אני רוצה להסביר את עצמי

[אנה חדשה]

לא הבנתי את השאלה

אם הוא הופך את החיים בבית לבלתי נסבלים, איך אפשר לקרוא לזה?

 

[dina199]

'גיל שנתיים הנורא' התייחס לילד בן 3.

עליו כתבת 'התנהגות שלילית'.
על הילד בן ה8 את כותבת 'התנהגויות מוזרות'.
מי מהם הופך את החיים בבית לבלתי נסבלים ?

 

[אנה חדשה]

עד לאחרונה, בן שלוש

לאחרונה הוא השתפר אבל יש נפילות פה ושם, אבל התחילו בעיות עם בן השמונה. אגב, בן 11 נכנס לגיל ההתבגרות וגם מקשה עלינו. והתינוק לא ישן, אז גם הוא בדרכו "עושה בעיות". בקיצור, שמח.

 

[אנה חדשה]

עכשיו הבנתי: הכל באשמתי

כנראה שהכל התחיל יותר מוקדם, ורקתפסנו את זה באיחור. התינוק שלי ילד מהמם ואני בטוחה שהוא לא הבעיה. הבעיה היא שהוא נולד כתוצאה מהריון לא מתוכנן ולא רצוי. עד הלידה הצטערתי שלא הפלתי, הייתי בדיכאון כל התקופה. וזה בטח השפיע על הילד.

 

[גור4242]

היי, זה לא "אשמתך"

זה לא שבחרת להיכנס לדכאון, נכון?

חוץ מזה, עצם העובדה שהילד נלחץ זה לא סוף העולם. פשוט חשוב להבין שהיה טריגר חיצוני, ולא סתם מדובר באיזו מחלה שמתדרדרת או משהו.

זה הכל.

 

[dina199]

את לא אשמה בשום דבר. אבל יש סיכוי שאת בדיכאון.

יש לך 4 ילדים בגילים די צפופים. אז מה הפלא שאת מותשת.
ואפילו אם את בדיכאון זה לא מה שעשה את הילד אוטיסט.
אולי דווקא טוב שהיה שינוי וזה היה הטריגר. אחרת הטריגר היה קורה בזמן מאוחר יותר (זה בטוח היה קורה בשלב כלשהו, כי הרי בבית ספר נעשה יותר קשה כל שנה).
ומאחר ואת מותשת זו עוד סיבה להוריד לחץ מהילד. שניכם צריכים הפוגה (וכנראה שאר המשפחה גם).
אני מקווה שעכשיו את כבר לא מצטערת שלא הפלת

 

[קוקי1106]

מכירה ילדים שהם לא בספקטרום

ומתנהגים הרבה יותר בפדנטיות ויקיות....
אז מה נורמל
יש גם אופי לא לשכוח
גם בני מאוד נקי
איך שמתלכלך החולצה הוא בא אליי והוא בן שנתיים

 

[dina199]

הבן שלי בררן באוכל.

אפשר לחיות עם זה. הבחור אחרי צבא ולומד באוניברסיטה

. ובילדות כל מני מאבחנים בכלל לא התעניינו מזה (נחשבתי 'אמא היסטרית שרוצה לדחוף אוכל'). מתברר שמה שמפריע לו זה ערבוב של טעמים וריחות. וידעתי לשאול את השאלה הזאת רק אחרי האיבחון.

מה סוג תחתונים מסויימים שבן שלך מוכן ללבוש? לדעתי צריך לקנות לו רק את הסוג הזה. ייתכן שיש לו רגישות בעור וסוגים אחרים של תחתונים מציקים לו.

כל פעולה שצריך לעשות - האם הוא יודע איך לעשות אותה (גם דברים שנחשבים פשוטים). לבן שלי בזמנו הייתי צריכה לפרק משימות לאוסף פעולות ממש קטנות ומדוייקות ובסדר ברור. הוא היה נמנע מלעשות דברים אם הוא חשב שהוא לא יודע איך עושים ו/או חשב שהוא לא מסוגל לעשות בצורה מושלמת. הפחד היה מראש. ז"א אם הוא חשב שהוא לא יצליח, הוא היה נמנע מלהתחיל.

ייתכן שלבן שלך שקשה עם שיעורי בית. הוא יודע לקרוא , אבל ייתכן שהוא לטא מבין את השאלות בשיעורי בית וגם לא יודע איך לנסח תשובות.

אז נראה שרוב (אם לא כל) התנהגוית מוזרות הן תוצאב של תסכול. ומה הפלא שאדם מתוסכל צועק. ועןוד כשנמצאים במצב מלחמה (בשיעורי הבית למשל).

 

[אנה חדשה]

התנהגות הכי מוזרה ששכחתי

כשכועסים עליו, הוא נופל על הרצפה, מתקפל כולו ומכסה את ראשו בידיים. כאילו הוא ילד מוכה. מעולם לא הרמנו עליו יד. לאחרונה כן כועסים יותר. אבל צועקים, ממש לא מכים. הוא גם מבקש לא לצעוק, גם כשאני כועסת אבל לא מרימה קול. מה ההסבר? כמובן שאין בבית שום אלימות, כלפי אף אחד

 

[גור4242]

עומס-יתר חושי ו/או רגשי. זה עניין ידוע.

באותו הרגע הוא פשוט לא יכול להכיל את האנרגיות השליליות של הכעס.

 

[dina199]

אם יש לו רגישות שמיעתית

כל הרמת קול יכולה להתקבל אצלו כרעש בלתי נסבל. נכון הוא לא ילד מוכה אבל הוא ילד סובל. זו לא התנהגות מוזרה, זה ביטוי של סבל.
וגם כשאת כועסת הוא יודע שאת לא מרימה קול אבל מאוד רוצה לצעוק. יש לי תחושה שהוא כל כך רוצה להיות 'ילד טוב' אבל לא מצליח. וחוסר ההצלחה הזה גורר עוד מלחמות איתו, עוד כעסים עליו. אז מבחינתו כל העולם רועש.

 

[אנה חדשה]

אם יש לו רגישות שמיעתית

איך זה שהוא צועק כל הזמן? הכוונה לא כועס אלא מדבר בקול רם מאד, במיוחד אם הוא מתרגש

 

[TikvaBonneh]

אולי לא שולט על הווליום של עצמו

גם ליותם העירו באוטובוס שהוא מדבר בקול רם, וגם לו יש רגישות חושית שמיעתית.

 

[dina199]

זה בדיוק אותו עניין. חוסר ויסות חושי.

במקרה שלו שמיעתי.

 

[אנה חדשה]

אז מב עושים?

הזכרתי את הנושא במהלך האבחון, אבל לא רשום כלום על זה

 

[dina199]

אופייני למאבחנים. ולעניין בררנות באוכל הם התייחסו?

אני לא יודעת מה עושים מבחינת 'עשייה'. אבל אני חוזרת להצעה המקורית שלי: להוריד מתח. מהילד וממך. לא כל דבר דורש עשייה מיידית ועשייה בלי סוף. זה נשמע מפחיד: מה פתאום לא לעשות כלום,אולי נפסיד מחוסר עשייה. אבל בכל תחום בחיים חוץ מעשייה צריך הפוגה ומנוחה. ובזמן רגיעה גם החשיבה יותר ברורה.

 

[dina199]

עדיין יש לך ילד גאון מתמטי

רק פתאום (או לא כל כך פתאום

) התברר שהגאונות וה'קצת מוזר' קשורים זה בזה כי הילד אוטיסט. ההלם שלך היא מהמילה 'אוטיסט'. הרי הילד לא השתנה.
רק השתנו המשקפיים שדרכם מסתכלים על הילד ובעיקר התחילו לבדוק כל תנועה שלו תחת זכוכית מגדלת.
לאף אחד אין מושג איזה התנהגויות יהיו לו בעתיד, מה יהיה זמני ומה לא (חוץ מהכותרת 'אוטיסט' עצמה). והרי לפני האיבחון לאף אחד לא היה איכפת האם 'ההתנהגויות המוזרות' יהיו זמניות או לא (לגאונים מותר להיות 'מוזרים'

). ואף אחד לא יודע האם יהיו לו הצלחות או כשלונות בעוד 15-20 שנה. זה לא ידוע לגבי אף ילד.
האיבחון טרי. לכן כרגע אין טעם לשאול 'למה הוא עדיין לא ...?'. בעוד כמה זמן (שנה נניח) צריך להסתכל אחורה ולבדוק 'מה כבר כן ?'

 

[אנה חדשה]

מה שהשתנה זאת ההכרה שזה לתמיד

אני מתביישת אבל כרגע אני מסתכלת בהיבט האגואיסטי. יש לי תינוק בבית ואני לא ישנה בלילות. מאד קשה לי, אבל אני יודעת שעוד חודש, חודשיים חצי שנה גג המצב ישתנה. זה מה שמאפשר לי לשרוד שנים בלי שינה. בסוף אשן לילות שלימים.
פה הקושי הוא תמידי. גם הזהירו שיתחילו אצלו לקויות למידה. אני לא יודעת האם נצליח לעזור לו, זה עלול לפגוע בו. הוא גם רגיל להיות גאון, כבר קשה לו אם הוא לא מבין משהו. וזה רק יחמיר.

 

[dina199]

את אמא שלו לתמיד

.

אז מה אם הוא אוטיסט לתמיד ? הוא לא תמיד יהיה בן 7.
העתיד לא ידוע. יש לך תינוק. את לא יודעת איך התינוק יהיה בגיל 7 למשל.
את לא יודעת מתי תשני לילות שלמים. ומה אם זה לא ישתנה בעוד חצי שנה ?

זה שונה עם כל ילד (ללא קשר לספקטרום).

מי הזהיר אותך בקשר ללקויות למידה ? גם זה לא סוף העולם. ללקויות למידה יש טיפולים .
והילד לא רגיל להיות גאון. הוא רגיל שמתלהבים מידע והזיכרון שלו. ופתאום יש קשיים .בית ספר זה מקום קשה אפילו לגאונים, ואולי יותר לגאונים כי בבית ספר הציפיה שכולם יהיו באותו רף 'כמו כולם'. אם קשה לו כי הוא לא מבין , צריך ללמד אותו בצורה שהוא כן יבין.

 

[אנה חדשה]

אבל אני לא פנויה לעזור לו

יש עוד שני קטנים בבית, יש חוגים, טיפול ושוטף וכד'. אין לי מתי לשבת איתו, מעולם לא הייתי צריכה לעזור לו או לאחיו. אני שוקלת להתפטר, כך אוכל לעזור לו כשהקטנים בגן.
&nbsp