באמת, ההתדרדרות התחילה מיד אחרי שנולד האח, אז כנראה שיש קשר כלשהו בין הדברים.

 

[אנה חדשה]

הוא לא הבכור, הוא מספר שתיים

 

[dina199]

לא הבנתי. האם הילד בן השלוש הוא ילד קשה?

והאם הילד האוטיסט הוא בן 8 לא סובל את הילד בן 3?

בכל מקרה לידת אחים צעירים זה תמיד זעזוע לילד בכור. ואצל אוטיסטים שקשה להם עם שינויים, זה זעזוע ענק.

התחושה שלי (הרי המידע רק ממה שכתבת) שהיה משהו בבית ספר. אולי החומר נעשה קשה או מורה התחלפה.

 

[אנה חדשה]

קצת סדר ��

ילד ילד בן 11, אחריו בן 8 שאובחן ומדברים עליו, אחריו בן 3 שהיה בלתי נסבל אבל משתפר אבל בן ה 8 לא מסתדר איתו כי דרושה בגרות נפשית רצינית בשביל להתמודד איתו אבל עכשיו הם קצת מתקרבים, ואחרון בן שנה שהוא מקסים אותו בן ה 8 מחבב. עם הגדול הם קצת במאבקי כוח, עד לפני שנתיים העריץ אותו אבל גם הגדול היה יותר נחמד אליו כשהיו קטנים.

 

[dina199]

תודה רבה על ההסבר

.

את באמת נשמעת עמוסה מאוד.
אם התינוק בן שנה ו'ההתנהגויות המוזרות' התחילו או התגברו לפני חצי שנה, ייתכן שזה לא קשור בתינוק. ועדיין חשוב לברר מה קרה.
לגבי הילד בן 3 - באיזו צורה הוא היה בלתי נסבל ? והאם זה עבר לבד או שעשיתם משהו ?

 

[אנה חדשה]

הוא פשוט ילד עקשן

שמתעקש על שלו מצד אחד, ומאד פעלתן מצד שני. אין רגע מנוחה איתו. לא עשינו כלום, וההתנהגות השלילית התחילה להתמתן. הוא היה זורק דברים, מרביץ דווקא לאחים הגדולים. עכשיו הוא מאד התפתח שפתית, ונהיה חיובי לאחים. אפשר יותר בקלות לשכנע אותו. הוא נולד בכיין ופעלתן, ועוד קיבל אח בגיל שנתיים. לדעתי, זה כלום. בעלי דווקא בלחץ ורוצה לאבחן. לקחתי אותו לרופאה התפתחותית בקופת חולים לפני שאחיו אובחן. האבחון היה שטחי מאד ולא מספק בעיני, אבל היא אמרה שהכל תקין והוא רק מחפש מקומו.

 

[dina199]

מתאים ל'גיל שנתיים הנורא'

יש לי שאלה : למה את מגדירה התנהגויות של ילדים כ'מוזרות' או 'שליליות' ?