בעיתוי מושלם ניתוח כלכלי מרתק על ישראל
ומאוד מאוד לא סוציאליסטי באופיו
מסוג הניתוחים המרתקים שאפשר לקרוא רק בעיתון הישראלי הזה
 
http://www.themarker.com/news/1.3029696
 
הקשר בין החופשה בחו"ל שכמעט פיספסתם - לאנשים שיקבלו 50 אלף שקל בחודש כל החיים
שביתה לא תהיה - אבל את הטור הבא של גיא רולניק אתם חייבים לקרוא
 
אם אתם אמורים לטוס מחר לחו״ל בוודאי כססתם ציפורניים ועקבתם בדריכות אחרי המשא ומתן בין האוצר לבין ועד עובדי רשות שדות התעופה. בדקות שיש לכם בין האריזה של המזוודות לבין התעדכנות בחדשות (השביתה בוטלה בינתיים) - אולי תקראו או תשתפו את הכתבה הזאת. היא לא עוסקת בטיסה שלכם מחר מנתב״ג אלא בשיטה הכלכלית הישראלית.
 
לפני שנתיים היתה לשחר תורג'מן, מנכ"ל אתר האינטרנט לחבילות תיירות הדקה ה-90 גחמה רגעית. כמו מאות אלפי ישראלים שעוברים כל שנה בנמל התעופה בן גוריון הוא התרתח על מחירי המזון והמשקאות בנמל; זו יכולה להיות שווארמה בפיתה במחיר סמלי של 35 שקל או קפה דלוח ב-18 שקל.
 
אוהבים לקרוא את גיא רולניק? לחצו על "התראות במייל", כאן למעלה בשורת השיתוף - דלג
אוהבים לקרוא את גיא רולניק? רוצים לקבל למייל כל טור שלו, מיד עם פרסומו? לחצו על "התראות במייל", כאן למעלה בשורת השיתוף
תורג'מן החליט לפעול בדרך לא מקובלת; הוא פתח דף פייסבוק עם הכותרת "מנחיתים את מחיר הקפה בנתב"ג" והפנה אליו גולשים מאתר האינטרנט של הדקה ה-90. כ-5,000 איש הצטרפו בתוך יומיים למחאה הקטנה של תורג׳מן.
 
רשתות המזון הפועלות בשדה פנו לרשות שדות התעופה (רש"ת) וביקשו ממנה למנוע את האפשרות שתפרוץ שריפת פייסבוק - ולדרוש מתורג'מן לעצור את המחאה. תורג'מן סירב, ובינתיים סער שפע, מנכ"ל רשת בתי הקפה ארומה שיש לה סניף בשדה, התרתח גם הוא ובראיון לשרון גל מרדיו תל אביב גילגל את הכדור אל רש"ת: "השכירויות (שגובה הרשות ממפעילי רשתות המזון והמשקאות) מטורפות. אתה בוחר לעשות על זה כתבה, כי כתבה על רש"ת זה קשה לך ומסובך לך. אתה מחפש כותרת על חשבון השוכרים שם. יש לכם שמץ של מושג איזו שכירות אנחנו משלמים שם? יש לכם שמץ של מושג?"
 
>> רשות שדות התעופה: קלדנית שמשתכרת 23 אלף שקל ופקח טיסה שמרוויח 69 אלף שקל
 
 
רשות שדות התעופה, זאת שמאיימת להשבית לכם מחר את הנסיעה לחו״ל הסבירה בתגובה: "רש"ת פועלת מאז ומעולם לרמת שירות גבוהה והגברת התחרות בין נותני השירות בנתב"ג. ההשוואה בין שדות התעופה, להם הוצאות תפעול, ביטחון, תשתיות, אבטחה וכו', הוצאות שאינן קיימות בשטחי מסחר אחרים בארץ, בטעות יסודה, שכן ההוצאות בשדות התעופה גבוהות מההוצאות בכל קניון. כך בעולם וכך בישראל. כמו כן, שעות ההפעלה הנדרשות 24 שעות ביממה, בהן מחויב נתב"ג לתת שירות לכלל הנוסעים בכל ימות השבוע - מייקרות את עלויות התפעול".
 
נתב"ג עולי רגל נוצריים
תומר אפלבאום
אז מי צדק כאן? מדוע יש תמיד שביתות בנתב״ג ואיומי שביתות בחלקים גדולים מהמגר הציבורי? מדוע נגזר עלינו לשלם מחירים גבוהים בנתב"ג? האם אלה רשתות המזון שמנצלות את הלקוח השבוי? רשות שדות התעופה שגובה שכר דירה מנופח? או הצרכן הישראלי שלא יודע למחות, להחרים ולהעניש את מי שדופק אותו?
 
קחו שבע דקות מזמנכם בהן אני אנסה לשכנע אתכם שזאת השיטה הכלכלית והפוליטית הישראלית שנותנת כוח עצום לקבוצות אינטרסים מיוחדות, הופכת את חברי הכנסת והרגולטורים לבובות שעוסקות בתפל ובשולי - ומייצרות קאסטות של "מחוברים" שמגלגלות את השחיתות וחוסר היעילות על הציבור הרחב והמפוזר.
 
את הקורס המהיר ביוקר המחיה הישראלי נתחיל עם הקטע בתגובה של רש"ת, שבו היא קובעת כי "ההוצאות בשדות התעופה גבוהות מההוצאות בכל קניון". זה ההסבר שנותנת הרשות לכך שהיא גובה מרשתות המזון שכר דירה גבוה במאות אחוזים משכר הדירה בקניונים - ומכאן הדרך למחירים מופקעים.
 
מה שרש"ת לא מסבירה הוא מדוע ההוצאות שלה כה גבוהות. אם תלכו לאתר האינטרנט שלה ותנסו להבין מדוע ההוצאות כה גבוהות, תתקשו לעשות זאת, משום שהיא כלל אינה מפרסמת דו"חות כספיים מלאים, מבוקרים, אף שהיא גוף ציבורי, ממשלתי, שכל הכנסותיו נובעות ממסים, אגרות, תמלוגים והיטלים.
 
הרשות מפרסמת רק תמצית של נתונים לפי בחירתה: כמה שורות בודדות של הכנסות והוצאות והרבה נתונים על מספרי טיסות, יעדים וכדומה. הכנסותיה של רשות שדות התעופה מבוססות על אגרות: מנוסעים (אנחנו), מהמסחר (הזכיינים) ומחברות התעופה הפועלות בנתב"ג. מדובר בשורה ארוכה מאוד של אגרות הזויות, החל מתשלום על חשמל המסופק בשרוולים שמתחברים למטוסים בטרמינל, דרך אגרות חנייה ודלק, ועד למס על כל נוסע.
 
לאן הולכים בדיוק 2.8 מיליארד שקל שהרשות גובה מהציבור ומהחנויות בנתב"ג - את זה לא תמצאו בדו"חות. כאשר ביקשתי לפני שנתיים את הדו"חות המלאים מדוברת הרשות, נעניתי בשלילה. בחודש שעבר הודיע האוצר שהוא מתכוון לקחת מרשות שדות התעופה את עודפי המזומנים האדירים האלה - וזו בדיוק עילת התביעה. עובדי רשות שדות התעופה ומנהליה סבורים שמדובר בקניינם הפרטי.
 
הפגנה בתל אביב, יולי 2011
הפגנה בתל אביב, יולי 2011טל כהן
לפני שנתיים הלכתי למקום אחר, והוצאתי נתונים שלא תוכלו למצוא באתר של רש"ת. קובץ האקסל של עלויות השכר של 100 עובדי רש"ת עם עלות השכר הגבוהה ביותר.
 
מדעני הטילים של רשות שדות התעופה
 
לפני שנבין את הנתונים האלה נתחיל בכמה נתונים בסיסיים: הכנסות רש"ת מסתכמות בכ-2.8 מיליארד שקל בשנה, וההוצאות שלה מסתכמות בכ-2.4 מיליארד שקל. 1.1 מיליארד שקל מההוצאות מקוטלגים בפרסומי הרשות כ"הוצאות שכר" - אף שכנראה גם שאר סעיפי ההוצאות כמו "הוצאות תפעול" כוללים רכיבי שכר.
 
נחזור לעובדים: ברש"ת יש כנראה מקבץ נדיר וחסר תקדים של מדענים, מהנדסים, יזמים ומנהלים ששוק העבודה רודף אחריהם כל הזמן. התחרות עם נאס"א, גוגל, פייסבוק ושדות התעופה בסינגפור ובטוקיו על הטאלנטים והכוכבים של הרשות מאלצת אותה לשלם למאות עובדים משכורות שמעמידות את אנשיה בעשירונים ובמאיונים העליונים במשק. משכורות של 20 עד 50 אלף שקל בחודש לאנשים שבשוק הפרטי היו מקבלים חצי או שליש.
 
כה טובים, ייחודיים ומבוקשים הם עובדי רש"ת - החל במזכירות, עבור במנהלי אגף לוגיסטיקה וניקיון וכלה בשלמים ומנהלי חשבונות, שכמעט כולם מקבלים הבטחת תעסוקה לכל החיים, מה שקרוי בעברית "קביעות".
 
מה שאי אפשר לראות בטבלה הוא שהגאוניות והכישרון הייחודי של מהנדסי הטילים ברש"ת אינם מקריים אלא במקרים רבים גנטיים: כרבע לפחות מעובדי הרשות הם קרובי משפחה, ובולטים הם קרובי משפחה של חברי ועד העובדים ובראשם מלך הג׳ונגל, הצ׳יף הגדול, מהנדס הטילים, התעופה והחלל הראשי - פנחס עידן, יו"ר הוועד מאז 1986 (עם הפסקה קצרה באמצע כשכיהן כראש העיר לוד).
 
מתחם הדיוטי פרי בנתב"ג
דיוטי פרידודו בכר
ועכשיו קצת ברצינות: רש"ת היא מיליציית מיסוי עצמאית ישראלית אופיינית הפועלת בשיטה שפיתחו יחדיו ההסתדרות ומשרד האוצר: היא יושבת בצומת מרכזי במגזר הציבורי, קובעת לעצמה את המס שהיא גובה מהציבור ומחלקת את רובו לחבורה של מקורבים לוועד - להלן עובדי דור א׳.
 
בדומה להתפלגות השכר בבנק דיסקונט, אותה חשפתי ב-TheMarker לפני שנתיים, השיטה ברש"ת דומה: חבורה של כמה מאות עובדים מקבלת שכר בעלות של 50-100 אלף שקל בחודש עם קביעות ברזל לכל החיים, מתחתיה עוד כ-1,000 איש עם קביעות ומשכורות כפולות, משולשות ומרובעות לעומת השכר של עובדים מקבילים במשק, ומתחתיהם יש את העבדים - 1,500 עובדי קבלן שרובם מפוטרים אחרי שלוש שנים, כדי לוודא שלא יקבלו קביעות, שכר ראוי ותנאים סוציאליים נורמליים.
 
העיתונות, מסיבותיה שלה, אוהבת להציג את אנשי האוצר ואגף התקציבים כפקידים חזקים הקובעים את כל מה שקורה במדינה. אין שטות גדולה מזו. מדובר בחבורה משעשעת שיש לה אפס שליטה על הנעשה ברוב מיליציות המיסוי במשק. לא רק שהיא לא קובעת מה שקורה בארגונים האלה, אלא שבמקרים רבים אין לה בכלל מושג מה קורה בהם.
 
פנחס עידן, יו״ר הוועד של רשות שדות התעופה לא רואה ממטר את משרד האוצר, הוא קובע הכל. לפני שלוש שנים התנגד נציג משרד האוצר, איש אגף התקציבים שיושב בדירקטוריון רש"ת, להחלטת ה