חזרות בתנ"ך
ל- seneta היקר ! ראשית תודה על השאלה, השאלה אכן, לכאורה במקום ולא צריך להיות בקי בכתבי הקודש להבחין שאכן ישנן חזרות. ולא, כפי שציינת, רק בספר ויקרא אלא בכלל חמשת חומשי תורה . לאהבת הקיצור והתכליתיות לא אגע בנ"ך (אולי עוד יעלה בידי אי"ה בעתיד)ובכן: ראשית מעט סדר והקדמה והנני מתנצל מראש על ההקדמה שאולי מעט ארוכה אבל לדעתי הינה חשובה. 1)חמשת חומשי תורה נתנו לנו ע"י בורא עולם במעמד הר סיני באמצעות משה רבינו כידוע. (אמנם ישנן פרשיות בתורה שנתנו במהלך ה-40 שנה של הליכת בני ישראל במדבר, נתון שפותר הרבה שאלות שנשאלות בנושא "בחירה והשגחה";איך נכתב דבר מראש והרי נעשו דברים לאחר מכןוכו'.אך, אין כאן המקום לפרט כעת). 2) לא כל הטעמים והפירושים ניתן כאן לאמרכך שאין בכוונתי לאמר בהסברי כי הינו היחיד, אבל כדי לסבר את האוזן ארשום אחד מההסברים. על יסוד זה ניתן לשאול ומותר למה ישנן חזרות אם הכוונה היא : " אני מאמין שהתורה אלוקית, רק שאני מעוניין להבין פשר החזרות". אכן כפי שציינת אין שום פרשה, פסוק, מילה ולא אף אות אחת שמיותרת. כמו-כן אין חוסר באף מילה או אות, מהסיבה ה"פשוטה" שבורא עולם שברא את כ-ל העולם(לא רק את כדור הארץ אלא את כל היקום, גלקסיות וכו'), הינו שיא השלמות בחכמה; הוא מקור החכמה! הוא אשר נותן לנו בני האדם את השכל הדעת והתבונה להבין איזה שהיא חכמה בכלל ולא רק חכמת התורה. גם את השכל לשאול על התורה שה-ו-א נתן "למה יש פרשיות שחוזרות סתם(חלילה וחס) בתורה"... לכן עלינו לשאול מתוך נקודת מבט זו ולנסות להבין דרך מלומדי וחכמי התורה במהלך הדורות עניין זה. * * * פרשיות הקרבנות כמו יתר הפרשיות ש"חוזרות על עצמן" אין בהן שום ייתור אם תעיין כראויתמצא שישנם 4 סוגי קרבנות( עולה, אשם, חטאת ושלמים) וישנם מספר סיבות להבאת הקרבן, למשל על חטא, כהודאה על מאורע טוב שקרה ישנם קרבנות יומיים, שבועיים(בשבתות), ישנם בחגים וכו' ישנם סוגים שונים של קרבנות-מן החי- בהמות גסות(שור, פרה) בהמות דקות(עז כפש אייל), עופות(יונה תור ). יש מהצומח- -מהחיטים ומהשעורים מהשמנים והגפנים) סוגי הקרבנות, הסיבות להבאתם והאישים המחוייבים מפורטים בספר ויקרא. אין שום סוג קרבן או סיבת הבאה או המחוייב להביא בשום אופן חוזר שנית שם!! נעבור, ברשותך לספר במדבר, בפרשת הנשיאים - פרשת פינחס. שם אנו מוצאים אמנם ממש אותם קרבנות שהקריבו הנשיאים. כאן היה באמת מקום לשאול את שאלתך ,שהרי אין שום שינוי מרשימת הקרבנות שהביא נשיא שבט ראובן, למשל לנשיא שבט דן. אבל דע לך שהתורה איננה רק מערכת מצוות במובן של "עשה כך" ו"אל תעשה כך" . אלא גם מערכת למידה מוסרית ודרך ארץ. התורה חוזרת על נדבותיהם של כל 12 הנשיאים מכל 12 השבטים שוב ושוב. על מנת ללמדנו, שכל אחד היה חשוב לפני ה' עד כדי כך שלנצח ולדורות נכתב שוב נדבתו! שלא נחשוב שהיתה כאן סתם חזרה של הנשיא , מה שהביא קודמו הלך זה ו"העתיק", אלא לכל אחד מהם היתה הבאה בפני עצמה וכוונה בפני עצמה. ועוד אם תבדוק היטב תראה שישנם שינויים בטקסט של נשיא למשנהו דבר המלמד בין השאר לטעם שציינתי לעיל. דוגמא נוספת ואחרונה לפעם זו, לקוחה בספר בראשית בעניין מציאת אישה ליצחק אבינו ע"י אליעזר עבד אברהם. פעמיים אנו קוראים את ה"תנאים" שהציב אליעזר לעצמו כיצד יבחר את כלתו של יצחק.וכבר נאמר ע"י חכמים:" יפה שיחת עבדי אבות יותר מתורתן של בנים". כלומר, יש ומצוות של התורה נלמדים במילה אחת בקיצור נמרץ ויש אפילו ברמז. ואילו פרשה זו שלכאורה אין בה שום מצווה מתוארת באריכות ולא עוד אלא מוכפלת. גם כאן לומדים אני הרבה מידות טובות ומוסר ולהדגמה אתן דוגמא אחת קטנה ואתה בתבונתך, אני מאמין, תקיש על שאר הפסוקים(כנאמר:"ישמע חכם ויוסיף לקח") . הרי הדוגמא: אם תשים לב, פעמיים נכתבה שאלת אליעזר לאברהם אדונו מה יקרה אם לא יצליח למצוא אישה ליצחק. בפעם הראשונה נכתב :"אולי לא תאבה האישה ללכת..וכו'" אולי עם וא'ו- כתיב מלא. ובפעם השניה נכתב :..."אלי לא תאבה וכו'". אולי ללא וא'ו- כתיב חסר.(כאשר האל"ף נהגית בקבוץ ולא בשורוק) סיבת הדבר נתגלה לנו ע"י חז"ל: "בת היתה לו לאליעזר וחיפש עילה להשיאה ליצחק". כלומר . לאליעזר עצמו היתה בת ומאוד היה רוצה שאברהם יסכים שיצחק ישא אותה . והתורה רמזה זאת במילת "אלי", כאילו הניקוד אלי האל"ף בצירי והלמ"ד בפת"ח. הגאון מווילנא ז"ל מצא אפילו סימוכין לכך שהרי ישנם שתי מילים של תנאי: פן ואולי. פן - כשאני לא מעוניין שיתקיים הדבר (כמו:" השמרו לכם פן יפתה לבבכם..") אולי - כשאני מעוניין שייתקיים הדבר (כמו:" אולי תבוא אלי היום") כיון שאליעזר התבטא :"אולי לא תאבה הנערה ללכת עמדי" הבינו חכמים שאליעזר היה מעוניין שהנערה לא תלך איתו . למה ? כי יש לו בת וכו' וכו'. תודה רבה על שהקדשתך לקרוא את כל דברי. מתנצל אם הארכתי ייתר על המידה. הנני מקווה שמעט נתתי לך הסבר שיניח את דעתך, אשמח להוסיף במידה ויידרש.
