אפס

תודה ממוש, זה המון בשבילי


נראה לי שאלך לצפות באיזה סרט עצוב או משהו. ממחר אני מקדישה את כל כולי ללימודים! ממש התגעגעתי לזה, אני אנסה לאסוף את עצמי ולהשלים בזריזות את כל החומר... למזלי יש מלא סיכומים של חבר'ה ושיעורים מוקלטים בווידיאו... רק צריכה להתרכז ולהתפקס ויהיה בסדר... וגם צריכה לעשות איזו משימה לעבודה המוגנת... אתם חושבים שיהיה בסדר? שכדאי להמשיך?
 

היי48

New member
לא רק שאני חושבת שיהיה בסדר

ושכדאי להמשיך-אני בטוחה שיהיה בסדר ושכדאי להמשיך
 

Lady Stark

New member
לי זה ברור

שאת מדהימה ומוכשרת וכל כך חכמה. ויכולה לתעל את הקשיים שלך למקומות טובים ופרודוקטיביים יותר.
מתה עליך, מתוקה.
 

תאום2

New member
כדאי /tapuzforum/images/Emo25.gif

הגלובוס זכה במיוחדת שכמוך והעם צריך אותך/tapuzforum/images/Emo24.gif!!!!1
 

תאום2

New member
שולח חיבוק ענק

את כעת בצומת, צומת עם הרבה תנועה ואי וודאות, הצומת מבלבלת ומבולגנת יש תמרורים, אורות, תנועה ושוטרים חח |שוטר| .. בצומת יש לעבור תוך זהירות ולקבל החלטות אך כביש החיים הוא הרבה יותר יציב וכן יותר קצר מהצומת, הצומת נראית ארוכה, אך זמנה מועט ותיכף תהיי על דרך המלך. ותסעי לבטח לשלום. מדי פעם, תעצרי לתדלק או לאיזה סנדוויץ שתייה וקינוח, או תכנסי לפונדק בכדי ללון. ותיכף שבת מנוחה ואז בטח נהיה בקש/tapuzforum/images/Emo30.gif שימרי על עצמך ועל המרצדס ותאכילי את המרצדס באוקטן נטול עופרת משובח. בון-אפוטיט/tapuzforum/images/Emo266.gif שימרי על עצמך! חיבוק ולב לך/tapuzforum/images/Emo39.gif
 
הכול כל כך מוזר ואין כוח לכלום


כשאני לא לוקחת את התרופות בשעה פחות או יותר קבועה, הכול מתמסך לי. אני נכנסת לדה ראליזציה ולא מרגישה כלום. מבחוץ מרגישה פחד, יותר נכון יודעת שאמור להיות שם פחד, אבל אין כרגע כלום. יודעת מה צריך להגיד ואיפה אני נמצאת ומבינה הכול, אבל הכול איטי כל כך, מזוגזג ומזוגג, ממש כאילו לקחתי "משהו", ובחיים לא רק שלא לקחתי משהו, אפילו לא עישנתי סיגריה רגילה ולא טעמתי שום משקה חריף מימיי. הכול מוזר כל כך, והתחושה הזו של בשביל מה לקום בכלל מהמיטה. אין לי כוח להשלים את הלימודים. אני לא יודעת מאיפה להתחיל. אם מישהו רק היה אומר לי מאיפה להתחיל. אבל הפסדתי כל כך הרבה. אני צריכה הרבה כדורים להחזיק אותי בחיים ושפויה יחסית. סוכרת גבולית. נוגדי חרדה ודיכאון. מייצב מצב רוח. אנטי אלרגי. נגד דופק מהיר ולחץ דם גבוה. הורמונים. תוספי מזון וויטמינים. נגד אבנים בכליות. נגד ונגד ונגד ובעד ובעד. לבלוטה הזאת. ולבלוטה ההיא. אימאאאאאאאאאאא אתם לא מבינים, בערך 15 סוגים שונים של כדורים מדי יום ביומו. הכבד שלי מורעל כבר, איזה פחד. אני חושבת שאחזור לישון, לא מרגישה טוב. הפחד מחלחל, אבל הראש לא במקום. לא יכולה להסביר את זה כבר, נמאס לי. מקווה להתאפס על עצמי ולקום אחר כך במצב יותר טוב
 
אני לא עושה כלום


אפילו לא הלכתי לישון (ועכשיו כן הולכת). סתם צפיתי בסרט.

אני צריכה:
1. לעבוד שעתיים מהבית בשביל העבודה המוגנת (יש לי חוב כלפיהם לטיפול באתר).
2. להגיש שתי מטלות בלימודים.
3. ללמוד למבחן סיום הקורס בלימודים.

דנה ברגר שרה עכשיו ברדיו שאין לה אוויר. גם לי אין.
 

מיצי2013

New member
בובי....

כל פעם שאני קוראת שאת כותבת שאת רוצה למות, אני מקווה שאת באמת מתכוונת שאת רוצה שהחלק הכואב/מכאיב שבך ימות. את פשוט רוצה להיפטר מהכאב הזה. לכבות את הסבל. לא יודעת איך עושים את זה....

ולגבי המטלות שיש לך, אני מאמינה בתיאוריה שאומרת שכל מטלה יכולה להתרחב ולהתכווץ בהתאם לכמות הזמן שמוקצבת לה. כלומר, אני יכולה לקרוא 200 עמודים למבחן ב-10 ימים אם יש לי 10 ימים, ואם יש לי יומיים אז אני אקרא אותם ביומיים. נכון שיש לך גם קושי מנטלי להתמודד עם המטלות כרגע ולא רק קושי של זמן, והכל ביחד מלחיץ, את צריכה פשוט להתעלם מהלחץ העודף הזה ולהתרכז במה שאת רוצה לעשות.
 
תודה רבה מיצי מיצי מיאו


אכן, הקושי מנטלי. ואכן, רוצה לכבות את הסבל ולא יודעת איך. לא יודעת גם מה אני רוצה לעשות. רק רוצה שהסבל ייגמר. ישנתי עד עכשיו...
 

תאום2

New member
אלומונת מותק

נמצאת את בתקופה קשה, ובפרשת דרכים, צריכה לעמוד במטלות וחובות כלפי הלימודים. ולמצא מסגרת. אחד אחד הדברים יהיו מאחורייך. זה דורש מאמצים ומשאבים. אך השעון לא עוצר. לפעמים יש תקופות לחוצות. יש מטלות ספציפיות ומטלות כלליות יותר לגבי מסגרת אך את שורדת וממשיכה. אמת, עלייך להשקיע ולהתאמץ. ואני מאמין שתעשי את זה. אולי את לחוצה בזמן, אך אפשר גם לומר שהזמן משחק לטובתך. כי תיכף תהיי אחרי חלק מהמשימות ואני מאמין בך ומאחל שתעשי ושתעברי ב-ה-צ-ל-ח-ה מאחל. וזה שאנחנו עסוקים זה מצד אחד מלחיץ אך העיסוקים והעשייה גם מחזיקה אותנו. גם אם לפעמים אנו בלחץ. יש ימים שמספיקים פחות, או שיותר, כעת עלייך להספיק יותר ומוטב. תזכרי את מה שכתבתי לך באחד הפעמים, שככמה דברים מסתיימים בבת אחת. זה קצת מסוכן, ושחשוב שיהיו מסגרות אחרות וחדשות, מסגרות עם אנשים, מסגרות שבמידה מסויימת יהיו מחייבות ושיהיה בהן עניין של קביעות שתחזיק אותך לאורך הזמן בהמשך. אני מאמין בך, ואת בן אדם מיוחד. חיבוק ענק! מאחל בהצלחה! בכל המטלות! ייאלה לחומר! (חומר טוב זה טוב) חח חיבוק!
 

היי48

New member
אני הייתי

חושבת על שלושה קריטריונים:

1. מהי רמת החשיבות של כל אחד מהדברים שהזכרת, כלומר מה יותר ומה פחות חשוב לי.
2. מתי צריך להגיש את כל אחד מהדברים הנ"ל.
3. כמה זמן ייקח לעשות כל אחד מהדברים הנ"ל.

חוץ מאם המבחן או תאריך ההגשה של המטלות ללימודים הם למחר, אני למשל הייתי מתחילה עם העבודה המוגנת, גם בגלל שאני משערת שייקח יותר משעתיים ללמוד למבחן ולעשות את המטלות ללימודים, וגם בגלל שלדעתי האישית לפחות עבודה זה יותר חשוב מלימודים (חוץ מאם מה שאת לומדת זה מקצוע מעשי ובלי סיום הלימודים לא תוכלי לעסוק במקצוע).

לאחר מכן (ועכשיו תחשבי שכבר משימה אחת תהיה מאחוריך
) ישארו המבחן והמטלות. אז הייתי מחליטה על פי כמה אחוזים מהווים המבחן וכל אחת מהמטלות מהציון ומתי צריך להגיש את המטלות/לכתוב את המבחן. אם למשל המבחן מהווה 20% מהציון וכל אחת מהמטלות מהוות 40%, ותאריך הגשת המטלות קרוב יותר מתאריך כתיבת המבחן, אז כמובן שהייתי עושה קודם את המטלות. אם האחוזים מהציון הם כמו שציינתי, אבל צריך להגיש את המטלות אחרי תאריך קיום המבחן, זה כבר היה תלוי מבחינתי בכמה זמן לוקח לסיים את כל אחד מהדברים. אם למשל הייתי צריכה 3 ימים ללמוד למבחן ו-4 ימים לסיים כל מטלה, המבחן הוא נגיד ביום חמישי הקרוב ואת המטלות צריך להגיש ביום חמישי בשבוע הבא, הייתי עובדת היום ומחר על המטלות, ביום שני עוברת ללמוד למבחן, ולאחר כתיבת המבחן ביום חמישי הייתי חוזרת לעבוד על המטלות. ככה לפחות אני עושה. מקווה שזה יעזור.


ואל תשכחי שגם אם יש לך עכשיו הרבה מה לעשות, זה רק זמני. הרי בקרוב תסיימי עם המבחן ועם המטלות ללימודים, ואז יהיה קצת פחות לחץ.

שיהיה המון
!!
 
למעלה