ארג... אפשר להבין מה זה הקטע הזה
של "ומה יוצא לך מזה"?... אתמול הייתי במקום הזוי למדי, ידיד שלי הציע לי להצטרף איתו לערב שירה שאירגן בחור מהעבודה שלו. היה מצחיק, הדרך היתה בכל מיני שבילי אפר באמצע יער, כאלה שנוסעים עליהם למסיבות טבע, עם סטיקרים פה ושם לסמן את הדרך וכו', ובסוף הגענו לקומזיץ של חבר'ס בוקים כאלה, שישבו ושרו מול מסך שירים ישראלים... לא משנה. הזוי משהו. בכול מקרה, הצטרפה גם ידידה טובה אחרת של הידיד שלי. שבזמנו הוא שאל אותי איך זה שאנחנו לא חברות טובות, זה היה מוזר לו, ואז הזכרתי לו, שהיא לא בדיוק מכירה אותי ותמיד חשבה שאני סנובית (אני???), ופעם אחת ישבנו, שלושתנו, אכלו ודיברנו, ואז סיפרתי להם על י'. (י', המחזר שחזר מהכפור, המנצח בתחרות, האיש שהאפיל על האישון, כן... י'...). בזמנו הי' אז סגר את הבאסטה בטוענה שזה לא זה. ואני כעוס כעסתי, או יותר נכון התבלבלתי, כי סך הכול היה ממש כיף... ואז היא אמרה לדאקי (הידיד) שאני דווקא מקסימה וכו' וכו' (כאילו דאה!)... בכול מקרה, עברה מאז חצי שנה, והנה הי' חזר לחיי. הסביר למה הוא בזמנו סגר את הבאסטה (לא רצה קשר רציני ולא רצה לנצל אותי רק לסקס, הו, האימה!) והוא הרי גם טס בקרוב, כך ש... כל הנותר הוא להנות ממה שיש. המצב הוא כזה. אני והי' מאוד מחבבים אחד את השני ומאוד נמשכים אחד לשני. וכיף לנו יחד. לכשאנחנו נפגשים. "זוג", כהגדרתו, אנחנו לא. אבל אנחנו מדברים כל הזמן במסנג'ר ונפגשים פעם ב... והוא חמודון, הוא תמיד מצא חן בעיני, כן. וכפי שנאמר, הוא גם הפתיע אותי, הילד...
אקיצר, סיפרתי לה שאני והי' חזרנו להיות בקשר, ואז היא וחברתה שהצטרפה למאורע התחילו לעשות לי גריל על למה אני בקשר איתו אם זה לא הולך להיות משהו רציני. ואמרתי להן שכיף לי. וזהו. ועוד פעם גריל - אבל לא יצא מזה שום דבר. ואני - אבל כיף לי, וסך הכול הוא לא "סוגר" אותי. והן - אבל הוא כן, את לא מחפשת... ואני - אבל גם אם הוא לא היה, אני לא הייתי ממש מחפשת... אני לא מבינה את זה. להיות עם משהו רק אם "יצא משהו מזה". הרי אי אפשר לעולם לדעת מה יהיה מחר. ואיך אפשר בכלל לתכנן על העתיד, היום, במיוחד כשמדובר בעוד אדם בסירה איתך, שאתה לא באמת יודע איפה הוא נמצא, ובכלל, אתה עוד לא ממש מכיר אותו בשביל להחליט שאתה רוצה "משהו רציני" איתו. למה אנחנו חיים מתוך ראייה עתידית ולא מתוך היום יום? למה זה מגיע ל"מה יצא לי מזה"? הרי מכול קשר יוצא משהו בסוף, לא? ואולי אני סתם מזיינת את השכל... בכל מקרה, מה אתם חושבים?
של "ומה יוצא לך מזה"?... אתמול הייתי במקום הזוי למדי, ידיד שלי הציע לי להצטרף איתו לערב שירה שאירגן בחור מהעבודה שלו. היה מצחיק, הדרך היתה בכל מיני שבילי אפר באמצע יער, כאלה שנוסעים עליהם למסיבות טבע, עם סטיקרים פה ושם לסמן את הדרך וכו', ובסוף הגענו לקומזיץ של חבר'ס בוקים כאלה, שישבו ושרו מול מסך שירים ישראלים... לא משנה. הזוי משהו. בכול מקרה, הצטרפה גם ידידה טובה אחרת של הידיד שלי. שבזמנו הוא שאל אותי איך זה שאנחנו לא חברות טובות, זה היה מוזר לו, ואז הזכרתי לו, שהיא לא בדיוק מכירה אותי ותמיד חשבה שאני סנובית (אני???), ופעם אחת ישבנו, שלושתנו, אכלו ודיברנו, ואז סיפרתי להם על י'. (י', המחזר שחזר מהכפור, המנצח בתחרות, האיש שהאפיל על האישון, כן... י'...). בזמנו הי' אז סגר את הבאסטה בטוענה שזה לא זה. ואני כעוס כעסתי, או יותר נכון התבלבלתי, כי סך הכול היה ממש כיף... ואז היא אמרה לדאקי (הידיד) שאני דווקא מקסימה וכו' וכו' (כאילו דאה!)... בכול מקרה, עברה מאז חצי שנה, והנה הי' חזר לחיי. הסביר למה הוא בזמנו סגר את הבאסטה (לא רצה קשר רציני ולא רצה לנצל אותי רק לסקס, הו, האימה!) והוא הרי גם טס בקרוב, כך ש... כל הנותר הוא להנות ממה שיש. המצב הוא כזה. אני והי' מאוד מחבבים אחד את השני ומאוד נמשכים אחד לשני. וכיף לנו יחד. לכשאנחנו נפגשים. "זוג", כהגדרתו, אנחנו לא. אבל אנחנו מדברים כל הזמן במסנג'ר ונפגשים פעם ב... והוא חמודון, הוא תמיד מצא חן בעיני, כן. וכפי שנאמר, הוא גם הפתיע אותי, הילד...
