באחד השיעורים הראשונים בקורס

[אבא גאה]

ואני אוהב את שתיכן

אבל יאאלה כבר תפתחו עוד ניק

 

[אמא של אייל ואלון]

טוב אשאא ב' לא מסוגלת

היא לא יכולה (או לא רוצה) למצוא איך שולחים מסר אז להחליף שם זה מעבר לכוחותיה. זה שהיא בכלל נכנסת לכאן (היא מהבית אני מהעבודה).זה משהו מיוחד.

 

[ערבהאיןקץ]

אז.. כל מה שנחוץ הוא

שמדי פעם תשימי לה כאן שיר אהבה או פרח... והיא תתרגל

להגיב ! (כייף שאת כאן... כפול כייף, כששתיכן!)

 

[אמא של אייל ואלון]

אין עליך ערבה

כל הפירגונים עוברים עליך וכל מה שתירצי בידיך

 

[ערבהאיןקץ]

../images/Emo99.gif

 

[נועה רז]

גם אצלנו זה ככה

כמה לא מפתיע

 

[שריתשל בוגי]

../images/Emo24.gif

 

[BOOGY BOOGY]

נשמה שלי ../images/Emo23.gif

יותר נכון: "כאן אם תרצי יש לך בית, ואותי יהיה לך המון, צחוק ילדים בין ערביים וחלון משקיף לכפר קאסם.."

ובתגובה על הדיון: בית? מה זה בית? האם בית זה מקום? האם בית זה משהו מוחשי? האם בית זה משהו גישמי? לדעתי לא. באיזשהו שלב בחיי הייתי בת בלי בית.. הבית של ההורים אמנם נקרא הבייתה, אבל רק מתוך הרגל.. והבתים שבהם גרתי היו בתים זמניים כאלו.. כשהכרתי אותך הרגשתי שהגעתי הבייתה.. בית זה תחושה. ואת התחושה הזאת יש לי איתך וזה לא משנה איפה נהיה ואיפה נגור, הבית שלי זה את

 

[טרודי]

לא בהכרח קשור לזוגיות

לקח לי הרבה זמן ללמד את אמא שלי לא לשאול, "את באה הביתה בשבת?" אלא "את באה אלינו בשבת?" ככה זה אמהות. שלי, של אבא גאה, אותו דבר. בדיוק כמו שגם אם אנחנו כבר מבוגרים והורים לילדים בעצמנו, אנחנו עדיין "הילד/ה שלי". באותה צורה, גם אם יש לנו בית ומשפחה משלנו, עדיין ההורים רואים אותנו כבני-ביתם. אני לא חושבת שזה דבר רע. מה, עדיף כמו האמריקאים, בגיל 18 צא מהבית או שתתחיל לשלם לי שכר דירה? (ולגבי הזוגיות, אני לא מבינה בזה, אבל כבר בתורה כתוב: "על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד.")

 

[אבא גאה]

בדיוק ככה ../images/Emo45.gif

האמריקאים באמת מגעילים (רובם רובם) ובעלי מספר שהוא מכיר ילדים מהשכונה שלו שההואים זרקו מהבית בהגיעם לגיל 18..... גם בעיני זה שיש לנו עוד בית זה לא רע בכלל, זה נהדר! אני נורא רוצה שהבן שלי תמיד יחוש שהבית שלי זה גם הבית שלו, הוא לא צריך להודיע לי שהוא בא, גם כשהוא בן ארבעים, זה שלו....(רק אם הוא ירצה למכור את הבית אני מקווה שייתיעץ איתי

) נו, ואם בתורה כתוב אז נדבקתי לאישתי?, נדבקתי אל כולכן

 

[לב הזהב]

אז ככה

במקרה יצא שנשארתי בעבודה עד מאוחר וקראתי כל מיני שרשורים פה. שמחתי לי לפגוש אתכם. קראתי את דבריה הכואבים של אמא של אייל ואלון (ד"ש ממני) וקראתי את השרשור הנ"ל. חשבתי לי שיש קשר בין שני השרשורים האלה. חלק מלבחור ולדבוק בבן הזוג זה לוותר על הבית שממנו באנו. בשבילי - חלק מהבחירה בבת הזוג (להלן מפעל הפיס) היה האילוץ לוותר על משפחתי - קרי, הורי. הם לא הסכימו לקבל אותי ואת מפעל הפיס כזוג - אני לא הסכמתי לבוא אליהם ולהיות חלק מהם. להרגשתי, העובדה שהם אילצו אותי לבחור בינהם לבין המפעל, בגלל חוסר הקבלה שלהם - איפשרה לי בעצם להתנתק מהם (לאחר חיים של דביקות קשה) ולהקים את ביתי שלי (בודקה כזה, של המפעל). אם לא היה העניין הלסבי והייתי מביאה בחור מסוקס - אני חושבת שהתהליך הבריא של התנתקות מבית אמאבא והקמת בית בישראל, לא היה מתרחש אצלי בצורה נכונה ובריאה כי הייתי מאוד מתקשה להתנתק מהקן החם והמחניק קמעה ממנו באתי. כמובן שאחרי שהם קיבלו אותי ואת מפעל הפיס (כולל הבנות) הדביקות חזרה לחגוג ובלי 5-6 שיחות עם ההורים והאחות ליום, היום לא יעבור. ולמה זה קשור לסבתא של אייל ואלון - כי להרגשתי - חלק מהבחירות שלנו צריכות לכלול התנתקות מדברים שלא טובים לנו, שמאיימים על המציאות שלנו, שחותרים תחת אושיותנו. מסבתא כזאת, שאיננה מסוגלת להבין שהיא גורמת נזק לבתה, לכלתה ובעיקר לשני נכדיה הרכים, צריך להתרחק. ואת זה אומרת אשפית הפשרות והגישורים. לפעמים אין מה לעשות, צריך להתנתק מהגורם המזיק, גם אם הוא אמנו הורתנו. אני חושבת שעצם ההתמודדות עם הרגשות השונים שיש לסבים ולסבתות כלפי הנכדים השונים שלהם, בעיקר כאשר יש נכדים לא ביולוגיים היא לגיטימית לגמרי. כמו שאנחנו מרשים לעצמו (אולי בחדרי חדרים - אבל מרשים) לשאול את עצמנו ולבחון את עצמו ולהדהד עם עצמנו בנוגע לרגשות שלנו כלפי ילדנו הביולוגיים וכלפי ילדנו שאינם ביולוגיים - כך גם הדבר אמור להיות מותר להורינו - הסבים והסבתות. אלא מה? השם ישמור אם ההרהורים האלה מתורגמים להתנהגות המפלה באופן בוטה בין הילדים. אני חושבת שזה שונה מסבים וסבתות שמעדיפים נכד זה על פני אחר כאשר כולם ילדיהם הביולוגיים של בניהם, מפני שכשיש יחס שונה בין נכדים שכולם ביולוגיים, אין רגישות לעניין השייכות המשפחתית וגם אין שאלה לגבי זה.במקרה הזה ההתנהגות של הסבתא היא התנהגות חתרנית המערערת למעשה את כל אושיות החיים והתא המשפחתי של אמא-של ואמא-של שכן משמעותה היא שילד אחד הוא כן נכד של הסבתא וילד אחד איננו נכד שלה. זו התנהגות שהדעת לא סובלתה.

 

[דרורית דרור]

כמה יפה ניסחת הכל!

הלוואי עלי... אז אולי בגלל זה את עורכת דין (אם לא התבלבלתי בכינוי...) ואני סתם חוטפת רפורטים?...

 

[לב הזהב]

לא טעית. וממי את חוטפת?

 

[דרורית דרור]

מהשוטרים...

כל שנתיים הם מחליטים שזהו. ישבתי מספיק בשקט. ועכשיו מחפשים את דרורית ונותנים לה רפורט. מגעילים השוטרים האלה...

 

[אבא גאה]

אל תוזיזי את האוטו מהגרז'

ותראי שהם לא ימצאו אותך.

 

[מיז פיגי]

כמה מדויק, כמה נכון, כמה צודק

את חייבת לכתוב כאן יותר! אפילו בלי קשר לקול ההגיון והחוכמה, עצם ניסוח הדברים... פשוט נפלא! ורק מעניין אותי עכשיו, איך בעצם הגעת ממצב של ניתוק חזרה לקשר במתכונתו הקודמת? מה הביא אותך לחדש קשר ומה הביא את ההורים ואיך זה שהקשר שוב דביק ולא רופף מבעבר? (אם לא אכפת לך שאני שואלת, כמובן...)

 

[מיז פיגי]

כמה נכון! כמה כמה יפה! כמה צודק!

את חייבת לכתוב כאן יותר! אפילו בלי קשר לקול ההגיון והחוכמה, עצם ניסוח הדברים... פשוט נפלא! ורק מעניין אותי עכשיו, איך בעצם הגעת ממצב של ניתוק חזרה לקשר במתכונתו הקודמת? מה הביא אותך לחדש קשר ומה הביא את ההורים ואיך זה שהקשר שוב דביק ולא רופף מבעבר? (אם לא אכפת לך שאני שואלת, כמובן...)

 

[אמא של אייל ואלון]

מה זה דש ממני אנחנו מכירות

 

[אבא גאה]

יו כפרה עלייך

את גם חכמה וגם מתנסחת יפה וגם מצחיקה, גם את סוג של מפעל ..... הצחקת אותי וריגשת אותי גם יחד......... (ממש סרט תורכי את)

 

[שריתשל בוגי]

טוב לראות אותך כאן

סתם