אנשים??

[צעקה אילמת]

ליידידי.. ../images/Emo24.gif

מנוע טורבו שעובד בפול גז בניוטרל...כמה שאתה קולעת בול! תוסיפי לזה גם חוסר שמן ומים ועליה תלולה אני אשה עובדת ובעלי הוא לא משענתי היחידה אבל הייתי רוצה/מצפה מבן זוגי שיהיה הכל: מאהב, חבר טוב, איש סוד, שותף בעול הפרנסה,בגעדל הילדים, פסיכולוג, יועץ,סתם אוזן קשבת אחרת....בשביל מה??? רק בשביל כמה נקודות זכות למשכנתא? בשביל טבעת?

 

[ברונטית]

היי אילמת...

ולא סתם בחרתי את החלק הזה של כינוייך כדי לפנות אלייך. הבנתי מדברייך, שזה זמן לא מועט שבחייך ה"צעקה" - היא פנימית, וה"אלם" - הוא חיצוני. כמה לדעתך יכול אדם ל"בלוע" מבלי להקיא? אם הבנתי נכון, הרי שהמערכת הזוגית שלכם היא הצגה אחת גדולה, ולא מאתמול, אז מה הפלא שאת מחפשת בראש ובראשונה לשחרר את הקיטור המצטבר בך? כשאני קוראת את הודעותייך, ותגובותייך לתגובות שענו לך החברים, מתקבל אצלי הרושם כאילו כבר הגעת לאיזושהי החלטה, שכן את בפירוש משדרת שאיבדת כל תקווה, וכאילו מבקשת לגיטימציה להרגשתך. אבל - לא ! אני האחרונה שאומר לך שזה נראה לי אבוד, אך לא לפני שתביני שני דברים עיקריים: 1. שאת מאוד רוצה להפריח את היובש המדברי עליו את מדברת. 2. עלייך להתנקות היטב, ולהשיל מעלייך טונות מצטברות של תיסכולים שאספת במשך החודשים האחרונים, (ואולי אפילו שנים), בטרם תפני לשיקום המצב. כצעד ראשון, לעניות דעתי, עלייך לשבת עם בעלך באחד מהערבים ה"שקטים" שלכם (ויש לכם הרבה מאלה), ופשוט "לשים הכל על השולחן"- גלוי ופתוח. דווקא למטרה זו -ישמש מצב ה"סטטוס קוו" השורר אצלכם בבית, כאמצעי נהדר לשרת את המטרה. אני מניחה שגם הפורום הזה ישמש אותך היטב למטרת ההתרוקנות. ואני לוקחת בחשבון שמתוך סערת הנפש בה את נתונה, תאמרי לי - "את מדברת שטויות"... אך שוב אני חוזרת ואומרת - בטרם תגיבי ב"אנטי" - השקיעי במילותי עוד דקה של מחשבה. מבטיחה לענות לתגובתך.

 

[צעקה אילמת]

שלום ברונטית

תודה על תגובתך התומכת לא אענה לך ב"אנטי" אני מסכימה עם כל מילה שכתבת ויותר מזה..נדמה כאילו ביקרת שם...בתוכי ניסיתי לעשות את זה-לשים גלוי אבל נדמה היה שבעלי ואני משדרים על גלים אחרים הוא דיבר על עניינים טכניים- הבית תמיד הפוך,הכלים לא שטופים, הילדים מעייפים, עבודה שוחקת ואני דיברתי על עניינים שבלב, על חוסר בחום פיזי,במילים טובות,ברצון שלי להרגיש נאהבת ללא תנאים יצאתי קצת מאוכזבת משיחה שכזו .

 

[ברונטית]

תוצאה צפויה

הכוונה כמובן לתוצאות השיחה, אך מפאת חוסר זמן - מבטיחה לשוב ולהרחיב ברגע שאתפנה. ובינתיים - המשך יום נעים לך.

 

[ברונטית]

חזרתי כמובטח- ותסלחי לי אם אתחיל...

דווקא בבדיחה טריה ששמעתי היום, "חם חם מהתנור"... לאחר השמעת ההספדים, ונשפכו דמעות כמים, התפזר הקהל הרב שהיה נוכח בלוויתו של אישיות ידועה. ליד הקבר נותרה פילגשו של אותה אישיות. היא נעמדה מעל הקבר הטרי, פסקה רגליה, והטילה מימיה על הקבר. שאל אותה הרב: "סליחה? מה בדיוק את עושה?" ענתה לו הפילגש: "כל אחד בוכה מהיכן שכואב לו".... ואם להשליך זאת על מה שקרה בינך ובין בעלך, כאשר ניסית להעלות דברים "על השולחן" - הרי שההקבלה ברורה. ברור שלו היו טענותיו וטענותייך מרוכזים באותו נושא עצמו - הרי שקל מאד היה לגשר. הבעיה היא - שכל אחד מדבר מהמקום שכואב לו אישית. והעיקרון הוא להקשיב למצוקת האחר, לנסות להבין ולמצוא דרך ללכת לקראת, (גם אם לך נראה הכל בסדר...) כששני הצדדים מגלים נכונות להקשיב, לשפר ולתרום - ולו בגלל העובדה שזה מציק או מפריע לבן הזוג - הרי שיש להניח שהיעד הוא הדדי, וזה יהיה למעשה הצעד הראשון לשיקום היחסים. כבר הזכירו זאת לא פעם: תיקשורת - זה סוד העניין, ותיקשורת כוללת בתוכה גם את היכולת והפתיחות להקשיב ולהבין את בן הזוג. מקווה שעזרתי.

 

[צעקה אילמת]

צודקת...

אמנם אישי הוא מהטיפוסים ש"אף פעם לא טועים"...גם כשיודעים שהם כן... זה יכול להיות מעניין, לשם שינוי, לא לנסות לגרום לו להודות בכך שטועה...

 

[ברונטית]

מי שלא מנסה - לא טועה ../images/Emo45.gif

ולפעמים הניסוי מביא לתוצאות חיוביות. שמחה, באמת ששמחה שהצלחתי לפתוח לך חלון קטן המאפשר לך אולי לראות את הדברים מזווית קצת שונה. מחכה לרגע שתיפטרי מהכינוי הזה

בהצלחה.

 

[מתולתלת]

כן אני בטוחה

אני למשל כולם אומרים לי שאני אישה קשה רעה ונקמנית (לגבי הבעל) בסיכסוך האחרון שלנו שנאתי אותו שנאת מוות לא יכלתי להריח אותו או לישון לצידו או לאכול לידו במשך חצי שנה הכל נגמר לי אבל הכל ואז יצאנו לנופש בשביל הילדים והבניה התחילה הוא הצליח להצית את הגיחל (לתקופה קצרה) אבל הוא הצליח יש לכם דבר משותף לא אני לא בעד להשאר למען הילד אם אין בינכם תקשורת חבל על הזמן אבל אם יש ואפילו פסיק קטן חבל לפספס אולי לא יהיה מושלם אבל יכול להיות טוב או יכול להיות חבל על הזמן את נשמעת צעירה ואנו חיים רק פעם אחת וחבל לבזבז את הזמן אם אין יחס מצידו ואני חושבת שיחס הוא הדבר הכי חשוב לאישה (יחס פירגון אהדה ופינוק) אז גלי את עצמך וצאי אל העולם בהצלחה מתולתלת

 

[פורומית]

אולי לא הכי מעודד

אם חיי הנישואין שלך הם כמו הפורום הזה... כי גם הפורום הזה עבר הרבה קשיים ומשברים, אך היום הוא עוד במצב טוב, פעם לא היו נכנסים לפה בכלל, אבל הוא התחיל לזוז גם אם עדיין באיטיות, ויודעים למה? בגלל חברי הפורום, בגלל הרצון להצליח ולפרוח, לעזור ולתמוך, ככה גם לגבי משברים בנישואין, אם יש רצון לעזור, להבין ולתמוך, ומעל הכל להתמודד, אפשר להצליח!

 

[איש-ילד]

כפירה !!!!!!!

אפשר לשאול שאלה שיש בה משום כפירה בעיקר? מה משמעות הקשר הזה ששמו נישואין? בעבר, מוסד הנישואין היה עניין ממש קיומי, הקשר הזה העניק לאישה בטחון פיזי שלא היית יכולה לקבל בעבר הרחוק בצורה אחרת, בטחון כלכלי שללא הימצאות של גבר לא יכלה לכלכל את עצמה (רוב רובם של העיסוקים היו פיזיים מעבר לכך שהאישה לא היית נחשבת כיורשת) וכמובן לצורך הפריה כך שמבחינת האישה הנישואין היו ממש עניין קיומי. מבחינת הגבר - הנישואין איפשרו לו להביא ילדים לעולם כאשר ככל שמספר הילדים בכלל והזכרים בפרט היה גדול יותר - כך מעמדו של הגבר, הן הכלכלי והן הבטחוני גדל והנישואין איפשרו לו לצאת לעבודת השדה או הצייד כאשר הוא מותיר אחריו אישה שתטפל בצאצאיו ותשמר את מבנה התא המשפחתי. רוב האיסורים והמטלות היו על האישה בייחוד כאלה שתפקידם היה לוודא שצאצאי האישה הינם רק מאותו גבר שהעניק לה את הבטחון האישי והכלכלי (אישה יודעת תמיד בוודאות שהתינוק שנולד הוא שלה אך גבר, מטבע הדברים, נזקק "לשמור" על אישתו על מנת להבטיח את העובדה שרק הוא הפרה אותה) לצורך כך לא נזקקו לאהבה רבה או כבוד הדדי וכו´ וכו´... אלא רק למילוי פונקציות מוסכמות מראש וברורות והיית זו בעצם מערכת גומלין של תן וקח. עד כאן באופן מאוד מאוד כללי אבל אלו עיקרם של דברים. בואו בבקשה ניבחן מה השתנה במשך השנים הרבות מאוד שחלפו מאז. בעצם הכל השתנה ובייחוד השתנה המאזן או מערכת הגומלין. מה שהיה בעבר שמבחינת האישה כל עניין הנישואין היה קיומי במלוא מובן המילה - כיום כבר ממש לא ואילו אצל הגבר אמנם השתנו דברים אבל לא ברמה כזו כמו אצל האישה אבל כתוצאה מכך שובש אותו איזון שהיה מבוסס על "תן וקח" אותו איזון שהבטיח את מוסד הנישואין. אגב, מישהו כבר אמר פעם ש"מוסד הנישואין הוא מוסד טוב למי שרוצה להיות ...במוסד". כל תהליך מתקיים כראוי אך ורק כאשר כל משתתפי התהליך ניזונים פחות או יותר במידה שווה ויותר חשוב מזה - ניזונים במידה שמצדיקה את קיום התהליך! ללא אותה הצדקה שמשמעותה - כדאיות - לא יתקיים כל תהליך! (כדאיות לא רק במובן החומרי כמובן אלא אף במובן החוויתי). בואו נבחן בבקשה את השאלה "מה יוצא לנו מזה"! מהי התמורה ולנישואין, למחויבות שנדרשת מאיתנו, לאחריות... איזו "עיסקה" אנחנו מציעים לבני זוגנו? האם "התמורה" הזו כדאית לנו ולהם? האם אנו מקבלים תמורה למחיר שאנחנו נדרשים לשלם? האם אנחנו מציעים תמורה הולמת לבני זוגנו/גתנו? האם התמורה שאנחנו מציעים אכן מקובלת עליהם/ן? שווה להם/ן? נורא קשה להוציא מהראש את העניין שדורי דורות גדלו עליו - את הצורך שהוטבע בנו - בנישואין. אדב, האם ריבוי משפחות חד-הוריות לא מביע על שינוי המגמה שאנחנו בעיצומו? האם העובדה שכ-33% מהזוגות הארץ מתגרשים לא מאשרת את המגמה? האם העובדה שכיום אישה יכולה "להרשות לעצמה" להתגרש לא אומר כלום? ??????????????????????

 

[סו]

חחחחחחח יצא חתיכת שירשור

צעקה צעקה תראי איך תרמת לפורום הזה מזמן לא ראיתי כאן כזה קצב תגובות באוסף שכזה חחחחחחחח נהנת ממכם אמרת מרושתת אני אקח את כמחמאה כי הכי נעים בוירוטאליה וזה אני תמיד אומרת לכל מי שנעלב לי שבוירטואליה אתה בוחר להאמין לנפש שמולך בלי שתכיר אותה אלא רק תרגיש ואתה בוחר לצחוק או להפגע ככה לטעמי זה בוירטואליה...

 

[צעקה אילמת]

באמת גאה בשירשור הזה!! ../images/Emo3.gif

את צודקת במאה אחוז.... יש אנשים שבחיים הויזואליים היינו חולפים לידם מבלי לדעת איזו נשמה מופלאה מסתתרת בתוכם מאד נהנית לפגוש כאן נשמות..כולן מיוחדות במינן. בעניי השירשור..תמיד ידעתי שיש בי כשרון, רק לא גיליתי מהו.. עכשיו נפתרה התעלומה-אני...משרשרת לא רע...