אריה דרעי: עולים מחבר העמים לא עובדים ולא משלמים מיסים

[TaL53]

עובדתית- האם מצבה של האוכלוסיה הכללית

ברוסיה השתפר מאז התפרקות ברה"מ? אני מתכוון לאוכלוסיה הכללית ולא למתעשרים/ מי שהיה מסודר עוד בתקופה הסובייטית.

ראה ערך הגולשת 157 ס"מ שבזמנו סיפרה שמשפחתה ברחה ממחצ'קלה לאור אי הבטחון שם.

כמו כן ראה ערך כאן-

https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/foreign_workers_stats/he/foreign_workers_stats_q2_2019.pdf

יש כרגע כ-100 אלף עובדים חוקיים ולא חוקיים מחב"מ בישראל. אם תנאי המחייה כ"כ טובים שם ורעים פה אז מה יש להם חפש כאן?

 

[Astroo]

יש ויש

בערים הגדולות (מעל 800 אלף תושבים נניח) המצב השתפר ורמת החיים שם לא נפלה מזו בישראל עד לסיפוח קרים, כשהוטלו סנקציות על רוסיה.
כמובן מקומות כמו דגסטאן (או לצורך העניין כל הסטאנים למיניהם) אלה לא מקומות שהיה מומלץ ליהודים להישאר בהם. אבל במקרה של דגסטאן או צ'צ'ניה היהודים שם היו אזרחי רוסיה ויכלו לעבור למוסקבה או סנקט פטרבורג במקום להפוך לדחויי החברה בישראל. כמו כן, אפילו אם אני ספציפית שיפרתי את מצבי הכלכלי יחסית למה שיכולתי להשיג ברוסיה, זה לא יפצה אותי על תקופת הנעורים שנהרסה לי לחלוטין בגלל ההגירה.

 

[157cm]

אתה מעוות את הדברים שלי

אמרתי שעזבנו, כי הייתה תעמולה מאוד חיה של ארגון הפשע הסוכנות היהודית שהכניסה את היהודים לפחד. מי שנשבר עלה לפה, מי שלא, והיו כאלה, נשארו ועשו הגירה יותר מוחכמת לאירופה.

 

[TaL53]

זה למה עזבתם את מוסקבה

אאל"ט. אבל למה עזבת את מחצ'קלה?

אגב, גם טענת שמי שהכניס בכם פחד היה אביך משיקולי נקמנות אישיים ולא "ארגונים ציוניים רשעים".

 

[157cm]

ממוסקבה? מתי הייתי במוסקבה?

עלינו לישראל ממחצ'קלה. אבי בהחלט הכניס בנו פחד מהשיקולים שלו, אבל זה לא מבטל את מה שאמרתי. הרבה יהודים מהעיר קיבלו שמועות דומות ועזבו עוד לפני. זה היה שקר טהור ולא קשור למציאות.

 

[TaL53]

צודקת, כתבת שתכננתם לעבור למוסקבה

שנית- טענת שבמחצ'לקה הייתה תקופה של חוסר בטחון-
&nbsp
>נכון, גם בתקופת מלחמת צ'צ'ניה הראשונה האזור סבל מניתוקי גז וחשמל, אם כי השמועות על חטיפת ילדים והתנקשות ביהודים היו בשל המשבר הפיננסי האסייתי, קרי החל מ-1997.
&nbsp
שלישית- את טוענת שבפועל הייתה חטיפה, לפחות אחת, של ילד יהודי-
&nbsp
>פעילי הסוכנות היהודית לישראל הפיצו שמועה שההמון העני ייערך פוגרומים ויישסע את גרונם של יהודי רוסיה או שהרוסים האתניים והמוסלמים יחטפו ילדים יהודיים ויתבעו מהוריהם פדיון על סמך מקרה בריוני יחיד שאירע בעיר על-ידי מוסלמי.
&nbsp
רביעית, מצד אחד את טוענת ש"סוכני סוכנות" הפיצו שמועות, מצד שני את טוענת שאת לא יודעת מי הפיץ את השמועות ומצד שלישי המקרה הפרטי שלך, לכאורה, הינו תוצאה של נקמנות אישית של אביך.
&nbsp
>את יודעת בדיוק מי הפיץ את השמועות ?
beatman
20/03/2018 | 19:51
&nbsp
על איזו עיר מדובר ?
ומתי עליתם ?
י
&nbsp


לצפיה ב-'לא'
לא
157cm
&nbsp
20/03/2018 | 21:23
&nbsp
אבל הן היו שגורות בפי אמי וסבתי - אמי, עד עצם היום הזה, מאמינה לתוקפן. עלינו מדאגסטן.

 

[157cm]

זה לא קשור רק בסיפור נקמה

אבא שלי הוא גבר קווקזי דגול עם אגו מנופח, קווקזי במילה אחת. זה שהוא נקם ככה באימא שלי וילדיו, זה כנראה תסביכים שלו, אבל הוא לא היחיד. היו קבוצות שלמות שהתנדבו או עבדו בסוכנות בקווקז, למשל דוד של אימי, עבד בסוכנות בצורה מאוד פעילה ולבסוף היגר לארה"ב ולא ישראל, על אף שהיה מז..ן במוח עד כמה חשוב לחיות במולדת ההיסטורית שלנו. כולם שיקרו, הם קיבלו בונוסים על אזרחים תמימים. גם אבא שלי לא עלה ולא התכוון. זה לא סיפור משפחתי בלבד, יש עוד רבים כמוני שלא רצו לעלות לפה, אבל בגלל שהחרידו אותם שבאמצע מוסקבה שוחטים יהודים כמו כבשים, אף אדם שפוי לא הסתכן.

 

[beatman]

"הרס חיים"

אתה מדבר אולי על עצמך.
לפי מה שאני רואה, אותם רוב שאני מדבר עליהם רק שיפרו את חייהם.
ואני רואה איך לא מעט אנשים במדינות המוצא חולמים על "שורשים יהודיים" בשביל מעבר לישראל, עם קצבאות ישראליות ורפואה ישראלית.

 

[Astroo]

בוא נקח דוגמה טיפוסית שדומה למשפחה שלי ורבות אחרות

זוג עולים בני 40-45 מגיעים לישראל עם ילד או שניים בני 12-16. לזוג היתה דירה בת שלושה חדרים בשכונה טובה בעיר גדולה או בינונית ברוסיה/אוקראינה/בלרוס/לטביה.
הזוג היה שייך למעמד הביניים, עובד בעבודות צווארון לבן, היו להם חברים משכילים מהאוניברסיטה. כאן שני בני הזוג הופכים לפועלי צוארון כחול. האישה עובדת בנקיונות, אח"כ "משתדרגת" לפועלת במפעל. הבעל עובד בניקוי רחובות, "משתדרג" לפועל במפעל. שניהם מאבדים את החברים שהיו להם בברית המועצות ולא רוכשים חברים חדשים תקופה ארוכה. בהדרגה לקראת גיל 50 רוכשים חברים חדשים מהעבודה, אבל מדובר בקשרים רופפים שלא משתווים לחברים מגיל צעיר. לקראת גיל 67 שני בני הזוג מגיעים לגיל פנסיה, אבל לשניהם יש רק קצבת זקנה. החברים החדשים שהיו להם עוזבים לקנדה בעקבות ילדיהם. מה קיבלנו? תקופת סבל, אומללות ובדידות בין גיל 40 לגיל 67, כדי להינות אח"כ מקצבת זקנה ושירותי רפואה בישראל?

עכשיו נתבונן בילד שלהם שעלה בגילאי העשרה. הילד למד בבית ספר טוב בברית המועצות, היה מקובל והיו לו חברים. בישראל הוא מגיע לבית ספר בינוני ומטה בשכונה עניה. אין לו חברים והוא סובל מהצקות. הילד מתגייס לצבא לתפקיד לא יוקרתי למרות שהוא תלמיד מצטיין עם פסיכומטרי גבוה, כי להוריו אין קשרים. הילד נמצא בחברת חיילים מהשכבות הנמוכות, סובל מבריונות ואין לו חברים.
לאחר הצבא הילד מסיים אוניברסיטה ומתקבל לעבודה יוקרתית עם שכר גבוה. לקראת אמצע שנות ה-20 יש לו כבר חברים, בת זוג, כסף. אבל לפני כן בשנותיו היפות הוא היה אומלל ובודד. שום דבר לא יפצה אותו על כך.

 

[beatman]

אני לא חושב שהדוגמא הזו היא טיפוסית

בין הנקודות הפחות טיפוסיות:

בד"כ יש חברים וקרובים בארץ ולא כולם עוזבים.

בד"כ גם מי שעבד בשכר נמוך, מצליח להרוויח פנסיה כלשהי.

מערכת החינוך אמנם בממוצע פחות טובה בארץ מאשר במזרח אירופה, אך חלק ניכר מהתלמידים העולים משם הצליחו ללמוד עם תוצאות טובות.

בד"כ לבני נוער עולים יש חברים, גם אם עולים אחרים.

תקופת הסלקציה הפסולה בצבא היתה למשך שנים מעטות בתחילת ה-90', בהמשך ועד היום רבים מיוצאי מזרח אירופה משרתים בכלל היחידות, כולל היוקרתיות.

 

[Astroo]

תיכנס לקבוצה "רוסיות ללא חוש הומור" בפייסבוק

ותראה שהדוגמה שהבאתי היא עוד על הצד הקל של הספקטרום. יש שם הרבה סיפורים הרבה יותר עצובים, של גירושים, הורים שהתאבדו או נפטרו ממחלות בגלל לחץ נפשי, או הפסיקו לתפקד וניתקו את הקשר עם ילדיהם, נוכלים שגנבו את כל הכסף ומה לא.

 

[beatman]

הקבוצה הזו לא מייצגת את רוב העולים

ובתור חיזוק לטענתי ניתן להשוות בין אחוז תומכי שמאל מובהק בקבוצה הזו לבין אחוזם מקרב יוצאי בריה"מ במציאות.
הקבוצה הזו מושכת מראש את האנשים עם הבעיות שציינת, לשם כך היא נועדה.

 

[beatman]

אם כבר הזכרת, תסתכל באיזה סיפור נתקלתי

https://www.facebook.com/groups/781518758549418/permalink/2836771433024130/
&nbsp
בסוף שנות ה-80' ותחילת ה-90' היה צריך קשרים בשביל להגיע לרופאים מומחים טובים, גם זה לא עזר ולא היה שם ציוד שמיעה וקלינאי תקשורת כמו שהיו בארץ.

 

[157cm]

למה יש ניחוש

שאתה כנראה חיי בדירה שההורים משלמים עליה משכנתא, ואתה לא משתתף בהוצאות הכלכליות שלהם? יש הרבה כאלה שנאלצים לעזור כלכלית להורים שלהם לשכור דירה אחרי הפנסיה ובמקביל. זה יוצר רק תסכול, כי האפשרויות הכלכליות של הילד מצטמצמות. לא כולם יכולים למשוך על כתפיהם את ההורים שלהם, זו פשוט בחירה קשה - או שתחיה אתה ותזניח את ההורים שלך או שתזניח את עצמך ותדאג להורים שלך. זה לא הוגן. זו אחת הסיבות למה אני מהגרת. רחוק מהעין רחוק מהלב. די נמאס לי.

 

[beatman]

ומה זה קשור ?

נכון, אני חי עדיין עם הוריי, ובני משפחה אחרים חיים בנפרד.
לא דיברנו על הנושא הזה, אבל אם כבר הזכרת, אז מצב בו בני משפחה למשל כן עוזרים אחד לשני כלכלית בהחלט קיים בצורה רחבה אני מעריך, זה בהחלט טיפוסי.

 

[beatman]

אביא דוגמא טיפוסית של אנשים מבוגרים שעלו ארצה בתחילת ה-90'

אנשים בגיל הפנסיה או כמעט פנסיה, שנות 50-60 לחייהם, עולים ארצה בתחילת נות ה-90' בערך חסרי כל מבריה"מ המתפרקת.
מי שבגיל העבודה מוצא עבודה כלשהי בניקיון/שמירה/מפעל/חנות/מחסן בהרבה מקרים, מי בגיל הגמלאות ישר מקבל קצבת זקנה והבטחת הכנסה מבלי שעבד יום אחד בארץ.
בתחילת שנות ה-90' מחירי הדירות היו לא גבוהים במיוחד (נמוכים עשרות מונים מהיום), חלק הצליחו לקנות דירה ומשלמים משכנתא, חלק גרים בשכירות ומסתבר שיש גם סיוע בדיור.
בהמשך מקבלים מענק חימום, מתנות לחגים מארגוני סיוע וצדקה, במקרה ומדובר בניצולי שואה מקבלים גם מענקים מהמדינה ובמקרים מסויימים פיצויים מגרמניה.
מקבלים שירותי רפואה מתקדמים עם תרופות וטכנולוגיות מתקדמות, פריסה רחבה של כונני רפואת חירום שמגיבים מהר בהתאם לצורך, על אף החסרונות של תורים ארוכים ועומס רב בבתי החולים.
כאשר מספרים את זה לחברים במדינות המוצא, נותר להם רק לקנא.
יש חברים, קרובי משפחה, שכנים, מועדונים ואירועים שונים מטעם העירייה ועמותות שונות.

 

[Astroo]

למה זה טיפוסי?

עד כמה שזכור לי מנתוני הלשכה לסטטיסטיקה, הגיל הממוצע של עולים בשנות ה-90 היה בסביבות גיל 30. כלומר, לא יכול להיות שזוג של בני 60 זה מקרה טיפוסי. הרוב היו זוגות נשואים עם ילדים קטינים.

 

[beatman]

אני נתתי דוגמא של מבוגרים ששיפרו את חייהם פי כמה וכמה

וזה מאוד טיפוסי, כי אנוכי מכיר והכרתי המון כאלה.
המקרים שלהם הם בדיוק ההפך מהרס חיים.
&nbsp
ואם נסתכל על אנשים שעלו בגיל ה-30 אז הדוגמא שנתת גם לא כל כך טיפוסית.

 

[Astroo]

טיפוסי = השכיח ביותר

מכיוון שבני שישים פלוס היוו מיעוט של העולים, הדוגמה שלך איננה טיפוסית כלל.
כמו כן, גם במקרה של זוג פנסיונרים שלעת זיקנה פתאום נאלצים לנדוד מדירה שכורה אחת לשניה, אין מדובר בשיפור לעומת החיים היציבים שהיו להם בברית המועצות.

 

[beatman]

היא טיפוסית עבור הדור המבוגר

"חיים יציבים"
קצבאות, עזרה ורפואה מתקדמת עדיפים פי כמה מדירה במדינה שנחשלת פי כמה וכמה בתחומים אלה.