באחד השיעורים הראשונים בקורס

גם שוטרת? גם בלונדינית? ../images/Emo99.gif

ועוד לא ידעת ששוטרים רק מחטיפים. את יודעת כמה פעמים ביקשתי יפה? לא הצליח לי אף פעם. הם תמיד החטיפו...
 

אבא גאה

New member
../images/Emo6.gif באיחור

כי רק עכשיו הבנתי......
 
באחד השיעורים הראשונים בקורס

ב"טיפול זוגי ומשפחתי" - לומדים, ששלב דרמטי בבניית הזוגיות, הוא הרגע הכבד והלא קל, שבו כל אחת מבני הזוג ניצבת לפני הבחירה הגלויה או סמויה - תמיד קשה של: בחירת מושא הנאמנות הראשונה. אבא גאה כתב כאן, ששנים אחרי שעבר מבית הוריו - עדיין אמו והוא הבינו שכשהוא אומר "הביתה" - הוא מתכוון לבית שלה... בא הרגע ,שזה מגיע לנקודת בחירה... פתאום יש בצד השני זוגיות משמעותית, וצריך לבחור מהו "הביתה" - בית ההורים - או הבית שבנינו/שכרנו/חולקים עם הזוגיות / משפחה החדשה שאנו מקומותים. מחד - אנחנו יודעים, שבן זוג בא והולך.. אבל אבא תמיד יחכה לנו שם, עם הכתף והחדר הפנוי בביתו- אם נצטרך... מאידך- אם לא נבחר בבת/בן הזוג כ"משפחה הגרעינית" החדשה שלנו - (וזה נכון גם בזוגיות הטרוסקסואלית) - לעולם תישאר המשפחה שאנו מקימים - "על תנאי"...
 

אבא גאה

New member
היי היי U

איפה קראת שגם אני מבין שמדובר בבית של הורי???? ככה זה אמהות פולניות מכורדיסטאן, מבינות מה שבא להן....(זוכרת את "אם אתם באמת רוצים לראות אותי אז תבואו לשדה התעופה בטורונטו"?) מה שכן, תמיד ידעתי (ועדיין) שאצלנו בבית ההורים אין הגבלה של גיל או כל הגבלה אחרת, הבית שם הוא עדיין הבית של כולנו. לכולנו יש בתים נוספים אבל לכל אחד מאיתנו יש מפתח גם לבית של ההורים (אפילו למיילס יש מפתח לבית של ההורים שלי
)
 
נו.. אל תקפוץ ../images/Emo3.gifרק נתתי דוגמה !

אתה בטוח שלא הבנת למה היא מתכוונת
? חכה.. ההמשך עוד יותר גרוע: כי מה שמלמדים שם, זה שבהרבה זוגות, כל מני בעיות, בכל מיני תחומים- נוצרות בשל הבחירה הזו, שבה בד"כ אחת מבני הזוג בוחר בבן הזוג, בעוד השניה בוחרת ב... אמא. יש לך ניחוש, מי יבחר בבנזוג, ומי באמא?
 

אבא גאה

New member
מה את רוצה ממני? ../images/Emo123.gif

אני אוהב את אמא שלי
עכשיו אני הולך לישון. כאן כבר רבע לאחת בלילה (וד"ש לפרח7)
 
טוב .. אל תבכה..

כי לפי התיאוריה, אתה דווקא זה שיותר בקלות יתמסר לזוגיות... נרדמת כבר?
 
חייבים לבחור?

כשאני הולכת לבית שלנו, אני אומרת שאני הולכת הביתה. כשאני הולכת לאמא שלי אני גם אומרת שאני הולכת הביתה. אפשר להבין לפי ההקשר לאיזה בית הכוונה. הבית של אמא שלי תמיד יהיה גם הבית שלי, וזה למרות שבעצם אף פעם לא גרתי שם. בעיני בית זה מקום שבו אני מרגישה "מקלט" שתמיד אני יכולה לבוא אליו, שתמיד אני מרגישה שם בטוח (מבחינה ריגשית זאת אומרת ) שתמיד נוח לי שם, ושתמיד יש שם חלב לקפה.
 
מומין אני מבטיחה

לנסות שאצלנו יהיה תמיד חלב לקפה אולי אז תרגישי גם אצלנו בבית. מה עוד שבמיוחד בשבילך קנינו את הקפה שלך.(אם זה לא בית אז מה זה) בגדול אני מסכימה איתך.
 

פרח7

New member
לפעמים כן..

למשל בפסח כשאת רוצה לחגוג גם עם המשפחה שהקמת וגם עם המשפחה בה קמת... ~ פעם בשנתיים, את תבחרי בדרך כלל להיות עם המשפחה שהקמת. לפעמים, יש קונפליקטים בתוך המשפחה ובין המשפחות. כמובן שזו דוגמא לבני המזל, אצלם אין קונפליקט בין הוריהם לבין בת/בן הזוג. אבל מה קורה כשיש?
 
מה שניסיתי להגיד הוא

שמאחורי כל סבתא, שמרשה לעצמה להתערב, ולקבוע מה יהיה במשפחות של ילדיה ונכדיה, יש סיכוי שמתחבא/ת בת שלא בחרה עדיין... כה הרגשתי לגבי טושות... אבל.. כמובן שאולי טעיתי...
 
איפה את לומדת את הקורס הזה?

אני תוהה אם זה באותו מוסד בו לומדת דוביבתי היקרה מכל. סתם מסוקרנת.
 
אז לא...

זה היה במוסד אחר.. ולפני 18 שנה.. דוביבת היתה אז בגן גמכן
, אבל בסטטוס אחר.. נכון?
 
ואצלנו...

"הבייתה" זה הבית שלנו. של בוגי שלי ושל גל. בוגי:"היתי היום אצל ההורים שלי" או "אני נוסעת להורים" שרית: "בואי נלך לאמא שלי" או "אני נוסעת לאבא שלי"(הורי גרושים) ותמיד כשמדובר על "הבית" או "הבייתה" הכוונה לשלנו למה שיצרנו.... אני חושבת שרק ממש בפעמים הראשונות כשעברנו לגור יחד, בוגי עוד אמרה "הבייתה" כשהתכוונה לבית הוריה, אבל מהר מאד זה עבר "להורים". מעולם לא חשבתי ואני מניחה שגם שאישתי להשאיר "מקום מפלט" בבית ההורים. אין הקלות! אם צריך כתף או תמיכה או כל דבר אחר יש לנו אחת את השניה בטוב ,ברע, כשנעים וגם שלא.... אחרת, איך נבנה מקום בטוח עם יסודות חזקים? אני מסכימה שזה מתחיל מהבנה/בחירה/הרגשה/WHAT EVER שביתנו שלנו, שבנינו אנו, הוא "הבית". רק דעתי. סתם קטע משיר שאני אוהבת... חלון לים התיכון/יהודה פוליקר "כאן אם תרצי יש לך בית ואותי יהיה לך המון צחוק ילדים בין ערביים וחלון משקיף לים התיכון..." מוקדש לאישתי באהבה
 
אם כבר עוסקים בשירים על בית

אז עוד שיר מוקדש לאשתי שתחיה השמש כבר שוקעת על העולם. הנה היא כבר טובעת בתוך הים. אל תוך הים למטה צונחים שחפים. המים משאירים לך את הצדפים. אז בואי כבר הביתה ילדה קטנה. הטל נופל כמו כסף מן הלבנה. הרוח מנשקת את הגלים. וכוכבים עליך נופלים נופלים. מלאך מן השמים לבן ורך. על 4 כנפיים ירים אותך. על חוט זהב יחרוז לך כוכב כוכב. ויחד תגלשו על שביל החלב. האור על הטיילת צהוב צהוב. ולא רואים אף ילד כאן על החוף. אז בואי כבר הביתה ילדה קטנה. אני חלום אתן לך במתנה.
 
לאשא"א באהבה

התרגשתי. כשאת כבר צריכה לתת לי את החלומות זה גורם לי לבכות... כיוון שאני לא מוצאת איפה המסרים האישיים (לעזאזל, אני בטוחה שראיתי פעם כשנכנסתי איזו מעטפה...) תגובה מלאה תבוא בערב. ובכל זאת: ילדה שלי עוד קיץ עבר וכולם חיים לנו בלונה פארק מה שגורם לנדנדות להשתולל ולנוד לשתינו ביחד ולכל אחת לחוד. ירח מנסר את העבים ויש גם רוח רק שלנו אין זמן לעמוד מול חלון פתוח בואי נאהב בתוך המחנות כבר הוכחנו שאפשר הכל לשנות שתינו יחד וכל אחת לחוד אופק הים מאבד ספינותיו קשה לי להגשים חלומות עכשיו מאחורי ההר אורבים לי לוחמים כן, לפעמים זקוקים לרחמים שתינו יחד וכל אחת לחוד הרבה דברים הפכו אותי כנראה מסתם ים לים מלוח ותוהה אני באה אליך לאט לקטר אבל בטוחה שיש לנו מלאך גואל שתינו יחד. כל אחת לחוד. אגב אחרון: זו גם תגובה לדיון שערכת על אמא שלי. ביי, זיוה
 
למעלה