אפס

[אלומת האור]

אפס

 

[Lady Stark]

מותק?

מה קורה?

 

[אלומת האור]

רע כל כך שאין מילים

 

[אלומת האור]

טריגר

אני רוצה למות. למות למות למות. לא רוצה להתקיים יותר. רוצה למות. לא רוצה יותר כלום. לא רוצה את העולם הזה יותר. אני לא רוצה יותר. לא רוצה יותר לסבול. לא רוצה יותר להיות חלק מהמין האנושי המאוס הזה. מתביישת בו, מתביישת בעצמי. מתפללת שאלוהים ייקח אותי כבר. אני לא עומדת בזה יותר. רע לי. לא יכולה להכיל יותר. כבד לי. כבד עליי. רוצה למות, ובאותה נשימה מתה מפחד, פחד מוות. נמאס לי לריב עם אנשים. נמאס לי מהרוע וחוסר האנושיות של אנשים רעים שפוגעים ומתעללים בחלשים מהם - אנשים ובעלי חיים. הלוואי שיכולתי לחיות לתמיד בתוך החיבוק של איילה, אבל שום דבר לא בטוח לי, הכול מעורער וקורס לי מתחת לרגליים, אני משתחררת מחר לשום מקום, לוואקום, הכול קורס לי. וגם נפלתי אתמול בלילה ברחוב. במזל לא קרה לי שום דבר רציני. לא רוצה להיות פה יותר. אילו רק היה לי אומץ...

 

[Lady Stark]

קרה משהו ספציפי?

עם השותפה שלך? עם הרופא ה"נחמד" מהמחלקה?

 

[אלומת האור]

הכול ביחד

במיוחד השחרור שלי מחר, חרדת הנטישה חוזרת ביג טיים, היום כולם היו אנטיפתים אליי במחלקה, ואיילה הייתה עמוסה מאוד ועד לדקה התשעים לא ידעה אם תוכל לקבל אותי ליותר מעשרים שניות. ישבתי מול חדרה מרוטת עצבים עד שבסוף כן קיבלה אותי לקצת והיה טוב אצלה, היא עודדה אותי ולמרות הבכי בסוף היה קטע ממש מצחיק של אי הבנה וצחקנו כמו שתי משוגעות. ניסינו לתכנן קצת תכניות לתחילת השבוע הבא, ומחר עוד יש לי טיפולים. אני אנסה להתאפק עם המחשבות הקשות שלי.

 

[Lady Stark]

מותק

תנסי באמת להתאפק עם המחשבות הקשות.
מתוך הבנה שחמישים אחוז מהן זה דחף עד כדי כך שהן איבדו את ההקשר האמיתי שלהן. הכוונה שלי היא שהן עוד אמצעי להזיק לעצמך כרגע.
שמחה שראית את איילה ואני ממש מקווה שתיכנסי איתה כבר בשבוע הבא לתכנון טיפול. אני יודעת שכרגע את לא אופטימית לגבי מסלול טיפולי אבל אני חושבת שעוד מוקדם לדעת. אני פה גם במסרים בשבילך, מתוקה שלי.

 

[ליידי באבא3]

אפס?

עדכני אותנו. גם אני בתהום.

 

[someone343]

אלומה

יקרה שלי...
את לא אפס, ואני יודעת שקשה לראות מעבר לכאב והשנאה הזו, אבל אני כאן כדי לומר לך שזה לא נכון ,
שמחה שהצלחת לראות את איילה.. אפילו למעט זמן, לא להיות לגמרי לבד
יודעת שקשה להיפרד ולצאת מהמקום שהגן עלייך.. ואולי כדאי לשמוח על התקופה הטובה והתומכת שהייתה, גם לתק' מוגבלת ,
את צודקת, זה נורא שיש אנשים שמתעללים ומתנהגים באכזריות, אבל יש את אלו שלא, כמוני וכמוך, שרוצים ואוהבים לעזור ( ואוהבים בע"ח )

.. אני יודעת שאולי הכל נראה שחור עכשיו, ומה שאני אומרת עלול להראות כניסיון לא משכנע במיוחד לעודד.. אבל אני מקווה שזה יעזור, אפילו יקל מעט, את יכולה לכתוב אם תרצי, את לא לבד

מחבקת

 

[אלומת האור]

תודה לכל אחת ואחת מכן

פוחדת כל כך ממחר, למרות שאני מרושתת מחר עם הרבה תמיכה ב"ה. פוחדת עוד יותר מהשבוע הבא...

כבר מתגעגעת לאנשים, למסגרת, לאווירה, למרות שהיה יום קשה במיוחד שם היום, היה כבד (עד שקצת התבדחנו, והתבהר). לא יודעת מה אעשה בלעדיהם. פוחדת להישאר לבד. וגם פוחדת פחד קצת דבילי מכך שחברה/שכנה שלי עומדת ללדת ועכשיו יהיה לה ולבעלה הרבה פחות זמן בשבילי (גם ככה לא היה להם מעולם הרבה זמן, בפרט מאז שנולד הילד הבכור). ניסיתי לחזור קצת לקבוצות של OA. עוד לא מרגישה שם בבית, אני משערת שזה ייקח עוד זמן, אבל אני עושה את ההשתדלות שלי ומקווה לטוב. אני לא יכולה לעבור את החיים האלה לבד (לא מבחינת זוגיות, מבחינה חברתית).

 

[היי48]

אלומונת

אני כל כך מצטערת שאת עוברת את כל זה, אין לי הרבה מה להוסיף על מה שאמרו לפני, רק רוצה לומר לך שאת לא לבד

 

[אלומת האור]

אני כל כך כל כך מודה לך, לכן

לפעמים אני מרגישה שכדי שיחבבו אותי אני צריכה לסתום. אני לא יודעת לסתום, ואני לא יכולה לרצות את כולם. אף פעם אי אפשר לרצות את כולם, כי כל אחד רוצה משהו אחר ואני צריכה להיקרע לגזרים. לפעמים שוקלת טוב טוב אם כדאי או לא כדאי להביע דעה כי מה יגידו ומה יחשבו. אז הגעתי למסקנה שאני לא מתנצלת יותר על מי שאני ועל מה שאני. מובן שאתנצל אם פגעתי או שגיתי, אבל לא אתנצל יותר על עצם קיומי ומהותי. לא רוצה להתרפס. יש לי זכות קיום בדיוק כמו לכל אחד אחר שאלוהים החליט לברוא, ויש לי זכות לדעה משלי גם אם היא לא מקובלת על הרוב או על הכול. אני צריכה רק להשתמש בתבונה בתובנה הזאת כדי לא להיקלע להתנצחויות מיותרות וסוחטות אנרגיה, אבל אני לא מתכוונת יותר להיות רכיכה, זיקית שמשתנה בהתאם למה שחושבת שכל אחד רוצה לשמוע. זה מעייף כל כך לחיות ככה

 

[אלומת האור]

אני סובלת. תהיו אתי היום?

זה היום שבו אני עוזבת את האשפוז הזה, way too soon. קשה לי. נחנקת.

 

[ליידי באבא3]

אני תמיד איתך

וגם לי קשה. גם אני נחנקת, מוצפת, טובעת (אם קראת את ההודעה האחרונה שלי את מבינה למה). ומי כמוני מבין ומכיר את החרדה מלהיות תלוייה באוויר בלי מסגרת (זה המצב הנוכחי שלי). אני רק משרבטת כמה שורות כשהמוח שלי עוד ישנוני. אני אכתוב לך מסר אישי ומפורט יותר מאוחר.

 

[אלומת האור]

תודה רבה

מודה שלא קראתי. מתנצלת, אין לי כרגע כוח להכיל אפילו את עצמי.

 

[מחבקת עצים סדרתית]

אלומה שלנו

אנחנו פה איתך בדרך הזו, מלווים אותך.
את לא לבד

 

[Lady Stark]

אלומונת שולחת חיבוק עצום

אני פה.

 

[בחורונת10]

 

[אלומת האור]

תודה רבה לכולן כאן ובמסרים

אני לא מרגישה טוב. מחשבות לא טובות. אנשים אמרו לי דברים נורא מרגשים בימים האחרונים, גם היום, וגם נתנו לי טלפונים שלהם... זה היה מרגש... דווקא מהצוות הרגשתי שהם מתים להיפטר ממני, היו ממש לא נחמדים אליי אתמול והיום (חוץ מהאחראית על המטפלת האישית שלי שעזבה, והיא טיפלה בי היום במקומה, אני מתה עליה, מכירה אותה כבר הרבה שנים). העו"סית שלי מהדיור המוגן נפגשה איתי שם... אפילו הרופא ה"נכבד" אמר לי בהצלחה, וזה הדבר היחיד הטוב שהוא אמר לי אי פעם. אני זקוקה לעזרה, אבל לא יודעת לאיזו עזרה אני זקוקה. הבטחתי לעבודה המוגנת לעשות להם איזו עבודה מהבית, משהו שהתחייבתי אליו - ואין לי כוח!!! ובערב באה אליי המדריכה העליזה והמשעשעת שלי וסחבה אותי לעשות קניות... ומזל שהספקתי לעשות משלוחה בשנייה האחרונה לפני שהשליח יצא... כמה כסף יא וואראדי... ולא הצלחתי למצוא לנינה את הגבינה שלה, שבתוכה אני נותנת לה את התרופה... מחר אצטרך לחרוש את החנויות באזור לחפש לה. לא מרגישה טוב. יש לי כנראה איזה וירוס בבטן, כל היום הייתי בשירותים. נראה לי שגם קצת התייבשתי, ממש לא הרגשתי טוב היום, ועדיין לא מרגישה טוב... מתגעגעת לאיילה שלי, שאמרה לי אתמול מילים כל כך טובות... שהיא תעשה הכול כדי לעזור לי להחלים אחרי האשפוז הזה... ובכיתי מהתרגשות וגם מהפחד, מחרדת הנטישה שחזרה לי כל כך... ומה אעשה ביום ראשון? אפילו נפרדתי מנהג האוטובוס הנחמד שנסעתי איתו כל בוקר... הוא אמר לי - למי אני אחייך ואגיד בוקר טוב כל בוקר מעכשיו? וגם זה ריגש אותי ועשה לי דמעות... אני לא יודעת מה לעשות, חבר'ה... בניתי עם העו"סית שלי תכנית לשבוע הבא וגם לברר על מקומות ומסגרות, אבל אני פוחדת להתעסק עם זה. אני רוצה לזחול למיטה ושהכול ייגמר... ולא להיות לבד... הלוואי שלא הייתי צריכה להיות לבד עכשיו... הכול כל כך מפחיד

 

[Lady Stark]

את לא לבד מותק

אנחנו כאן איתך כל הזמן.