``ארוכה ביותר הדרך לשכוח``

[Piren]

אה?

סליחה?! אז לאנשי קבע אין חיים? מה זה "החיים לא יכולים להימשך שם" לעזאזל? כמו שאמרתי לקודם - זה שאתה לא נהנית, לא אומר שאחרים הם כמוך. לא היה לך טוב בצבא? בעייה שלך.

 

[pain is MY love]

תקשיבי תקשיבי תקשיבי!

שאף אחד פה לא יבכה לי שהוא עוזב את בצבא! ברור?!?! אנשים שתרצי לשמור איתם על קשר את תשמרי איתם על קשר אבל שלא תעיזי פה לבכות על זה שאת עוזבת את המערכת האטומה הזאת! מה נהיית לי נגדת שמפחדת מהאזרחות?1 תיאלנד מחכה לך...

 

[Zoharrr]

מרינה מסכנה הילדה!!!

חחח קצת קשה לה!!! תני חיבוק,תשתקי ותהיי יפה. D:

 

[pain is MY love]

אני לא מבינה את זה...

אנשים לא יודעים להעריך את מה שיש להם...

 

[דובדבנית 21]

פספסת את העניין.

אין לי כרגע כלום. אני יוצאת מהצבא וזהו.. אין מסגרת. זה הקושי.

 

[pain is MY love]

יש לך חופש!!!!

זה נקרא כלום?!?!?!?! תאמיני לי אני מכירה את המערכת מקרוב מאוד (אפילו קרוב מדיי) והיא קשה. וחונקת ואטומה מאוד מאוד את יוצאת לחופשי, תעריכי את זה!

 

[דובדבנית 21]

שוב, לא רע לי.

להפך, נהנתי מאוד. אני אוהבת את הצבא.

 

[pain is MY love]

מה שעושה לך טוב בובה..

 

[L y c a n]

יש בעיה עם נגדים?../images/Emo3.gif

 

[pain is MY love]

חחחחח קצת...

רבים מחברי הטובים הם נגדים.. אבל אני אוהבת אותם פחות...

 

[ממריץ אורגזמות]

צבא...באמת התקופה הכי כייפית שיש

מבין אותך...

 

[דובדבנית 21]

כשאני חושבת על זה..

זה ממש מחנה קיץ /חורף.. כמו קיטנה לילדים גדולים..

 

[מיטללל]

קודם כל

לא לכולם חווית הצבא היא כזו מהנה ומספקת. (ויעידו על כך חלק מהתגובות כאן) רק בגלל זה את צריכה לשמוח מעבר לכך, מותר לך להיות עצובה. זה חלק מהטבע האנושי אבל באותה נשימה, תחשבי על כל הדברים שמצפים לך. על החלומות שלך בטווח הקצר ובטווח הארוך ותפעלי כדי לממשם (לא מחרתיים. תני לך זמן) - זה יחזק וישמח אותך.

 

[דובדבנית 21]

תנקס..

 

[במבה בהפרעה]

אני רוצה להתגעגע ככה לשירות שלי :/

כל סוף הוא גם התחלה אם את באמת אוהבת אנשים מהשירות שלך ורוצה לשמור איתם על קשר, אין שום סיבה שזה לא יקרה. שחרור נעים ובהצלחה באזרחות

 

[דובדבנית 21]

תודה

‏‏

 

[Zoharrr]

אוי כמה שאני לא מזדהה איתך...

לא התגייסתי עדיין והאמת שאני מאוד מאוד רחוקה מזה ואני לא יגיע לזה אף פעם. אבל מההודעות שלך נראה שאת אוהבת מאוד את המסגרת. את ה"כללים". את זה שיש לך מין סדר יום קבוע. אני מסיימת י"א, אמורה להתגייס בעוד שנה אבל התנזל מזלי ואני יכולה ללכת לשירות לאומי.(מזה התמזל מזלי? תקראו לי משתמטת מצידי,אני לומדת באולפנא ולפיכך ממש לא קשה לי לקבל פטור על רקע דתי למרות שאני לא באמת מאמינה בזה) כן,יש משהו מאוד לא בסדר במה שאני עושה, אבל מי שמכיר יודע יודע שאם אני אהיה בתוך מסגרת כ"כ נוקשה אני ימות. ואני ממש לא קיצונית. אני בקושי מסתדרת עם מסגרת של בית ספר, כשהיתה לי שיחה עם המנהלת במה אני בוחרת וואמרתי שירות לאומי היא אמרה לי:"אני מבינה אותך,אני לא חושבת שאת תסתדרי בצבא,עוד לא נולד הבנאדם שיגיד לך מה לעשות" אין... אם ישימו אותי בתפקיד שיעשה לי רע ואני אאלץ לשרת שם שנתיים אני פשוט אדעך לאט לאט. ולצערי בצבא אין מקום לתירוצים כאלו אז אני נאלצת להשתמש במה שיש לי עם כל זה שרע לי עם זה שזה שקר. ויש גם משהו שאני עושה שמפצה על זה, אני הולכת לשירות לאומי. וכל מי שיבוא לצרוח עליי שזה לא אותו הדבר, זה כן. בין אם את מזכירה רפואית באיכילוב או מזכירה בקרייה זה אותו הדבר. זה תפקידים שנראים ככלום אבל זה תפקידים שבתכלס אנשי מקצוע היו מקבלים עליהם הרבה יותר כסף ובכך שבת שירות עושה את זה תמורת כלום ש"ח היא תורמת למדינה בידיוק כמו החיילת בקרייה וגם כמו חייל קרבי. אני הולכת לעשות שירות לאומי(בתקווה שאתקבל) בקליטת עלייה או נוער במצוקה. אם הייתי במקום שלך, והייתי חייבת להתגייס יום השיחרור היה היום המאושר בחיים שלי. (אם הייתי שורדת עד אז) לא יכולה להבין אותך אבל שולחת לך חיבוק

 

[דובדבנית 21]

תודה..

שיהיה בהצלחה..

 

[RVD18]

אני גם הרגשתי ככה

כמה ימים לפני השחרור פתאום הבנתי שאני לא הולך לראות יותר אנשים שהייתי איתם 3 שנים, שנהיו חברים הכי טובים שלי (או לראות אותם פעם ב...אבל זה לא אותו דבר...) וכמה שהיה חרא, התחלתי לחשוב על כל הצחוקים והדברים הטובים שהיו. אז עם כל השמחה של השחרור שסוף סוף הגיע היה גם קצת עצוב כזה... הרבה פעמים קשה לעזוב מקום שהיינו בו הרבה זמן... אבל מתרגלים, זו עוד תקופה שנגמרה.

 

[דובדבנית 21]

ללא נושא