אשכול שאלות 2/12/2018

[trilliane]

דוגמאות נפוצות שאתה מכיר: קְרוא וּכְתוב, קוּם המדינה

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".
&nbsp

 

[Assiduous]

מה ההבדל בין "הצלע השנית" ל-"הצלע השניה"?

מספר סודר בתצורה של "שנית" קיים הרבה פעמים בתנ"ך במשמעות של שניה, מה ההסבר לצורה הזאת?

 

[Assiduous]

הוספת ה"א במילים תנ"כיות כמו "אשיחה" (=אשיח)

בתנ"ך קיימת תופעה של הוספת ה"א בסוף פעלים עתידיים בגוף ראשון: למשל "אשיחה".
בפסוק "ודברי נפלאותיך אשיחה".
&nbsp
&nbsp

 

[trilliane]

אכן, זוהי דרך האיווי. מה השאלה?

 

[Assiduous]

זוהי דרך האיווי להבדיל מאיזו דרך אחרת? (כשאין ה' מתווספת)

כלומר מה דרך האיווי מעוניינת להביע?
ואיך נקראת הדרך הרגילה שבה אנחנו מדברים ביום יום (ללא ה"א מתווספת בסופן של המילים)?

 

[trilliane]

הדרך הרגילה נקראת דרך החיווי.

דרך האיווי משמשת להצהרת כוונות חגיגית, לדוגמה בשירת דבורה " אָנֹכִי לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה".
איווי = רצון, משאלה (אווה = רצה, התאווה = השתוקק, כמהּ).

 

[Assiduous]

תודה החכמתי. ראיתי את הודעתך גם כאן (דרך גוגל הגעתי אליה...)

http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/1072/152120279/תרבות_ואמנות/השפה_העברית

 

[אבל השם שרציתי תפו]

משמש גם לזירוז וציווי עצמי

בדומה לציווי + המילית נא אחריו (שאל נא).

 

[Assiduous]

מתי התקבולת המקראית התגלתה ואיך היא נקראה בעבר?

באיזו כינויים נקרא התקבולת המקראית בימה"ב? הרי היא לא באמת התגלתה רק במאות האחרונות. נכון? אם כן היה לה שם כלשהו. לא כך?

 

[איתי שלר]

השאלה

השאלה הראשונה לא כל כך ברורה (החצי הראשון שלה), הלוא התקבולות נכתבו כך מלכתחילה, הרי שהיו גלויות לסופרים שכתבו אותם. ומכיוון שהן בולטות מאוד, מן הסתם מעולם לא נעלמו מעיני הקוראים.
מינוח קבוע ומוסכם כנראה לא היה, כי מקצוע הניתוח הספרותי עוד לא נולד.
בימי הביניים תוכל למצוא לדוגמה: כפל העניין במילות שונות.

 

[Assiduous]

בדיוק, אבל

חשבתי שהייתה תקופה בה זה נעלם מעיני הציבור בשל סגנון הפירוש שלא התמקד בכך.
תודה.

 

[Assiduous]

מה ההסבר לסיומת "מו" במילים תנ"כיות במקום "הם"?

למשל בפסוק "תביאמו ותטעמו בה נחלתך" = תביאם ותטעם. האם זה קשור לאיווי גם כן?

 

[איתי שלר]

לאו דווקא איווי

קשה למצוא איווי בפסוק: הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ

 

[Assiduous]

אז מה זה לדעתך? או איך מקובל לפרש את זה?

 

[איתי שלר]

סיומת כינוי גוף קדומה

בתפקידים תחביריים שונים: תביאמו, ענבמו, למו. בדרך כלל לרבים, לפעמים גם ליחיד. לא זוכר כרגע השערות אטימולוגיות. נסה לעיין בתורת ההגה והצורות.

 

[Assiduous]

תודה. אנסה לחפש הסברים.

 

[Assiduous]

בינתיים מאז

מצאתי את ההתייחסות הזאת (עבודה לשם דוקטור, מערכת הזמנים בשירה המקראית הארכאית והקלאסית, תניא נוטריוס, האונ' העברית, עמ' 87) לצורה הזאת ושם קיימת הפנייה לגזניוס בפרק 91 ולוורנקה שלפיו "היא ממלאת תפקיד פרגמטי". את דברי גזניוס ראיתי ולא כל כך הבנתי. וגם מה למה התכוון וורנקה (ע"פ המילים "היא ממלאת תפקיד פרגמטי") לא הבנתי.
&nbsp
אבל אולי מישהו יפיק מזה תועלת אז אשאיר את זה כאן:
https://www.academia.edu/34532574/tania_notarius_phd_2007.pdf
&nbsp

 

[אבל השם שרציתי תפו]

לענ"ד סיומת

רבים בדומה ל-xי (עליכי) סיומת נקבה.
אולי בדומה לזוגי בערבית אנתומא/הומא