אתם ותפוז

ערב טוב דובשי


קרה משהו?
 

purehoney

New member
כן

התחרטות על היום שבו נפלה החלטה לבוא ולהירשם לקהילה הזאת
 
אני שוב שואלת

האם קרה משהו מיוחד שאת רוצה לשתף אותנו בו?
את יודעת שאני כאן בשביל לעזור
 
לא ממש


הכרתי את אשתי בזכות תפוז אז ממש אין תחושת חרטה.
יש תקופות שאני מרגיש שאני צריך קצת הפסקה.
 

Anna begins cc

New member
יא!

אני מריחה סיפור הכרות רומנטי,
ואני כל כך סאקרית של כאלה..

ספר לנו, עולם, איך הכרת את אשתך?
 
אין יותר מידי מה לספר


הסיפור די בנאלי, היא נכנסה לפורום כל שהוא, הגיבה למשהו שכתבתי, אני שלחתי לה מסר, משם טלפון דייט
והכל פשוט זרם לכיוון הנכון עד שהגענו עד הלום.
 
קלאסי לגמרי בתפוז

זה משהו שבוואיינט כמעט ולא יכול לקרות.
בתפוז, היתרון הוא שאפשר לשלוח מסרים ובמסרים להחליף מספרי טלפון והנה תוך דקה הווירטואליה הופכת למציאות

גם הבת שלי הכירה את בעלה ברשת, אבל זה בתקופה שהיה עדיין את ה-MIRC ואני לא בטוחה שהיה את תפוז בכלל...
 

Anna begins cc

New member
זה בכלל לא בנאלי.

קודם כל- הרשה לי משפט קיטשי להחריד-
עצם זה שמצאת אהבה זה כבר לא בנאלי.

שנית,
הכרתי זוגות שנישאו דרך הכרות בפורום הכרויות, או אפילו פורום סקס,
אבל סתם ככה, לקרוא משהו בפורום עלום שלא קשור לנושאים כאלה, להחליף מסרים, לזרום, להתחתן.. זה מקסים ולא תשכנע אותי אחרת
 
ברור שמבחינתי הוא לא בנאלי

כי מדובר באשתי אהובתי. אבל כמו שהיחפה אמרה, יש הרבה סיפורים כאלה בתפוז ולפעמים מבחינת מי שקורא מהצד
הוא די בנאלי וקיטש. :)
 
הוא לא בנאלי, הוא קלאסי ויש הבדל ביניהם


בנאלי וקיטש זה ממש לא. כי כל סיפור אהבה הוא מיוחד בפני עצמו גם אם הוא התרחש ואירע כתוצאה משיחה בפורום זה או אחר.
לכן אמרתי קלאסי כי זאת אכן תבנית של סיפור אהבה והתבנית הזאת נשארת לאורך זמן ולא משתנה.
 

Anna begins cc

New member
כן.

אני חושבת שזה קורה לכל מי שנותן לעצמו להשאב אל העולם הוירטואלי..
אתה נחשף להמון סוגים של אנשים, גם נעימים מאד וגם פחות
כדי לשרוד את החשיפה הזאת (במיוחד לאנשים כמוני שגדלו במקום קטן וחיו קצת בצמר-גפן) -
לומדים לפתח עור של פיל,
לומדים לא לחשוף שום דבר שאת לא מוכנה שכל העולם ידע,
לא נותנים למילים סתמיות של אנשים משקל כבד,
ויחד עם כל אלה, גם מקבלים את העובדה שכמו בכל אינטראקציה- יש סיכוי שנפגע.

חשבתי על זה בעקבות הכניסה של הדוקטור לאח הגדול.
התחלתי לדמיין מה היה קורה אם אני הייתי נכנסת והיו מקשרים את כל מה שכתבתי פה, בתור אנה, אליי במציאות.
האמת? נחרדתי.
אני מרשה לעצמי כל כך הרבה תחת הכסות החמימה הזו של אנה, דברים שלעולם לא הייתי כותבת לו תיארתי לעצמי שיהיה ניתן לקשר אותם אליי.
וכשההבנה הזו נחתה עליי- קצת התחרטתי על הנוכחות שלי פה.

אבל עדיין, יש המון דברים טובים שניתן לקבל.
הכרות עם אנשים חדשים ומעניינים,
החלפת דעות ושיחות מרתקות,
מוזיקה מצויינת,
ויש גם ברי מזל שמשיגים גם חברויות ואפילו אהבת אמת שצומחת מתוך הפורומים.
נסי להתמקד בדברים הנעימים שזה מביא לחייך.

 

purehoney

New member
זה לא קשור לשאיבה לוירטואליות

זה פשוט בזמן האחרון בעיקר כל דבר שאני עושה או אומרת אונליין פה(תפוז)כאילו מקבלת תחושה כזאת "תתנצלי על הדברים שכתבת"...למה אני צריכה להרגיש ככה וכל פעם לשקול מילים?כאילו די כמה אפשר לספוג
 
טוב, נדמה לי שאני מבינה מה הבעיה

את פשוט לוקחת את המדיה הזאת יותר מדי ברצינות. אז מישהו כתב לך משהו שלא מוצא חן בעינייך או שאת כתבת משהו שלא מצא חן בעיני מישהו אחר. אז מה? אל תשקלי מילים. תכתבי מה שאת חושבת לנכון לכתוב במסגרת המותר בתקנון. אם למישהו יש בעיה עם זה (ואני חושבת שאני יודעת מי הבעיה) אז תשלחי אותו למנהל הפורום שידע מה לעשות איתו. את פשוט לוקחת את הדברים יותר מדי ברצינות. אל תשכחי שאין לך שום קשר אישי, משפחתי, כלכלי או עסקי עם אותו אחד שמקניט אותך מאחורי מחשב אחר אי שם בארץ או בעולם.
אם מישהו כותב לך דברים שהם לא לרוחך, תתעלמי. אל תעני לו עד שהוא יתייאש ויעזוב אותך לנפשך.
 

יונתנסקי

Well-known member
שתענה לו !!! למה לא לענות???

שתענה לו במצח נחושה, ותעמוד מאחורי דבריה. מה יעשו לה, יכו אותה ?

אני מדברת על העיקרון, נתונים ספציפיים אין לי.
 

purehoney

New member
אני לא יכולה לענות גם כשמפריע לי משהו שם

או מישהו(יותר נכון מישהי...)זה ממש מציק בכל פעם שאני נכנסת לשם אבל אני חצויה נורא
 
למעלה