אתה צודק
אבל ערבת כאן 2 דברים - שכרות בפועל ושכרות על פי חוק.
המחוקק קבע (ואתה ואני בחרנו אותו), שמי שיש באויר ראותיו מעל אחוז מסוים של אלכוהות הוא שיכור וקבע גם מה העונש שיוטל עליו, למדידת אחוז האלכוהול באויר הנשוף קיים מכשיר הינשוף, באו חכמים והוכיחו שמכשיר הינשוף לא מודד במדויק, כדי להבטיח שלא יורשעו אנשים בגלל שגיאת מדידה של המכשיר מגישה משטרת ישראל תביעות רק כנגד מי שהמכשיר הראה 20% ומעלה חריגה מעל המכסימום המותר לפי קביעת המחוקק
מסתבר שיש אנשים חריגים שעורך הדין והפרופסור הנכבדים הצביעו עליהם שתכונות מסוימות שלהם גורמות להטיית תוצאת הבדיקה.
עורך הדין הנכבד קבע שעשרות אלפים הורשעו בשכרות בגלל תכונות אלו, אני העלייתי בעניין זה תמיהה סטטיסטית - כלומר - מה הסיכויים הסטטיסטיים שנהג יתפס בביקורת שכרות יזומה ויתקיימו בו כל הדברים הגורמים לשגיאה למעלה במדידה (גם חולה לוקמיה, גם חולה במחלה המעלה את חומו ואינה משפיעה על איכות הנהיגה, גם ערבב את המשקה שלו במיץ תפוזים ובמתנול וניגב לאחר מכן את פיו במטלית ניקוי לחה - או אולי בלי המתנול או בלי המטלית) - מסתבר, שסטטיסטית, אם ניקח את אחוז האנשים האלה ונכפיל בעשרות אלפים שלדיברי עורך הדין הנכבד הורשעו על לא עוול בכפם - נמצא שאוכלוסיית ישראל היא כמה אלפי מליונים ... תוצאה קצת מוזרה ...
-
ואם יש מישהו שמתקיימים בו הדברים האלה - לפחות הלוקמיה והמחלה (אלא במקרה של מחלה עם חום גבוה אולי תוחלף עבירת השכרות בעבירה של נהיגה בקלות ראש) - יוכל לבקש להישפט ולהראות במשפט אישורים רפואיים מתאימים - ולשופט יש שיקול דעת - כי בגלל זה, לעניות דעתי, לא צריך לשחרר לכביש שיכורים אמיתיים שיסכנו את חיי משתמשי הדרך, גופם ורכושם.
-
ונעבור לשכרות האמיתית - אדם המורגל בשתיה בכמויות מושפע מעט מאד, אם בכלל, יחסית לאדם שאינו מורגל מכמות דומה של אלכוהול באויר הנשוף.
-
ולכן לדעתי ראוי שהמחוקק יאסור לחלוטין את הנהיגה לאחר שתיית אלכוהול, והמשטרה תמשיך להשתמש בינשופיה עד שימצא מכשיר טוב יותר - אבל תגיש תביעות רק כנגד מי שהינשוף מראה מעל 240 - שאז אין שום ספק שגם שתה משהו - וכך נבטיח שמי שבאמת שתה ונתפס - ירד מהכביש - וחיינו יהיו בטוחים יותר
-
מה לעשות - כשאני יוצא לכביש אני רוצה לחזור בשלום, ואחד הדברים שיעזור לי הוא שלא אתקל במישהו שנמצא על הכביש רק משום שיש לו עורך דין ממולח ו/או תחמן.
