בבקשה כנסו (בנושא מדור)

[דרומית מאוד]

אני חושבת שיהיה לך הכי טוב להשאר בדירה

סה"כ מדובר באחיך ולא בבעל בית קשוח, אם לא תצליחי לשלם לו חודש אחד הוא לא יזרוק אותך לרחוב, זה פתרון זמני אמנם. לסיוע בדיור את צריכה לגשת לעמידר, להוציא תעודת זכאות, תבררי באינטרנט על כל המסמכים שאת צריכה להביא להם. אני מקווה שכל הפרטים שאני נותנת לך נכונים, תקנו אותי אם אני טועה. ובכלל כדאי לך למצוא מקום קרוב למקום העבודה שלך עם שכ"ד נמוך וכמה שפחות "קשיי מחייה", את צריכה לבדוק גם על מסגרת לילדים באיזור, בגלל זה אני הגעתי למושבים בערבה: קצה העולם לכן השכירות זולה יחסית, סביבה חינוכית מאוד וחברתית מאוד לילדים, סביבה תומכת גם לאמא, וגם מצאתי עבודה טובה שזה באמת לא פשוט.

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo9.gif../images/Emo42.gifבוקר טוב,לכן אני עברתי לצפון הרחוק ,,

ולמרות שיש לי שני ילדים,כשהקטן מהם תינוק בן שנה וחצי ,הגשתי בקשה לדיור הציבורי, נלחמתי וקבלתי אומנם בצפון כפי שהעדפתי כי במרכז יש קושי עצום בדיור,והעדיפות לאימהות עם 3 ילדים ומעלה,התפשרתי בגלל קשיי מחייה ובכלל,ולמרות שאני רק עכשיו אחרי 3 שבועות מתחילה להתאקלם,אני שמחה על ההחלטה כי הכול קל יותר, המחייה,בה"ס,ההוצאות,הכול,,בהשוואה לחולון היקרה והסואנת,פה יש שקט,ורוגע,והדברים מתנהלים לאט לאט,אין פה מירוץ נגד הזמן כמו במרכז,ואני אוהבת את הצפון , כשהייתי בהריון עם הבכור שלי גרתי בשכירות של 250$ והייתה לי עבודה,וזהו,,מאסתי בבעלי דירות וכאלה,, אם יש לך אפשרות להשאר עם אחיך מה טוב,את צריכה להבטיח את מיקומך במיוחד בגלל שאת צריכה ללדת, אני אוכל לשמור לך דברים של ליאם הקטן,,, יום טוב אילנה

 

[סיוולה]

לנסות שווה, מה אכפת לך, תכתבי

מכתבים תעשי הכל. ותקבלי מהם את התשובות אם כן ואם לא. במקום לשמוע עצות של בנות טובות ומקסימות, לדעתי - זקנה בת 42 שנה וקצת יותר נסיון, הכי חכם, ואני לא שופטת, לא מבקרת, לא מייעצת, לא כלום, רק חושבת שהכי כדאי לך להתחיל בהתכתבות עם הגורמים במשרד השיכון, ואולי כן - כן מגיע לך. אני חד הורית + 2 + נכות 75% של ביטוח לאומי. קיבלתי נעל בפרצוף. אני כבר שנתיים מתנהלת מולם, למרות שאני כבר 13 שנה חיה בדירות שכורות, מעולם לא היו לי דירות משלי, ההכנסות שלי היו לאורך תקופה ארוכה, משהו בגדר העלוב והמסכן ביותר ביותר, רק קצבת נכות בסך של 2,100 ש"ח, עם שכירות של 2,500 ש"ח (שלא לדבר על שאר ההוצאות). במשך כשנה וחצי התבקשתי מחברה שירשה אותי "מבנק טפחות" להמציא מסמכים, להמציא תדפיסים, להביא שוב את החוזה שכירות, ומה לא, והאמת הרמתי ידיים, פשוט החלטתי שאני נשברת, מוותרת, לא רוצה כלום מהם, רוצה שקט נפשי. איך אני מסתדרת, חובות, מינוסים, הלוואות, גמח"ים של "דוסים", הלוואות מאחים, מבני משפחה, מכל מי שנותן, אני לוקחת, כל מה שניתן כדי לעמוד בכבוד בשכירות ובתשלומים השונים. איפה אני מתקמצנת. אין לי חיים אישיים, לא יוצאת, לא מבלה, לא יודעת איך נראית מסעדה ב- 3 השנים האחרונות וכו' וכו'. איפה עוד מתקמצנת כשאני רואה שיהיה חסר לי כסף לשכירות או לחשמל או לארנונה, אני ניגשת למטבח של אמא שלי שהיא אשה בת 80, שחיה עם אבא שלי בן 87, שניהם חולי סרטן, אבא שלי עיוור, אמא שלי מרותקת למיטה בגלל שבר באגן הירך, מתקיימים מ- 2,000 ש"ח בערך קצבת זקנה. את שומעת - עושה במטבח של ההורים שלי את הקניות. לא קונים אוכל. כי הכסף של האוכל הולך בעיקר לשכירות ולתשלומים השונים. ומה עוד. היום למשל זרקתי את בזק לכל הרוחות. ועברתי להוט. למה = כי בבזק גנבים. היום למשל התקשרתי לאורנג' וביקשתי מהם להוריד את כל הצ'ופרים הנלווים - שזה בערך איזה 80 ש"ח לטובתי בחודש. איפה שאפשר להתקמץ אני מתקמצת. אני יודעת שהמדינה הזו בנויה בכוון אחד, איפה שאפשר לייאש מייאשים. את בהריון, אשריך, תהיי חזקה תאגרי כוחות, עוד מעט תקבלי את המתנה היפה של החיים שלך. תהני. מה שמגיע לך תדרשי. אם מגיע לך. את תקבלי. תפעילי קצת מרפקים, יותר נכון לכתוב מכתבים, אפילו אם תרצי עזרה בניסוח, אני מוכנה לעזור לך, במקצוע האמיתי שלי אני מזכירה משפטית (משנת 90' במקצוע), כעת עובדת כפקידה כללית במשרה זמנית מזה כשנה. אז שיהיה לך בהצלחה. תקראי את כל מה שכתבתי לך תקלטי, תביני ותפנימי את השורה התחתונה חס וחלילה - לא לפגוע בך - לעזור לך וכמה שיותר וכמה שמהר. רק בשורות טובות ושמחה

 

[אלן 1 היחידה]

../images/Emo140.gifיקירה,,כל האינפורמציה קצת מרתיעה,,,,

ולדעתי יש פה דברים אישים שלא צריכים להאמר,זו מנקודת מבט שלי. ולא חלילה לפגוע בך, אני לא רואה שום עניין לפרט בפרטי פרטים את מצבי האישי והכלכלי, כל מקרה לגופו,וכל אחת ושיקוליה ,אני הייתי נבהלת ממה שכתבת וקבלי זאת בהבנה, יותר מידי נכנסת לעובי הקורה האישי שלך,אני חושבת שיש דברים אישים האם אני טועה?? אם לא היינו מכירות לא הייתי מרשה לעצמי ואולי בענייך זה טבעי,אבל אני לא באה לבקר אותך, את יודעת שאני מאד ישירה וכנה,ואת חשובה. כן חשוב להסביר ולהדריך לכיוון כזה או אחר,גם אני עם המון המון נסיון בחיים ובתחום של להילחם על מה שמגיע,אבל,,,,,, מצטערת אם פגעתי,זה בא ממקום של אכפתיות. אילנה

 

[אין אני של הצאט]

יש לי חוזה עם אחי הבית רשום על השם שלו תעשי

חוזה זה ממש בסדר את זכאית בגלל המצב שלך לא בגלל שאת משכירה מאחך אבל שוב אם הבית רשום על שם אחיך בקשר למיסים אל תידאגי יש 80% הנחה בארנונה שזה משמעותי מאוד