בארץ אין תרבות שתייה.
אם תכין מרגריטה מחומרים טובים, ותיקח עליה (בצדק רב) נגיד 50-60 שקל, וזה עוד זול יחסית למה שאתה מקבל, אנשים יגידו שאתה קמצן מניאק, ובפאב לידך עולה מרגריטה 30 שקל. אותם זה לא מעניין מאיזה חומרים זה עשוי. אז יהיה את הבן אדם אחד ל-200 שיגיד - ואללה. יש לו סטנדרטים. הוא שם בווין ראשן שלו קלואה, באמרטו סאוור שלו דיסארונו ובטקילה סאן-רייז שלו קוארבו. אצלו אני שותה. אבל שוב - ככה לא עושים כסף. זה פלונתר לא קטן. ומה שנשאר להגיד זה 2 מילים - כל הזין לצרכן הישראלי שעוד רוצה לקבל תמורה בשביל הכסף. אם תבקש שיכינו לך קוקטייל במיוחד עם חומרים איכותיים אתה תצא עם 90 שקל לקוקטייל. ב-90 שקל אפשר לקנות 2 דרינקים מצויינים. בפאב אני מזמין מותגים שאני יודע שאי אפשר לתת לי זבל, אפילו אם אני משלם יותר, ולא בהרכח אגב. עדיין אפשר להנות לאללה מבירה טובה או וויסקי של 30 שקל. קוקטיילים אני עושה בבית, להנאתי הפרטית. לרוב אני לא שותה קוקטיילים בכלל, אבל לפעמים בבית בא לך דרינק בקטנה, ולא וויסקי כבד. עכשיו לדוגמא. מה אני שותה בכיף ליד המחשב? בייליס עם קרח גרוס. קל, חביב, טעים. מה רע
לפני שעתיים ישבתי בפאב ושתיתי גלןמורנג'י. ידידה שלי הזמינה וויט ראשון וזה היה גועל נפש לטעמי. לא רק שהברמן לא שם זין על מינונים, עשה מזיגה חופשית בלי פורר. אקיצר אין תרבות שתייה, וזו רק אשמת מי שהולך לפאבים, לא בעלי הפאבים. הם רק מתאימים את עצמם לשוק. ידידה שלי הזמינה פעם בפאב מידורי סאוור. המינימום שאתה מצפה שהיא תקבל את הליקר, מידורי, המקורי, ואם עושים לך סאוור כמו שצריך עוד אתה יכול להיות מרוצה. ראיתי את הברמן שם לה ליקר מלון של קורה. איך אפשר לקחת כסף ולקרוא למשקה "מידורי סאוור" ולתת ליקר אחר?? מידורי זה שם כולל של ליקר מלון באשר הוא? לא! הוא של מידורי. בדיוק כמו בושמילס, אבסולוט או בייליס. אקיצר אני יכול להמשיך עד מחר אבל אין הרבה טעם.