אני שמנה, סו וואט?!

[TrustMeEngineer]

Tough love...

אבל אני מסכים (והייתי ילד שמן אז אין לכם קייס להגיד: "אבל אתה לא יודע איך זה...").

משקל זה אחד הדברים שלאדם יש שליטה מלאה עליו. כן, במקרים כאלו זה יכול לקחת זמן ולכן מנטליות של הכל או כלום לא תביא אותך לשום מקום, אבל צריך לשאוף לנוע לכיוון הנכון. לא, אני לא אומר שצריך לשנוא את עצמך, להפך. אבל כניעה מוחלטת למצב לא תשפר ואף תזיק כי לא תיהיה מוטיבציה להשתפר.
זו סיבה אחת, דרך אגב, למה אני חושב שכל התנועות של ה-Fat Acceptance למיניהן הן הרסניות ומזיקות מטבען.

 

[Loliath]

מצחיק לשים לב לדינמיקה בשרשור הזה

הבנות מנסות ליצור מציאות יפה (שלא לומר שקרית): "את בכלל לא שמנה!", "את יפה!", "את מהממת!"
בעוד הבנים מתעלמים בנימוס וחלקם אף אומרים "המלך הוא עירום!"

לדעתי מתרחשים פה שני דברים:

1. הבנות רוצות לחיות באשליות. הן רוצות שהעולם יקבל אותן כמו שהן, שמנה לא שמנה, יפה לא יפה, במציאות שלהן כל אחת היא מהממת ואל לה לנקוף אצבע בשביל להשתנות. הבמה עקומה, אז צריך ליישר אותה במילים מעצימות. זו בעצם הדרך שלהן לשקר לעצמן ולנסות ליצור סטנדרט חדש ליופי.
זה כמו שפמניסטיות נוטות להאמין שיופי זה עניין סוציולוגי-חברתי, כאילו שהחברה קבעה את אידאל היופי כרזון ואם החברה פתאום תתחיל להעסיק שמנות/מכוערות בתור דוגמניות אז לזה גברים ימשכו

2. הם מקטינות את התחרות. לדעתי ההגיון התת מודע שלהן עובד כך: היא שמנה, היא לא יכולה להתחרות בי כך אז אני אגרום לה להאמין שהיא יפה וכך היא לא תנסה לעשות משהו עם עצמה שעלול להפוך אותה ליותר אטרקטיבית.

 

[Lee Rock]

אבל זה כל היופי שבהודעה שלה

היא לא בוחרת להאשים את העולם, ולא מבקשת תנחומים.

היא יכולה לבחור אם היא רוצה להפתר מהמשקל העודף, אבל זה החלטה שלה, ומי אנחנו שנחילט מה טוב בשבילה?

בכל מקרה היא בחרה לא לתת למשקלה הנוכחי להשפיע על אספקטים אחרים בחיים שלה, ולא עול על החיים שלה, וזה משהו שאני אישית מאוד מעריך.

ולגבי השאלה של קופיפה טובעת,
הגובה שלי אף-פעם לא היה אישו מבחינתי, פשוט לא ראיתי בזה אספקט בחיים שמשנה בכלל(ואני בהחלט נמוך),
היו לי אישוז אחרים, כמעט לא התחברתי לאף אחת בתיכון ובצבא, אז גם לא שאפתי לזוגיות עם מי שהכרתי, ופשוט הנחתי שאחרי הצבא אצא לעולם והתמונה תשתנה,
בדיעווד עכשיו אני מגלה שזה אספקט מאוד קריטי לבנות(הרבה יותר ממה שתיארתי לעצמי), ...

אז זה דווקא בכיוון ההפוך אצלי, זה היה משהו שלא הפריע, ועכשיו אני מרגיש שאולי זה משהו שצריך להפריע? למרות שאין משהו שאני יכול לעשות בנידון (חוץ מניתוח שאין מה לדבר בכלל).

 

[מנומשת27]

נא לא להאכיל את הטרול. תודה.

 

[Reyn]

מסכים עם שניכם

(אבל לרקורד, כעת היא חושבת שהשומן הוא לא מה שעומד בדרכה.)

 

[כרית נוגט]

תראה מצד אחד אני מסכימה איתך..

להגיד למישהי שמנה שהיא לא שמנה זה שקר, ולי אישית בתור אחת בעלת עודף משקל זה ממש צורם.
אני אישית לא אמרתי לה שהיא "לא שמנה" אמרתי שהיא אכן מלאה,אבל ציינתי על הדרך את הדברים הטובים שיש לה. זה שהיא מלאה לא פוסל בשום אופן את העובדה שהיא לא יפה!

אז יש משהו בסיבות שציינת,לא בהגזמה כמובן... לא מעט בנות סובלות (גם דוגמניות!) מדימוי עצמי נמוך, ואחת הדרכים לנסות לעבור את זה היא לנסות לשכנע את עצמך או מישהי אחרת שהיא יפה וכו'... למה לא לפרגן כשאפשר? אני גם בעד לפרגן במידה ועל דברים אמיתיים. כי כמו שאמרת להגיד למישהי שהיא "לא שמנה" כשהיא כן זה מגוחך בעיניי..

לגבי התחרותיות. לפי דעתי פה בפורום לא מתנהלת שום תחרות. לפחות לא מצידי... חוץ מזה ידוע שמידי פעם "אישה לאישה היא זאב"..

זה בטבע של האדם כמו גם אצל גברים להרגיש מידי פעם שהם הזכר אלפא

 

[I בתולת ים I]

ברוך הבא לפורום

אני נותן לך את המינוי להיות פסיכולוג ראשי של הפורום

בקשר למס 1 יש משהו עמוק בדבריך......
ובאמת צריך לחשוב על זה לעומק

וצד שני כפסיכולוג אתה בטח יודע שלחיות באשליות=מנגנון הגנה והוא טוב לבריאות הנפשית

בקשר ל2 אתה טעית.
אבל זה בסדר גם פסיכולוגים טועים

 

[dori78]

אני שמחה שאנחנו משעשעות אותך.

כבר אמרו חכמים לפני: הצחוק יפה לבריאות. אז תצחק, שיהיה לך לבריאות.

אף אחת לא כתבה לקופיפה שהיא כוסית על ומדהימה כמו בר רפאלי.
היא גם לא רוצה (למיטב הבנתי) להיות כמו בר רפאלי.
אבל - וזה אבל חשוב - הצורה החיצונית זה לא משהו שאמור לעצור אדם מלממש מאווים.
הרבה אנשים שלא מרוצים מהופעתם החיצונית, נתלים בזה כתירוץ לחוסר הצלחה.
אני שמחה בשביל הקופיפה, שהיא יודעת להתעלם מזה וללכת קדימה.

בנוגע לשני ניתוחי המקרה שלך:
1. אתה צודק. לא החברה, אלא מובילי דעת קהל, הם אלה שקובעים את אידיאל היופי.
שמעת פעם על טוויגי? היא היתה דוגמנית על בשנות ה-70, למרות שהיתה שטוחה כמעט לגמרי.
מישהו (צלם/מפיק/מישהו בכיר בתחום) החליט שהיא מדהימה וככה נולדה דוגמנית על.
על מיכאלה ברקו שמעת? היום לא היו מקבלים אותה לעבודה לפני ביקור אצל קוסמטיקאית לעיצוב גבות.
גם את תמי בן עמי ז"ל. זה לא אומר שהן לא היו יפות, רק שאידיאל היופי השתנה.
אף אחת מאיתנו לא רוצה לחיות באשליות, כולנו מצפים (בנים ובנות כאחד) שיקבלו אותנו בזכות מי שאנחנו , לא בזכות העטיפה.

2. אין פה עניין של הקטנת תחרות.
במקרה שלי - אני מבוגרת בהרבה מרוב הבנות פה וממילא אנחנו לא מכוונות לאותם קהלי יעד.
מה שיש פה - זו בסה"כ תמיכה, שהרי (גם) בשביל זה נוצר הפורום הזה.
צא מהסרט שלך, הבנים שכותבים לקופיפה שהיא אכן שמנה ושהיא מוזמנת לעשות דיאטה אם זה מפריע לה - אני מניחה שהם שייכים לזן שדורש מהבחורות להיות חלקות בכל הגוף, בעוד שהם עושים טובה שהם מתגלחים אחת לשבוע, אלה שחושבים שבחורה שאוכלת יותר מסלט חסה בארוחה היא בהמה, אלה שנדמה להם שיום אחד תבוא בר רפאלי ותציע להם הצעות מגונות.
תנחש מה? לרובם המכריע - זה לא יקרה.

אז מי פה חי באשליות?

 

[avi1283]

לא נוטות להאמין שזה חברתי

אלא זה עובדה. ובתקופות רחוקות היה אידאל של נשים שמנות, ולזה גברים נמשכו.
ואפילו בעבר של ימינו הדוגמניות היו הרבה יותר מלאות מעכשיו, ובהתאם לכך המשיכה של גברים.

 

[TrustMeEngineer]

לה לה לה לה לה לה...

כל מי שאומר משהו מנוגד למה שאני מאמינה הוא טרול ואני לא מקשיבה

לה לה לה לה לה לה לה...

 

[קופיפה טובעת]

אני שמנה, סו וואט?!

עבר עלי שבוע קשה מבחינת ההרגשה האישית שלי.
הדימוי העצמי הנמוך וחוסר הבטחון גברו על כל דבר אחר.
הרגשתי שוב שחוקה ומותשת נפשית ובאמת שלא הייתי מסוגלת לראות שום דבר טוב (לא שבדר"כ אני רואה יותר מדי טוב...).

אז החלטתי לאלוותר לעצמי וכן, עדיין רע לי ואני עדיין מרגישה שאני לא אוהבת את עצמי וגם אין לי סיבה לאהוב.
אבל הכרחתי את עצמי לפשפש ולחשוב על מה אני כן מתגאה או מה שאני כן אוהבת בי.

אז מה שעלה לי, זה תהליך הקבלה העצמית שאני עוברת עדיין אבל צלחתי כמה נקודות בדרך.
הדוגמא הכי טובה שעולה לי בהקשר הזה היא צורת ההתייחסות שלי כלפי המראה החיצוני שלי.
אני מודה שכבר תקופה די ארוכה אני מרגישה במעין רגרסיה למקום השלילי אבל עדיין, אני במצב טוב יותר משהייתי בו לפני מספר שנים.

המשקל שלי היה תמיד תירוץ אולטימטיבי לכל מיני דברים- ללמה אני לא בזוגיות, ללמה אני מכוערת, ללמה אני בודדה וכו'.
ופשוט למדתי להשלים איתו.
התחלתי להבין שנכון שהוא יכול להשפיע על מיליון ואחד דברים, גם לרעה אבל הוא לא תמיד מקור לצרות.
כיום, אם אני אומרת על עצמי שאני מכוערת (ואני אומרת) זה לא כי אני שמנה. גם זב שאני לא בזוגיות זה לא כי אני שמנה. ויש עוד מלא דברים שהם "לא כי אני שמנה".
היום אני מתמודדת איתו בהומור, מדברת בקלות על זה שאני שמנה ומי שמכיר אותי יכול לצחוק איתי על זה בכיף.
גם צורת הלבוש שלי השתנתה, למשל יש שמלות במלתחה שלי, דבר שלא הרשיתי לעצי עד לפני כמה שנים בודדות.

אז מה הדבר הזה שלכם שהפריע וכבר לא? או מפריע פחות?
יש דברים שאתם שואפים להפוך לעניין רגיל ולא עול על חייכם?
מסר לעולם? (או לפחות לחברי הפורום)

 

[I בתולת ים I]

בקשר ל2
הצלחת להסביר במקלדת
את מה שאני רציתי להסביר לו

זאת המילה שחיפשתי= תמיכה

 

[Reyn]

מעוותים את משמעות המילה 'טרול' בהתאם לדעה

 

[TrustMeEngineer]

כמו בהסתברות עדיף להסתכל על המאורע המשלים...

אנחנו לא מתווכחים מהו אידיאל היופי, אלא מהו אידיאל האי-יופי והשמנה היא בהחלט משהו שלא נחשב ואף פעם לא יחשב לאידאל של יופי.

חזה שטוח וכו' אלו דוגמאות ממש בנאליות. יש מיליון דוגמאות של נשים יפות עם הפיצ'רים הללו. יש אפילו גברים שמעדיפים את הנ"ל, כמו עבדכם הנאמן.

השמנה היא לא אידיאל יופי לאו דווקא בגלל המראה אלא גם בגלל ההשלכות הבריאותיות. כמו שנשים בתת מודע מעדיפות גברים גבוהים, בעלי מבנה גוף של V לא בגלל שמישהו מתישהו אמר שזה יפה, אלא בגלל שזה מייצג גבר מחזק יותר, alpha male, שכנראה יוכל לספק ולטפל בצאצאים בצורה טובה יותר ובעל תכונות בריאותיות טובות יותר.

 

[ExtraordinaryGirl1]

 

[Loliath]

שיעור בביטחון עצמי:

"ביטחון עצמי אינו תלוי בגורמים חיצוניים והם אינם מעלים או מורידים אותו"
- לוליאת'

כל הסיבות לחוסר ביטחון עצמי קשורות לאובדן שליטה על אספקט בחיים.
אין מה לעשות, כמה שיצעקו נשים וגברים, עבור גבר, 90% מערך של אישה נקבעים לפי המראה החיצוני שלה. שטחי או לא, זו המציאות. אצל גברים אני מעריך ש80% מהזמן מרחפות במוח מחשבות על נשים ועל יופי חיצוני בפרט. אני לא מבין מדוע יופי חיצוני נחשב לשטחי כאשר הוא מכלה כל כך הרבה אנרגיה וכל כך הרבה נשים מתאמצות למקסם אותו.

בעיית הביטחון העצמי הנמוך של נשים נובעת מכך שהן רואות שעם הגיל היופי שלהן דועך ואין להן כל שליטה על כך ואז ברור שאצל דוגמניות הבעיה עוד יותר חמורה כי אצלן לא רק מדובר במראה חיצוני שמתרגם לתשומת לב מגברים אלה הפרנסה שלהן תלויה בכך.

מכאן, הדרך הכי יעילה וקלה עבור בחורה שמנה להעלות את הביטחון העצמי שלה הוא ע"י לקיחת אחריות על החיים שלה ושינוי אורח החיים שלה. לא מדובר כאן רק בדיאטה חד פעמית. מדובר בשינוי עמוק מאוד באופי והסתגלות לסבל מסויים.
זו הדרך להשיג שליטה בחיים ומכאן מגיע הביטחון העצמי: "הוכחתי לעצמי שיש בי את הכוח לשנות את החיים שלי ואני יכולה להשתמש בכוח הזה הלאה. אף אחד לא יכול לקחת אותו ממני. יש לי תעודת ביטוח נגד השמנה - אני פשוט אעשה מה שצריך בשביל לחזור למשקל תקין"

אותו דבר עבור גברים:
ניקח פלוני וננחית עליו מחר מליון דולר לחשבון בנק. כמה ביטחון עצמי זה יתן לו?
עכשיו במקום זה, אותו פלוני יטפח כישורים עסקיים/טכניים/וואטאבר שיאפשרו לו להרוויח מליון דולר כל אימת שיחפוץ. כמה ביטחון עצמי זה יתן לו?
(ומה נובע מכאן לגבי אנשים עשירים וביטחון עצמי שנשים כל כך אוהבות על גברים? כסף זה שיטחי, או שיש מתאם בינו לבין ביטחון עצמי?)


יש עוד דרך להשיג ביטחון עצמי - לאבד תקווה:
אפשר לוותר על תשומת לב מגברים לנצח, לזנוח את התחום הזה בחיים לעד, לזרוק את התקווה לזוגיות מהחלון ולהסתגל לחיים אחרים. לפעמים זה קל יותר ולפעמים לא.
אין כמו להתעורר בבוקר למחשבה "גברים לעולם לא ירצו אותי ואני מרגישה בסדר עם זה"

 

[Reyn]

אחלה ייעוץ פסיכולוגי, "טוב לחיות באשליות"...

 

[I בתולת ים I]

עדיף אשליה על פני שנאה עצמית.

 

[Reyn]

לא ידוע לי על איזושהי תקופה בהיסטוריה

שאידיאל היופי היה נשים שמנות ממש. אולי מלאות מעט, אבל לא obese.

אם יש לך מידע אחר אנא הבא הוכחות. אחרת אנא הפסיקו עם השקר הזה.

 

[dori78]

כהרגלך, אתה לא מדייק ומדבר בשם אחרים

מישהו פה כתב שאידיאל היופי היה נשים שמנות ממש? לא.
מישהו פה טוען שפות"ש היא obese? לא.

אז מה הקשר?

בימים עברו, בהם גישה קלה למזון לא היתה נחלת הכלל - כן, אשה רזה היתה ייצוג לעוני, בעיות בריאותיות וחוסר פוריות.
בחורות בפרופורציות של פות"ש, סימלו בריאות ופריון. אלה שהיו יותר רזות - היתה להן בעיה להתחתן.
בחברת השפע בה אנחנו חיים, הדברים האלו שונים. לכן גם אידיאל היופי השתנה, כמו עוד הרבה דברים.

בכל הנוגע למודל ציור - כשמציירים אובייקט עם יותר פרטים - זה יותר מאתגר ועשיר.
קפלי עור ושומן מאפשרים לסטודנטים לציור (כן, גם היום) להתנסות ברישום של אור וצל.
לכן בשיעורי ציור עירום, גם היום הדוגמניות הן בד"כ יותר מלאות ממה שאתה קורא אידיאל היופי הנוכחי.