בא לכם לשוחח איתי על בושה? על משקלה בחיינו.

[רינתי77]

מודעות עצמית היא בהגדרה סובייקטיבית.

כלומר, היא משהו השייך לעצמי, מודעותו של האדם לאספקטים
שונים של עצמו. יש פה בלבול מושגים. יש רגשות כדון רגשי נחיתות
ויש את המודעות של האדם לכך שיש לו רגשי נחיתות. דווקא מודעות
לכך היא דבר חיובי מפני שכך האדם יכול לטפל בזה. חוסר המודעות
הוא הבעייתי, וזאת מפני שהאדם מתנסה בתוצאות רגשי הנחיתות
שלו, אך אינו יודע מדוע.

 

[רינתי77]

יש לי בקשה מכולם!

אנא המנעו מקישורי יוטיוב בשרשורי דיונים.
זה מסיט את הפוקוס מהנושא המדובר.
תודה!

 

[דאגרוטיפ]

את צודקת, אני כל הזמן שוכחת להפטר מהמנהג

הזה בשרשורי דיונים.
יש מספיק שרשורים והזדמנויות ללנקק מוסיקה.
מצטערה, מותק.
-
אני קוראת את כולכם, ומרבה להרהר.

 

[יחפהבפארק]

סליחה, עכשיו אני מתביישת

 

[לילוש באה לביקור]

הרבה זמן התביישתי

בכל מיני צדדים באישיותי. אבל הבנתי שאין במה להתבייש. אני מדברת פה מאוד בגדול ומופשט, אבל ברגע שקיבלתי לגיטימציה, כשהרשיתי לעצמי לצאת מהמותר ואסור של הסביבה הקרובה, והראייה הצרה, כשהפלגתי עם הדמיון והידע, כשהפסקתי לקבל דברים כמובן מאליו וכאמת מוחלטת. כשקיבלתי לגיטימציה להיות גאה במוזריות שלי ולהבין שהן מיוחדות, והן שלי, ורכשתי אותן בעמל רב, יזע ודמעות. הפסקתי להתבייש כשהבנתי שאין לי מה להתבייש במי שאני. הפסקתי להתבייש כשהבנתי שאני צריכה להיות גאה בעצמי.
ואין יותר אמיתי מ-Born this way של גאגא לסיים את התגובה הזאת. וכן הפסקתי להתבייש גם בטעם המוזיקלי שלי.
http://www.youtube.com/watch?v=wV1FrqwZyKw

 

[puma141]

הפסקת לפחד, לילוש..התחלת לאהוב אותך.

לסלוח לך...
שתדעי, שזה מבחינתי כמו לקבל בונוס..לא כל האנשים ואפילו רובם, לא "מתעוררים" לאני שלהם וממשיכים לחיות
בתחושות אטומות נעולות שלא מניחות להם להכיר את ה"אני" שלהם.
זה לא מובן מאליו
רוב האנשים, ואני לא שופטת אותם כי יש כאלה שלא היה להם מזל, שלא היה להם הזמן, שלא היו להם הכלים-שנשארים
"זומבים" כל חייהם..

 

[לילוש באה לביקור]

תודה פומה. את חמודה.

גם אני למדתי לאהוב אותך. לאט אבל בטוח

(יוווו איזה חמודים הם מחזיקים ידיים)

 

[puma141]

חחחח אני למדתי לפנייך לאהוב אותך! גם

כשחשבת שלא...אי אפשר שלא-שתדעי..
ואם את שואלת אותי?

מצאת משהו חיובי באייקונים הלא מושקעים של תפוז, שאפו!

 

[לילוש באה לביקור]

לא אני הייתי קודם

 

[poseidon111]

את מדברת על תהליך של קבלה והשלמה

עצמית.
אך מה לגבי מעשים?
לא חשת בושה ממעשים שעשית?
מדברים שאמרת?

 

[לילוש באה לביקור]

גם בקטע הזה אני יותר סלחנית לעצמי

ולא מלקה את עצמי על כל מילה. פעם הייתי מאוד ביקורתית כלפי עצמי. היום אני מבינה שמותר לי לטעות כמו לכולם לפעמים. אף אחד לא טלית שכולה תכלת. כולם טועים ואומרים לפעמים דברים מביישים. במקום הלקאה עצמית יותר מועיל ללמוד להבא ולהפיק לקחים.

 

[Captain Jean luc]

הליידי היא דווקא מוזיקאית להבדיל מכל מוצרי

הפופ האחרים.
האם את יודעת שאת כל השירים שלה היא כותבת משוככת ? (העדות במקור)

הפוסט הזה על בושה (באמת נושא טוב אגב ). גורם לי להרהר על סוגים שונים של בושה
אחי לא מסוגל לנהל שיחות שכר והתפטרות עם הבוסים שלו (הוא המשכיל במשפחה) ובגלל שיש ביננו איזה דימיון
בקול, הוא מאלץ אותי לעשות את השיחות האלא בטלפון עבורו.
את יודעת איזה קשה זה להתפטר מעבודה שלא עבדת בה ? לך תסביר....
למה הוא מתבייש אני לעולם לא אבין.

 

[לילוש באה לביקור]

כן מוכר.

גם אני תמיד הייתי מתביישת לנהל שיחות על כסף. במיוחד אם עבדתי והיו לי יחסים קרובים ואישיים עם המעסיק שלי.

פעם וגם קצת היום הייתי מתביישת ללכת לקנות אוכל, הייתי שולחת את חברות שלי או את אח שלי לקנות לי. פעם פעם בכלל הייתי מתביישת לאכול ליד אנשים. שריטה של בחורות. אי אפשר להבין דברים כאלה. זה תסביכים עמוקים.

 

[Aronsona]

שלום חברים

אין לי משהו חכם להוסיף לדיון המעניין הזה.
אני מוכרח לומר שמאד נהניתי לקרוא אותכם.
אני נוסע עוד כמה שעות לאירפה אז נתראה ביום שישי ותמשיכו להרביץ דיונים מעניינים

 

[יחפהבפארק]

טיסה נעימה ושהות נהדרת

 

[puma141]

תהנה אביעד..

 

[דאגרוטיפ]

אביעד, בון ויאז'! תהנה, איזה כייף לך!

 

[קפצילי]

איזה נושא, דאג.
כ-ל ה-כ-ב-ו-ד

יש לי כ"כ הרבה מה לומר בעניין, שאני פשוט :
א. לא יודעת מאיפה להתחיל
ב. לא יכולה כרגע, מפאת קוצר הזמן
ג. מתביישת למחזר את עצמי

 

[דאגרוטיפ]

ברוכה המגיחה, מיכלי.

מקווה ששלומך טוב, ושלום העוברית שלך.
ותשובי לכתוב, מסקרן אותי מאוד.
גרציה על הדברים!

 

[קייזר סוזי]

יש כל מיני סוגים..

אבל כשאני חשה בושה לרוב זה מתקשר אצלי למוסר.
כך שכן זה גם קשור למצפון..


להתבייש בהתנהגות של מישהו..
או להתבייש מערום..

להתבייש בהתנהגות שלי..
שלפעמים אני תופסת את עצמי חושבת או עושה משהו שלא מתאים לי..
אני מתביישת...ויש לזה קשר ישיר לערכים שלי ולמצפון הטבעי שלי.

רצית סיפור..
הנה אחד, אבל הוא ארוך כך שאני אנסה לקצר.

מישהי שהייתה חברה שלי והכירה לי כמה חברים שלה.
אותם חברים שלה לפתע נהיו חברים יותר טובים שלי מאשר שלה.
(מדובר על וירטואלים שהפכו למציאותיים כן?)

היא קינאה.
מאותו רגע לקחה את עדת המעריצים שנותרה לה ויצאה במסע הכפשה נגדי באיזו קומונה שהייתה לה.
כולל אאוטינג.. פרסום תמונה שלי וכו...

לא ממש ידעתי מה לעשות, אבל נתקפתי זעם היסטרי.
ובזמנו אחת הבנות שנהייתה חברה שלי וכבר לא הייתה חברה שלה..
הזינה בתוכי את העצבים עוד יותר ועוד יותר..
ובעקבות כך, הלכתי והגבתי לה בקומונה. פתחתי עליה בנקודות הכי כואבות ואמיתיות.


עד היום אני אומרת שזה הגיע לה לאור מה שהיא עשתה לי,
אבל עדיין מה שעשיתי זה משהו שהרג אותי מבפנים, הדרך והצורה, כ"כ לא אני.
התביישתי.

מאז אני פשוט מקפידה עוד יותר להשתלט על עצמי ולא להתחבר לאנשים כמו ההיא שהזינה את הזעם שלי.