hrpbiiapnrpeltework
Well-known member
נראה שאתה לא מעודכן. מספר חברות שונות עובדות וממשיכות לעבוד על מטוסים שכאלו, שיפתרו לפחות את חלק אם לא כל הבעיות שציינת. הם צפויים להיכנס לשירות עוד השנה או אם לא השנה אז עוד בעשור הנוכחי.מטוס הנוסעים המהיר ביותר בהיסטוריה, הקונקורד, יצא משימוש בגלל שתי סיבות חשובות, רעש חזק מאוד וצריכת דלק גבוהה מאוד. אין כל כוונה לפתח מטוסי נוסעים שיעברו את מהירות הקול בגלל סיבות אלו. אין שום מגבלה טכנולוגית המונעת פיתוח מטוסים שיטוסו אפילו במהירות 10 מאך ויותר, הסיבה שלא עושים זאת היא שזה לא כדאי כלכלית ואין עיר או מדינה שתסכים לסבול בומים על קוליים בתדירות גבוהה, זו פגיעה בלתי נסבלת באיכות החיים. אתה יכול לשכוח מטיסה מתל אביב להיות יורק שתיקח שעה או שעה וחצי, זה לא יקרה לעולם.
"לא יקרה לעולם" כי יש (או היו) אי-אילו בעיות כאלו או אחרות שלאט-לאט עובדים עליהם ופותרים אותן...
אינטליגנציה יש לך בשפע. שכל, פחות
אילו היית חי בשנות החמישים של המאה ה-20, אין ספק שהיית אחד מהאנשים האלו שהיו אומרים שלעולם לא ננחת על הירח
קיצר, כשאני אהיה הפסיכולוג הכי חשוב בעולם ובהיסטוריה, ומכיוון שאני דובר אנגלית מהבית, וטיסה ללונדון, ניו-יורק, וושינגטון, תימשך שעה/שעה וחצי/שעתיים לכל כיוון, אני לא רואה סיבה או מניעה לכך שאטפל גם בבריטניה, בארצות הברית. אפילו אולי גם באוסטרליה, קנדה.
אבל כמובן שלא רק מחיר הטיפול יהיה על אותם פציינטים, אלא גם הטיסות הלוך חזור. ואם כבר, אז כל הכסף שאפסיד על כל שאר המטופלים שלא אטפל בהם בגלל זמני הטיסה והנסיעות.
החלום הוא להיות כמו סבתא שלי-לעבוד 4 שעות ביום ועדיין לעשות טונות כסף כאילו שאני קורע את התחת. למרות שאם כבר, החלום האמיתי-האמיתי הוא לעבוד כמו סבתא, ולהרוויח כמו סבא.
אם סבתא עבדה 4 שעות ביום, וזה מה שאני רוצה, זה אומר 4 מטופלים ביום, בגלל 4 פגישות ביום של 45 דקות, ועוד נגיד הפסקה של 15 דקות אחרי כל מטופל?
מה שיותר לי די והותר זמן לעבודתי היצירתית-מדעית כגאון רב-תחומי ואדם כותב למשך עוד 4 שעות.
ואם טיסה מתל-אביב ללונדון, ניו-יורק, וושינגטון, תיקח שעה לכל כיוון, שעה וחצי לכל כיוון, שעתיים לכל כיוון, ניפגש באמצע ונגיד שעה וחצי, אז זה שלוש שעות בסה"כ, עוד רבע שעה-חצי שעה להגיע לבית המטופל, או לדוגמה מקום עבודתו, כמו לדוגמה בוא נגיד, אני לא יודע, הבית הלבן (אם לדוגמה אני אהיה הפסיכולוג של הנשיא או משהו, אתהה יודע, מכיוון שאני פרויד החדש, רק הרבה יותר גדול ממנו, כך שזה לא תרחיש מופרך), ועוד 45 דקות טיפול, זה יוצא בדיוק או כמעט בדיוק ה-4 שעות או 4 שעות ורבע של יום עבודה שלם, אז זה דווקא מסתדר.
זה עלול גם לעזור לפתור את החשש שלי ואת הבעיה שלי שאוזכרו בהודעתי ל-lemner40, של עצם זה שאני מצידי עלול להיות גדול מספיק בשביל שאני לבדי וכשלעצמי, תהיה לי הצדקה לגבות גם 20,000 דולר אמריקני ל-45 דקות של טיפול, אבל בגלל גודלו וקוטנו של השוק הישראלי, עלול להיות איזון משמעותי לכיוון השני, ואוכל לגבות רק 5,000-6,000 שקל ל-45 דקות, ולא 20,000 דולר.
כך לדוגמה, אפשר ליצור איזשהו איזון, ואני באמת אעשה את השכר שאני רוצה. כדי לעבוד 4 שעות ביום, וכדי לעבוד בארץ, אני צריך מינימום תחתון של 4 מטופלים ביום בארץ. כדי לעבוד רק בארץ, אני צריך 24 מטופלים, אבל 24 אנשים, בישראל, בשוק של עשרה מיליון, שישלמו לי 20,000 דולר אמריקני ל-45 דקות? נשמע קצת יומרני. זה אומר שאחד מתוך כל 416,000 אנשים במדינה יהיה צריך גם להיות מסוגל וגם להסכים לשלם את הסכום הזה, וזה עוד לפני מה שאמרנו שזה צריך להיות בן-אדם שצריך טיפול. ולגור במרכז. אני לא יודע בנוגע לזה

מה שכן, ואם אני כן אהיה הפסיכולוג הכי טוב וחשוב בהיסטוריה (כמו מה שצפוי), אני כן חושב שאני אמור להצליח למצוא בשוק הישראלי לפחות 4 כאלו, נכון?

כי ככה אני צריך למצוא רק אחד מתוך כל 2,500,000 אנשים.
ואז במקרה קיצון אחד יהיו לי 9 מטופלים, ארבע בארץ, חמש בחו"ל, או במקרה הקיצון השני, יהיו לי עד 21 מטופלים, 20 בארץ, אחד בחו"ל.
אבל זה בטח יהיה משהו באמצע

כאמור, זה יאפשר לי לגבות 20,000 דולר אמריקני (או בארץ, 80,000 שקל) לכל מטופל ומטופל, אבל המטופלים של חו"ל יצטרכו לפצות אותי על שלושת המטופלים האחרים של אותו יום שלא יוכלו להיות לי (שזה מסתדר לי מושלם כי אני בכל מקרה לא עף על הרעיון של לטפל), כאשר הם אלו שמאפשרים לי לגבות 20,000 דולר לפחות מכל מטופל בגלל הגישה שלי אל השוק שלהם באמצעות המטוסים הסופר מהירים החדשים (הו, האירוניה

למרות שבעצם המטופלים של חו"ל ייצטרכו לשלם גם על כרטיסי הטיסה שלי. לא בישירין כמובן, זה מגוחך. אני (למרות שבעצם, על מי אני עובד? הכוונה למשרתים שיהיו לי

אבל סעמק, 90,000 דולר? זה כל-כך קרוב ל-100,000...
יאללה, על הזין שלי, 100,000 דולר ל-45 דקות למטופל בחו"ל
זה לא מופרך או משהו. אני איחשב לפסיכולוג הטוב והבכיר בעולם, ואני צריך למצוא רק מקסימום 5 כאלו מכל המיליארדרים והמולטי-מיליונרים הכבדים של כל אוסטרליה, בריטניה, ארצות הברית וקנדה.
זה יוצא הכנסות של 580,000 דולר אמריקני בשבוע, 2,320,000 דולר בחודש -27,840,000 דולר בשנה, לפי מודל של 4 מטופלים בארץ -5 בחו"ל.
הבאסה זה שהמיסים הם שחיטה. שני שליש. מה שישאיר אותי עם רווח נטו של בערך 200,000 דולר אמריקני בשבוע, 800,000 דולר בחודש ו-9,600,000 דולר בשנה.
בעיה שיותר מפריעה ומדאיגה זה שאני לא יודע אם אני כל-כך אוהב או ארצה לטפל. אולי אני אתחיל לחבב את זה עם הזמן. אולי זה גם יעזור שאטפל בבכירי החברה, המדינה והמשק בארץ ובחו"ל, ואולי זה יוסיף עניין וצבע.
בכל מקרה, אני יודע שבתור הגאון פיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים, בטח ציפית ממני להיות איש השקעות או פיננסים או כלכלה או משהו כזה, אבל תשמע את זה, אתה יושב?
אני לא רק הגאון הגדול ביותר בהיסטוריה של הפיננסים והכלכלה, אני למעשה גם הגאון הגדול ביותר בהיסטוריה של הפסיכולוגיה והמדעים החברתיים, ואני גאון אפילו עוד יותר גדול בפסיכולוגיה ובמדעים החברתיים, מאשר בפיננסים ובכלכלה.
מטורף, נכון?

אבל בכל זאת, אמיתי לחלוטין

בכל מקרה, השקעות זה נורא משעמם. עשרות אלפי אחוזי תשואה פה, מאות אלפי אחוזי תשואה שם, מיליוני אחוזי תשואה כאן, איפה האתגר?

נערך לאחרונה ב: