``ארוכה ביותר הדרך לשכוח``

[L y c a n]

הי הי הי

הקדמת אותי ביום! היום יצאתי לחפש"ש, משתחרר ב-11, וכן עושה שתייה עוד חודש עם חבר שמשתחרר עוד חודש, ולשתייה גם, כבר זומנו רוב החבר'ה שהייתי ועדיין בקשר איתם, כולל אלה שהשתחררו, ותחשבי, אני עשיתי כמעט שלוש וחצי שנים, כמה אוכל צריך לקנות

לבכות? זה מוגזם. לכל דבר כמעט בחיים יש סוף. ובוכים בעיקר בגלל שזו מסגרת שהתרגלת אליה, תמיד תוכלי לבקר (למה לא נראה לי חחח) וזהו, תם עידן, מבחינתי- תרמתי לצבא ולמדינה ואני שלם עם עצמי, וזה העיקר. יום ולילה טובים

 

[דובדבנית 21]

חחח

אני משתחררת עוד שבוע בדיוק. קיבלתי 4 ימים חפשש רק כי לא הביאו לי מחליפים מתאימים לתפקיד.. אתה משווה את זה לשלך?..

 

[זכוכיות]

*חיבוק*- כי לא נראה לי שאת רואה

אייקונים מהסלולרי... כשסיימנו את התיכון הרגשתי אותו הדבר... עם כל האיכסה עדין יש משהו מקסים בכל מסגרת שאתה מתרגל להיות חלק ממנה... אתה נקשר...

 

[דובדבנית 21]

וואי את לא מבינה..

כמה שזה נכון. הרי כל חייל רוצה להשתחרר.. וזה הכי צפוי שיש.. אבל הנה, דוקא שהגיע הסוף המיוחל.. תראי איזה תחושה מבאסת..