בא לי לתרגל דיאלוגים

במנו

New member
תודה!

יש בעיה עם זה שיש שני דיאלוגים?

והנה הסיפור הנוסף:

לאחר זמן מה של ישיבה בדלפק, תורה של רומי הגיע.
היא הלכה לעמדת הפקיד הקרובה אליה, והתיישבה בכיסה ממול הפקיד.
"שלום, במה אוכל לעזור" שאל הפקיד, בזמן שהחזיק בשפרפורת טלפון שלידו.
"הי, אני צריכה שתבצע משלוח ל..."
"רק רגע", קטע אותה הפקיד והתחיל לדבר עם בין השיח שבקו השני.

"שומע, התקשרתי כדי לוודא שקיבלת את המשלוח."
"יופי."
"רגע, למה אתה מתכוון כשאתה אומר שהוא מרוט?"
"טוב, למה ציפית כששלחת אותו לבד, שלא ישתגע?"
"התכוונתי שאם אתה שולח דבר כזה בבדידות בקופסא סגורה, אז ברור שהוא יתחרפן"
"באמת חשבת שאין להם רגשות וצרכים? הרי למה אתה חושב שהם סדורים תמיד בקבוצות?"
"בשביל הסדר והמיון? נו באמת, תמיד הכל מבולגן ודווקא הם מסודרים במדפים בקבוצות. מיון אתה אומר לי."
"ובכן, אם אתה לא חושב כך, אז אני ממש לא מקנא בספרים שלך."
"אין לי את כל הזמן, אני עם לקוחה, אז תפנה לרותי והיא תטפל בעניינך. שלום."

אני מתנצל על ההפרעה הקלה. שוב, במה אוכל לעזור?
 

אלודאה

New member
מרררף.

זה לא דיאלוג.
אם אבקש ממך לכתוב רק את שיחת הטלפון ולתאר את אחד הצדדים - תוכל לעשות את זה?
 

במנו

New member
אהמ, אני לא יודע אם אוכל להתאים את זה

אני צריך איזה הסבר לסיבה שאנחנו לא שומעים את השיחה... למשל, אני מרגיש שאני צריך את המעטפת אנחנו צריכים להראות
נקודת מבט של דמות כלשהי. יכול להיות שאפשר לקחת את השיחה הראשונה, למשל, וולהוריד את המעטפת, אבל זה נראה לי
גם לא פותר את העניין.

הנה ניסיון עם גישה אחרת (שנראת לי ממש לא מוצלחת, לצערי):

"הי, זאת רותי."
"התקשרתי בשביל מה שדיברנו."
"כן, אף אחד לא שומע."
"רועי, אין לך מה לדאוג."
"הטלפון חסין מציתותים, אני לא צריכה להזכיר לך שאני מומחית בעניין."
"אותך אף אחד לא יוכל לשמוע."
"תאמין לי שאני לא אגלה."
"תקשיב, הכל אטום לגמרי, אף אחד לא יוכל לדעת מקסימום לצפות בי."
"הרמקול מוצמד ישר לתוך האוזן - גם אם מישהו היה לידי, אז לא היו שומעים אותך."
"אני אזכור את זה בראש. להזכיר לך שאני אלופת העולם בזכירון מהיר?!"
"תבטח בי, הפעלתי כל הגנה שאתה יכול לתאר לעצמך."
"כן, הכל מכוסה, מבטיחה."
"בבקשה, הכל בטוח, אין לך מה לחשוש."
"יופי, עכשיו אפשר לקבל את המתכון לקציצות של סבתא?"
 

אלודאה

New member
אתה כותב פאנצ'ים, הא?

זה אחלה.
רוצה להרחיב קצת מסביב? להוסיף תיאורים וכאלה?
 

במנו

New member
מילא זה

אבל אופי הפאנצ' היה גם די צפוי...

אני לא יודע עד כמה אני מצליח להוסיף תיאורים. הצלחתי להוסיף תיאורים מאולצים שאני לא יודע אם הם מתאימים,
אז אני אפרסם את מה שעשיתי ואולי כדאי שאני אוותר על זה... אבל תודה רבה
:

"הי, זאת רותי." אמרה רותי לבן השיח שלה שבקו השני, והוסיפה "התקשרתי בשביל מה שדיברנו."
"כן, אף אחד לא שומע."
"רועי, אין לך מה לדאוג."
"הטלפון חסין מציתותים" אמרה והוסיפה כבדרך אגב: "אני לא צריכה להזכיר לך שאני מומחית בעניין."
"אותך", היא הדגישה, "אף אחד לא יוכל לשמוע."
"תאמין לי שאני לא אגלה."
היא הסתכלה סביבה ואמרה "תקשיב," קולה התחיל להיות חזק יותר "הכל אטום לגמרי, אף אחד לא יוכל לדעת מקסימום לצפות בי."
"הרמקול מוצמד ישר לתוך האוזן - גם אם מישהו היה לידי, אז לא היו שומעים אותך."
"אני אזכור את זה בראש. אמרה, והוסיפה בעוקצנות: "אני בטוחה שאני לא צריכה להזכיר לך להזכיר לך שאני אלופת העולם בזכירון מהיר"
"תבטח בי, הפעלתי כל הגנה שאתה יכול לתאר לעצמך."
"כן, הכל מכוסה, מבטיחה."
"בבקשה, הכל בטוח, אין לך מה לחשוש."
"יופי, עכשיו אפשר לקבל את המתכון לקציצות של סבתא?"
 

ויימס

New member


"הב הב!"
"הו לא, טימי נפל לבאר?"
"הב הב!"
"אבל הדוד פול נסע לחווה!"
"הב הב!"
"רעיון טוב! חכי לי!"
"הב הב!"
"טימי! טימי! אתה שומע אותי? איפה הוא?"
"הב הב."
"למה את מסתכלת עליי ככה?"
"הב הב."
"לאסי, לא!"

#sorrynotsorry

"מה את אומרת לאסי, לעולם לא נצליח למדוד בוודאות מוחלטת את התנע של אלקטרון ואת המהירות שלו?"
"אני מבין מה את אומרת, לאסי, אבל אריסטו טען כי תנועה היא מעבר ממצב למצב!"
 

אלודאה

New member
רמאית.

כן, כן, כתבת היטב, הדמויות מובנות וגם הסיטואציה. עכשיו תמשיכי את הדיאלוג לחלק המעניין שלו, שקורה אחרי שהפסקת אותו!
 

ויימס

New member
אי אפשר,

לאסי הולכת ומשאירה את הילד-הוא-איך-קוראים-לו-ההוא-שהוא-לא-טימי לבד בבאר. כי היא EVIL. וזהו, לא באמת חשבתי על זה מעבר. ואני לא בטוחה שאני רוצה, איזה קהל יעד כבר יש ל Evil Lassie?
 

shccer

New member
נאקטאק

סר לסטראד התהלך ברחבי תא המעצר, מקיף בצעדיו עמוד עבה אליו נקשר נאקטאק, שבויו החדש, ובחן אותו במבטו. גופו של נאקטאק היה רפוי, כתפיו שמוטות, ראשו זקוף ועיניו עצומות.
"קדימה, טאקי. בוא נסיים את זה מהר. אתה הרי רק דוחה את מה שבכל מקרה יקרה."
נאקטאק שתק.
"תסתכל עלי" לסטראד שלף מוט ברזל והלם במצחו של נאקטאק. "אמרתי תסתכל עלי" קולו של לסטראד גבל בצעקה. הוא הלם בו שוב.עיניו של נאקטאק נפקחו מכאב אישוניו נעוצים קדימה, מסתכלים על נקודה בחלל.
לסטראד קם והתהלך מול נאקטאק הלוך ושוב
"תראה, זאת פעם ראשונה שלך אצלי, אז אתה לא מכיר אותי, אבל יש לי מוניטין לשמור עליו. אם ייקח לי יותר מחצי שעה לשבור אותך יחשבו שכבר החלדתי." לסטראד נעצר והביט בנאקטאק.
"יש לי רעיון. אתה תגיד לי לאן הלכו השורדים, ואני אמליץ למלך להשתמש באנשים שלך כעבדים. אני אפילו מוכן לזרוק עליך איזה מילה טובה, להגיד לו לתגמל אותך ואת המשפחה שלך. מה אתה אומר?" נאקטאק ירק על פניו של לסטראד
לסטראד ניגב את הרוק מפניו, ונעץ את חרבו ברגלו של נאקטאק.
נאקטאק צרח בכאב. הוא עצם את עיניו בלע רוק וניסה להסדיר את נשימותיו. מוט ברזל פגע במצחו. הוא פקח את עינייו.
"מה אמרנו על לעצום עיניים?" לסטראד נשען על החרב התקועה ברגלו של נאקטאק עם מרפקו.
"לא חבל לך?" אמר לסטראד והחל לסובב את החרב בתוך רגלו של נאקטאק "מאות מאנשיך תפסנו, ועוד אלפים מתים. כמה כבר הצליחו לברוח? חמישים?" לסטראד שלף את החרב מרגלו של נאקטאק באיטיות. "על חמישים אנשים אתה רוצה לגרום לנו להרוג את כולם?" לסטראד הניח את רגלו על הפצע ברגלו של נאקטאק והחל להשען "הם יאבדו את החיים שלהם, אנחנו נפסיד מאות עבדים, אתה תאבד את כל המשפחה שלך, ובשביל מה? הרי גם ככה אנחנו נמצא ונהרוג אותם בסוף." לסטראד נעמד , הלך מאחורי נאקטאק ורכן לידו. " וחוץ מזה, לי אישית יהיה מאוד חבל. כמה מהשבויות נראות די טוב." נאקטאק הביט קדימה והתרכז בלהבת הלפיד שדלק ליד הדלת
"בואו נראה אם אני זוכר את השמות של האהובות עלי." נאקטאק ניסה לחסום את עצמו למילותיו של לסטראד ללא הצלחה. "יש את ננדאיה, וסירי, ולנאגה, וקריני," פניו של נאקטאק התעוותו לרגע למשמע שמה של בתו הקטנה. לסטראד עצר וחייך. "נראה לי שמצאתי את האהובה עליי. באמת קצת דומה לך." לסטראד הלך אל הדלת פתח אותה, וצעק החוצה "תביאו לפה את מספר חמישים ושלוש"
 

אלודאה

New member
הו לא!

ניצלת היטב את הרעיון הבסיסי של התרגיל. מצד שני הסיפור נוראי! הוא הולך לאנוס את הבת שלו! זה מזעזע!
 

shccer

New member
אה, נכון.

כאילו, נכון שהסיפור מזעזע. הוא בכללי קצת כזה, לא בדיוק נכון שהוא אונס אותה. היא שוברת לו את האף, וכמעט חונקת אותו למוות כשהוא מנסה לאנוס אותה, ונאקטאק מגלה לו את מה שהוא רוצה לדעת כדי להציל אותה מזה שיהרגו אותה על זה.
אבל כן, בסך הכל הסיטואציה מזעזעת.

זה מזכיר לי את השאלה שגלורי מעלה אחת לכמה זמן על האם ומתי לצנזר את עצמך
 

ויימס

New member


מצאתי את הבוס עומד מול נברנית, מדבר אל מכשיר הקשר שלו. היו שישה כורים בתוך הנברנית, כל אחד מהם שולט בחלק אחר של המכונה. ראיתי את קסלר מבעד לשמשה, וכמעט ציפיתי שהוא ינופף לשלום כשהוא ראה אותי, אבל היו לו דברים יותר חשובים לעסוק בהם.
הנברנית זזה קדימה ואחורה והתחפרה בין תלוליות עפר, מעלה ענני אבק. כשהיא עצרה, יכולתי לראות שקסלר מדבר אל מכשיר הקשר שלו. לשם שינוי, הוא לא חייך.
"מה זאת אומרת?" אמר הבוס. הוא הצמיד את אצבעו לאוזנייה שלו, כאילו שאם הוא יתחב אותה פנימה חזק יותר, הוא יקבל תשובה שמוצאת חן בעיניו.
"טוב, תעשו מה שאתם עושים בדרך כלל!"
קסלר נופף בידו, וידעתי שהוא צועק מבלי שיכולתי לשמוע אותו.
"אני מבקש ממך להירגע. כן, זאת תקלה, זה התפקיד שלך לפתור אותה."
הבוס הבחין בי.
"מורדי, זה דחוף?"
נדתי בראשי. היה ברור שהבעיות שלי קטנות וחסרות משמעות.
הבוס חזר אל מכשיר הקשר. "אנחנו לא יכולים לעצור היום. אתם עוצרים לפני הזמן יותר מדי פעמים לאחרונה." הוא מחה זיעה ממצחו באמצעות השרוול.
"קיבלתם דוקרנים חדשים לפני חודש! הם לא יכולים להישחק כל כך מהר-"
קסלר פתח את צוהר הנברנית וקפץ החוצה. הוא צעד אל הבוס כמו אדם עם מטרה. יותר מדי מטרה.
מעדתי קדימה. רציתי להרגיע את קסלר לפני שהוא יעשה משהו טיפשי שיתחרט עליו, אבל האוויר המאובק חנק אותי, וגרם לי להשתעל. כשקסלר הגיע אל הבוס, הוא אכן עשה משהו מטופש, הוא הכה אותו. קסלר היה בחור גדול, הבוס קצת פחות, ולכן הוא נפל.
קסלר מצמץ, התנשם, והרים את ידיו. הוא בוודאי עמד להביע חרטה על מה שהוא עשה, אבל לא חשבתי שזה עומד להספיק. הבוס קם על רגליו, מנער אבק מבגדיו, והעיף בקסלר מבט קר. שניהם ניסו לדבר באותו הזמן. שום קול לא בקע.
הם הביטו בי.
הבוס אמר משהו.
יבבה של מתכת מתעקמת הייתה הצליל היחיד. שלושתנו הבטנו בנברנית. היא החלה לשקוע. ברגעים הראשונים היא שקעה לאט, ואז כמה חלקי מתכת קטנים התעופפו, והיא התחילה ליפול.
קסלר רץ אליה.
רציתי לצעוק, לא!
כשהמכונה שקעה באדמה הבוצית, משהו רטוב צמח מהקרקע. פסעתי לאחור כשהחומר טפטף כלפי מעלה.
הבוס אחז בכתפי. הוא דיבר אליי, למרות שלא יכולתי לשמוע. נראה כאילו מה שיש לו להגיד חשוב מספיק כדי שאני אוכל לקרוא את השפתיים שלו, אבל לא הצלחתי.
נדתי בראשי.
הוא אחז בחולצה שלי וגרר אותי איתו.
הבטתי ביד שלי. כמה טיפות מהאדמה פגעו בה. מאוד רציתי לשטוף אותן במים.
 

ויימס

New member
לא! לא! It's rubbish!

הבנתי שיש לי פשוט איזה אנטיגוניזם מובנה כלפי התרגיל הזה. אני מרגישה שהתרחישים הדרושים כדי שנשמע רק חצי דיאלוג הם יותר מדי מאולצים, והם דופקים לי את מה שבונה סיפור: מע. יחסים בין דמויות עם אופי מורכב שעושות פעולות והחלטות, ומנסות להשיג דברים אחת מהשניה.

אפשר תרגיל על דיאלוגים, באמת? אני מתכוונת דיאלוגים?
 
למעלה