אפילו א...; אפילו ש...
- פותח הנושא יאקים
- פורסם בתאריך
מיכי 10
Member
אני חושבת שזה בסדר.
אין לי זמן לקרוא עכשיו את השרשור, ומקווה שאינני חוזרת על דברים שכבר נכתבו בו. אבל (בלי אסמכתא, לפי הרגשתי האישית) אני חושבת ש"אפילו אם..." זה תקין. לא יודעת מה עם המהדרין (במלעיל.
), אבל מבחינתי, כשר לומר למשל: "אפילו אם לא הייתי יודעת שתגיע, הייתי באה לשיעור". ברור שיש אפשרות לומר זאת גם במילים אחרות, אבל בעיני המשפט אינו פסול. או למשל: "אפילו אם תגיע בשעה מאוחרת, אחכה לך, כפי שהבטחתי". לעומת זה, "אפילו ש..." אינו נשמע לי תקין. למה? ככה. תחושה לשונית, כמו שאנחנו קוראים לזה.
אין לי זמן לקרוא עכשיו את השרשור, ומקווה שאינני חוזרת על דברים שכבר נכתבו בו. אבל (בלי אסמכתא, לפי הרגשתי האישית) אני חושבת ש"אפילו אם..." זה תקין. לא יודעת מה עם המהדרין (במלעיל.
מיכי 10
Member
טוב, תובנות../images/Emo70.gif אני נענית לאתגר, לשתף בהן.
יאקים, באמת אין לי זמן בימים אלה ("החופש הגדול", שתמיד אהבתי אותו מאד בתור תלמידה, ואח"כ גם בתור אמא לילדֵי בית-ספר, נעשה מעיק מבחינתי כאמא להורים צעירים.
. אני מותשת, וחולמת שגם לי יהיה פעם, ולו רק "חופש קטן" או איזו חופשונת של יומיים, שלושה בלי שום מחוייבויות). ואעפ"כ, השקעתי וקראתי את כל השרשור הזה. על חלק מהדברים רק רפרפתי, כי סבלנותי כבר פוקעת. אבל הגעתי לכמה מסקנות. קודם כל, מתוך הקישור שהביאה פצק רשת, נזכרתי בספר "ודייק", שאף פעם לא זכיתי להחזיק בו בידי, אלא רק שמעתי עליו בלי סוף. (אבל כן זכיתי להכיר ולארח בדירתנו פעם את אחד ממחבריו, מרדכי רון, עם אשתו יזהרה. וגם להגיע לביקור תנחומים אצלו, כשהיא נפטרה). אז בוויקיפדיה מצאתי את הקטע המעניין הזה (וההדגשות שלי): "הביקורת העיקרית נגד הספר כיום היא שלא סיפק הסבר בלשני להצעה המדויקת לדעת המחברים. יתר על כן, לעתים פסל הספר ביטויים תקינים מבחינה דקדוקית שיש להם שורשים היסטוריים. כך, למשל, נכתב ב"ודייק": "אמור: אפילו ירד גשם, נצא לטייל. אל תאמר: אפילו אם""; זאת למרות שהמילונאי אברהם אבן-שושן הציג עדויות לקיומו של "אפילו אם" במקורות, מימי חז"ל ועד לימי תחיית הלשון העברית, בכתביהם ביאליק, מנדלי מוכר ספרים ואחד העם.". מתוך כל הדיונים בשרשור הזה, הגעתי למסקנה שבכל זאת "עברית קשה שפה", ושאכן, עדיף לי אישית, לפחות: א. לא לתקן אחרים, אלא אם נתבקשתי לעשות כן. (את זה אני מיישמת כבר באופן כמעט מושלם בשנים האחרונות. איך "כמעט"? זה כבר סיפור לפעם אחרת).
ב. לסמוך על התחושות הפנימיות שלי, לדבר ולכתוב כמו שנראה לי נכון או מתאים לי. ולא להיכנע לתכתיבים של אחרים, כי לא בהכרח הם תמיד "צודקים יותר". וגם אם כן, השפה שייכת לכולנו. אישית אני לא סובלת שיבושים, אבל לא יכולה להכריח אחרים להימנע מהם. מה גם שהשפה שלי לא תמיד טהורה לגמרי.
יאקים, באמת אין לי זמן בימים אלה ("החופש הגדול", שתמיד אהבתי אותו מאד בתור תלמידה, ואח"כ גם בתור אמא לילדֵי בית-ספר, נעשה מעיק מבחינתי כאמא להורים צעירים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.