אני רותחת!!!!

[shlomit41]

אני רותחת!!!!../images/Emo46.gif

היתה לי מריבה איומה עם הבעל עכשיו! התחתתנתי עם אדם מדהים שהוריו גרים בעיר רחוקה בצפון מרחק שלוש שעות נסיעה מבתינו. המשפחה צעקנית ואינטנסיבית ברמות שסופ"ש שם מעיק עלי ומשאיר אותי בדכאון לכמה ימים. בנוסף יש לו משפחה שמצפה לראות אותו כל שבועיים שלושה למשך סופשבוע שלם (אי אפשר ארוחה ולברוח כי זה שלוש שעות נסיעה לכל כיוון) בד"כ אני לא מסרבת לעלות לשם כדי שהסבתא תראה את הנכד שלה, בכורי, אבל לפני שלושה שבועות ילדתי תינוקת וכמובן מיד המשפחה שלו באה אלינו לאירוח מעייף של ארבעה ימים (!!) כאשר אני לאחר לידה והגדול בן השנתיים מסתגל לתינוקת. ועכשיו התחילה הספירה לאחור מתי אנחנו צריכים לעלות לשם. מיותר לציין שאני מזיעה כמו סוס אחרי מירוץ וצריכה את הפרטיות שלי ולהתקלח בערך כל שעתיים.רוב הזמן אני מסתובבת בלבוש מינימלי בבית ושם אני לא יכולה כי לא נעים. ההנסיעה אורכת שלוש שעות עם שני ילדים קטנים ברכב סגור. כשמגיעים לשם אז זה ריח בלתי נסבל של בישולים שנספג בבגדים וצריך לעזור להכין שלושים סוגי סלטים ולשמוע את חמותי רבה עם חמי בקול צורם וגבוה ולישון במיטה לא נוחה. אז הכרזתי שאני לא מתכוונת לעלות לשם בקרוב. בשבוע הקרוב אני חוגגת יום הולדת שלושים וגם יום נישואין אז רציתי לנסוע לנופש באילת ואז אני שומעת את הבעל שלי מסביר לאמא שלו שאנחנו רוצים לנסוע לאילת והיא משכנעת אותו לבוא אליה במקום. והיא לא מוותרת ומשכנעת אותו. אז התעצבנתי עליו והוא פתאום אומר לי - אני מבין אותה!!!! כו הוא מבין את הצורך שלה לראות את הנכדים שלה אבל לא את הצורך שלי לנוח ולהרגע אחרי הלידה. אני כותבת את המשפטים האלה ורטובה מזיעה ודמעות!!! ואחרי שאני מתעצבנת הדפוק הזה אומר לי "כנראה היית צריכה לפרוק את התסכול שלך וזה היה התירוץ" שזה בכלל מעלה את הטורים לרמות גבוהות. לסיכום ובקיצור, (למי ששרד עד כה) המצב בכי רע.... למה אני מרגישה שבא לי להרביץ למישהוא?!

 

[galiaS]

נראה לי שכל אשה תבין ללבך

אני בטוחה שאחרי שהרוחות ירגעו גם בעלך יסכים אתך. אני מקווה שהוא ידע להסביר לאמא שלו שכרגע צריך לטפל בך ובמשפחתכם ולא בה.

 

[חושחושה]

../images/Emo46.gifיו גם אני כבר רותחת מהסיפור שלך

טוב, כשיעבור זעם, תסבירי לאישך בצורה ברורה , שאת רוצה חופש באילת כי רק ילדת, ועם כל הכבוד לאימו, לך כרגע לא נוח להיות שם, אלוהים איזו חוצפה לבוא להתארח כך אצלכם אחרי לידה, אני הייתי נושכת את מי שהיה מתקרב אלי אחרי שילדתי! אבל הכי חשוב שתעבירי את המסר לבעלך בצורה רגועה, כי נראה לי שהוא בא מבית שבו אסור להגיד לא לאבא ואמא, ואם זה באמת כך, כעס לא יעזור, אלא רק יגרום לו להשתכנע לדברי אימו! שיהיה בהצלחה, ותעדכני אותנו מה היה בסופו של דבר?

 

[אפרת12]

../images/Emo24.gif כי אולי באמת את צריכה לפרוק

האמת היא שאני מאוד מבינה את ההרגשה שלך ואת סדר העדיפויות שלך. וזה מרגיז נורא שיש אנשים (כמו חמיות, למשל...) שמתעקשים לא להבין. אז בטח שבא להרביץ למישהו - זו אכן דרך לפרוק... נראה לי שבעלך אולי מבין אותה - אבל מהר מאוד יתעשת ויבין גם אותך.

 

[אלינה12]

../images/Emo24.gif לעידוד

מסכימה שזה מאוווווווד מעצבן. אולי תנסי את להסביר לחמותך כאישה לאישה והיא חייבת להבין, הרי גם היא פעם ילדה, מה צורך שלך כרגע ואיך זה עלול להשפיע על הילדים ועל כל הסביבה, אם את לא תנוחי. אולי היא תקשיב לך יותר מאשר לבעלך. ועם בעל פשוט להיות אסרטיבית. מגיעה לך לנוח. נקודה. תסבירי לו בלי צעקות. אני יודעת על עצמי - כשאני מדברת בצעקות, לא יוצא מזה כלום. אמא שלו תראה את הנכדים בשבוע אחרי זה,זה לא סוף העולם, הרי אתם לא נוסעים לאילת לתמיד. 7 ימים לאמא שלו לא ישנו כלום. ואת פשוט זקוקה למנוחה.

 

[shlomit41]

תודה על העידוד...

אבל כרגע אני לא מסוגלת לחשוב על לדבר איתה האישה נוקטת בכל סחטנות רגשית אפשרית ואני עלולה למצוא את עצמי מסכימה לבטל את התוכניות ולעלות אליה רק כדי שהיא לא תתאכזב/תבכה/תשתוק עד סוף השיחה כדי לעורר אשמה ולגבי הצעקות את צודקת... ושוב תודה על העידוד

 

[lulyK]

../images/Emo24.gif

נשמע שטוב שהם גרים רחוק. נחמד מצידו שהוא מבין אותה, כל עוד הוא מגבה אותך, שיבין את מי שהוא רוצה.

 

[אור100]

את כועסת בצדק!!!

משפחה יכולה להיות בלתי נסבלת ולהרוס בין בני זוג. בעלך צריך לעמוד לצידך!!! את חייבת להבהיר לו את זה את אחרי לידה ומותר לך לרצות הכל. מה שהכי מתאים לך לילדים ולבעלך זה מה שתעשו. בטח לא מה שחמותך אומרת. מקסימום היא תכעס קצת. לא יקרה לה כלום. גם אני כעסתי כשקראתי

 

[עמית@]

כמה מרתיח!

אני רק קוראת את התיאור והדם גועש לי בעורקים, אני מציעה (אחרי שהצורך לחבוט בו בראש יעבור) לגשת ולדבר איתו בהיגיון (למרות שעכשיו נדמה לך שלא מגיעה לו מילההגונה אחת) ולהסביר לו קצת (כי הוא כנראה פשוט לא קולט!!) מה זה להיות אחרי לידה, אישה, לא גבר, כולל הכל, כולל כאבים, עייפות, תשישות, רגישות, צורך למנוחה וגוף שזועק שקט.. מרגיז..

 

[shlomit41]

הוא ישן עכשיו ואני לא מפסיקה לבכות.

אני פשוט לא מצליחה להירדם מרוב בכי...

 

[new mermaid]

../images/Emo24.gifמה שלומך הבוקר?

מקווה שבכ"ז הצלחת לנוח (בין התעוררויות

) חוסכת ממך אייקונים עצבניים כי סיכמנו שנרגעים... דווקא הזוית של אלינה ("את בטח זוכרת כמה קשה...") אולי עשויה לעזור, לא לתמיד אבל אולי תקנה לך שקט לשבוע-שבועים? היידה ל-

אני מבינה את הרתיעה כשזה מישהו שלא אוהבים והדבר האחרון שרוצים זה ליצור איתו אינטמיות ולנסות להתקרב, אבל אם זה עוזר להשיג את המטרה (שהיא, באופן אירוני, להתרחק

) אז אולי שווה לנסות. נשמע ש*פחות* התחשבות לא יכולה להיות. ולבעל?

בראש. הבהרת סדר העדיפות החדש במשפחה (אבל בלי להגיד מילה אחת על "אמא שלך" כי אחרת האזניים נסתמות...)

כמעט כולנו היינו שם

 

[ו שתי]

לי יש תשובה מאד לא "גישורית"

ואני מניחה שאני עונה אותה דווקא בגלל שזה העתק די מדויק של מה שקרה אצלנו. היה לנו סיכום שחוזרים הביתה לבית ריק, נחים ומתרגלים לילדה (ילדה ראשונה). לא עזרו המחאות שלי כשהייתי בבית חולים. חזרתי והיא היתה אצלנו, עם הערות דיביליות, פלישה מעצבנת למרחב האישי שלי ועוד פנינים. בערב הודעתי לנ' שאמא שלו נוסעת הביתה מחר, ושיסגור את זה איתה. עובדה. כנ"ל לגבי השעון המתקתק מהרגע שהיא נסעה. שבוע וחצי אחרי הלידה הוא כבר הציע שניסע אליה. היא לא מוכנה לבוא (כבר כתבתי על זה עשרות פעמים פה) לפחות מאשר יומיים, ואני לא מוכנה שהיא תהיה פה יותר מ-3 שעות. לא עזרו כל הדיבורים. סחיטה רגשית, בכיות, חוסר יכולת בסיסית לראות את המצוקות של מישהו אחר. יש אנשים כאלו, ואיתם לא עוזרת, לצערי, שום טקטיקה שכלתנית או נאורה. רק להחזיר במטבע שלהם. לסחוט אותם רגשית חזרה, להתבצר בעמדה שלך לא פחות מהם, ולהציב גבול ברור ביותר, בלי שמץ של פשרה. כל סדק נוטה להתרחב! לגבי בעלך, כנ"ל. אני פשוט הודעתי לו שאני לא נוסעת. אחרי שהוא הציק לי יותר מדי- ורבנו עד שכל תלאביב רעדה, הוא פחד כבר לשאול מתי נוסעים. רק 6 שבועות אחרי הלידה נסעתי ליום שלם, וגם זה אחרי מריבות קשות. שולחת לך חיבוקים. הימים שאחרי הלידה הם הכי קשים. אח"כ זה משתפר, את בטוח יודעת... תחזיקי מעמד, ותזכרי שבמשוואה הזו- זה את, והילדים. כל היתר זה גורמים חיצוניים שחשיבותם נמוכה.

 

[נטלי של 3 מלאכים]

קודם כל ../images/Emo24.gif ו ../images/Emo25.gif

אני בטוחה שקמת הבוקר סחוטה מעייפות ומאוד מאוכזבת . לגברים בניגוד לנו יש מנגנון ורגש חשובים מאוד שלצערנו (ואולי גם לצערם ) אין להם בגוף - היכולת להבין את הזולת מבלי שיצטרכו להסביר ולדבר איתם ולהסביר שוב - עד שיבינו אנחנו הנשים יכולות לקלוט רגש של מי שמדברים איתו אפילו בשניות ע"י הטונים בדיבור שלו/ה וכו'.... כשיוצאים מנקודת הנחה כזאתי - נשאר רק לשבת ולדבר איתו - פשוט מאוד - קשה לי לא נוח לי המשפחה הגרעינית שלך עכשיו זה אני והילדים נקודה - אנחנו הראשונים בתור אח"כ ההורים שלך - לא להיות חלשה להציב בפניו עובדה - לאט לאט הוא גם יפנים יעכל ויבצע ! הוא חלש מולה? תלמדי אותו באסרטיביות איך להתמודד - ואני מדברת על טיפטופים ושיקוף - תראי לו בדיוק איך את מרגישה לגבי כל פיפס שיוצא לה מהפה . תראי לו כמה את עייפה תקטרי לו על כמה קשה לך - בסוף לבד הוא יוותר על כל הכעיון של לנסוע אליה כל שלושה שבועות !!! לפעמים אין ברירה איתם - הם הרי ילדים קטנים בלב לא? וחוץ מזה תבואו לאילת ונוכל להפגש

זו כבר עוד סיבה לא? תחזיקי מעמד - הדברים משתנים עם השנים אני מבטיחה לך !

 

[נטע 123]

באמת מרתיח

מה שמנחם (אולי?) זה שהם גרים רחוק. לפחות לא תאלצי לפגוש אותם מדי שבוע... תחזיקי מעמד

 

[shlomit41]

כצפוי, לא נרדמתי כל הלילה...

א' קם בבוקר ונסע לעבודה... אבל הגעתי למסקנה שלא יעזרו שום דיבורים. האיש שלי אחד האנשים הכי חכמים והרגישים בעולם אבל כשזה מגיע למשפחה שלו הוא לא קולט מתי מערכת הציפיות מעוותת או מתי מתמרנים אותו תוך שימוש במניפולציה רגשית. (לעד יזכר לי ערב ראש השנה שהתקשרנו לאחל חג שמח והאמא שלו פרצה בכי קורע לב בגלל שאף אחד מילדיה לא נשאר בבית, )אני כנראה תמיד אהיה בעדיפות שניה. אז בטח לא נדבר איזה כמה ימים ואז הוא ישלח לי פרחים ויחשוב לעצמו זה בטח ההורמונים שלה משתוללים והיא משתגעת הבעיה המטרידה הזו תישאר בעינה וכשחושבים על זה, אם היא והוא לא היו יושבים לי על העורק הראשי בעניין הזה אז ברגע שהיתי מתייצבת עם ההזעה והדימומים היתי נוסעת לשם כי בסך הכל אני לא רוצה למנוע ממנה לראות את הנכדים שלה. בנות, תודה רבה על העידוד, אתן מקסימות

 

[dorlim]

../images/Emo24.gif

מקווה שהבעיות יפתרו במהרה לדעתי, אתם כן צריכים לדבר ובהקדם, כדי לא להפוך את העניין לכדור שלג. וגם אם יש צדק בטענה שנשים אחרי לידה מלאות הורמונים, עדיין את צריכה להבהיר לבעלך מה מפריע לך ולמה קשה לך לנסוע - גם נפשית וגם פיזית! וכמו שאמרת במשפט האחרון - אין לך מטרה למנוע מההורים שלו לראות את הנכדים, פשוט כרגע יש בעיה, וצריך להבין ולהתחשב. אני כבר מזמן הודעתי שבלידה הבאה אני לא נוסעת לשום מקום - רק בבית שלי

אני מאד מבינה אותך, המשפחה של בעלי מרוב כוונות טובות משגעים אותנו. אחרי הלידה נאלצתי לנסוע אליהם לכמה ימים (היה צפי לשלג והדירה שלנו קפואה ואצל הוריי אין מקום להתארח) אבל אחרי כמה ימים הרגשתי שעוד רגע אני מתפוצצת ... רוצה רק את הפרטיות שלי במקום שלי בבית שלי עם הבעל והילדה שלי

 

[lulyK]

את לא תמיד תהיי בעדיפות שניה,

ייקח לו אולי קצת זמן לקלוט, אבל הוא יבין בקרוב שיותר משהו הבן של אמא שלו, הוא האבא של הבן שלו.

 

[ו שתי]

אני חייבת להציע

את מה שעבד בשבילנו. המצב אצלנו היה דומה, ואחת לכמה שבועות היינו יוצאים מאיפוס ומפרם את השקט התעשיתי, וכו' וכו'. לאחר הלידה, התפוצצו הרבה דברים, ואני הגעתי למסקנה שאין לי יכולת להרגיש שניה בסדר החשיבות. רבנו המון, ובסוף באמצע אחד מגלי השקט והרגיעה נפגשנו עם יועצת משפחתית, שמעצם ההגדרה שהיא נתנה לבעיות, נוצרה אצלי תחושה נוחה יותר. פגישה אחת, שקרוב לוודאי הועילה לנו מאד, כי עכשיו השקט הוא אמיתי (עד לעונג הבא...) ולא תעשיתי, ואני מרגישה שבנוכחותה אמרתי את כל הדברים שלא הייתי מעיזה להגיד לו, ובצורה מנומסת יותר, ולא כריב.

 

[shlomit41]

אפשר לקבל את הטלפון של היועצת

המשפחתית.. נראה לי שזה משהוא שיכול לעזור לנו

 

[ו שתי]

שולחת לך מסר