בואו נראה אותכם.. משימונת..

[Mוניk]

רעיון חמוד טאי...אבל אין לי סורק

וברגע שאסרוק כמה תמונות אשמח לצרף גם סיפורי ילדות אבל בתנאי שגם מנהלי הפורום מצרפים תמונית אופססססס צ´אווו ממוש מוניק

 

[tairon]

יס לך סכן סלא יסן?

סיס לו סורק סאת לוקחת תמונית סלך עושה לו נוק נוק טוק טוק אפשר טובה בבבליז.... סרוק לי ואסרוק לך והנה יס תמונית אהה אהה

 

[הדרדסית הנשית]

הנה אני בת 10 מחופשת בפורים..

שתהיה בריאה אמא שלי כמה איפור...חחחחחח

 

[הדרדסית הנשית]

ופה אני בתקופת הצבא בת שמונה עשרה

עם החברה הכי טובה שלי שהייתה אז ניבה, אני כמובן מצד שמאל וניבה מצד ימין, מה שהיה מצחיק שאני וחברתי נולדנו באותו יום אותה שעה ואותה שנה איזה מדהים הא?...חחחח זיכרונותתתתת

 

[הדרדסית הנשית]

וזאת התמונה העדכנית של בת 31

שימו לב לשינויים...זקנה חחחחח

 

[יונית38]

הופה משנה לשנה יותר יפה ../images/Emo13.gif

את צוחקת? פישששששששש עם השנים משתבחת ????

 

[הדרדסית הנשית]

אגב זה אחד השירים שאהבתי בילדותי...

אז התמימות והאמונה באנשים עוד הייתה כל כך.... אתם בטוח מכירים את השיר הזה של נעמי שמר לדעתי שיר גדול.. כבר מזמזמת אותו שעה..

אנשים טובים תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב פה ושם נגמר החורף ונכנס אביב בשדה ליד הדרך יש כבר דגניות אל תגידו לי שכל זה לא יכול להיות אנשים טובים באמצע הדרך אנשים טובים מאוד אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד איש אחד קנה לי ספר בן מאה שנה איש אחר בנה כינור שיש בו מנגינה ואישה טובה אחרת לי נתנה את שמה ומאז אני בדרך שרה במקומה אנשים טובים… איש אחד יבנה לי גשר כדי לחצות נהר איש אחר יצמיח יער במורדות ההר ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה רק תצביע אל האופק ותבטיח ש... אנשים טובים… וממש כמו צמחי-הבר הבודדים הם עוצרים תמיד את החולות הנודדים הרקיע מתבהר, וכבר אפשר לראות אנשים על אם הדרך מחכים לאות אנשים טובים…

 

[ישנוני מתעורר]

דרדי מקסימה

שלא תעזי לומר זקנה,,,, את חמד חמד.... איזו הבעת פנים ..משו יפה

 

[Mוניk]

דרדסית משפחה יפה כמו האמאא

 

[שוטר82חזר]

היי

שבת שלום לכולם שיהיה לכם שבת שקטה תשימותתמונה האמיתית שלכם מה הקטע? חחחחחחחחחחח יום נעים רועי

 

[יונית38]

היי שוטר

אתה לא צריך להראות תמונה של הילדות - אתה עוד שם

 

[אוגי פה]

טוב גם אני להשתתף

אז ככה זה אני כאן הייתי בן 4 מצטער על העין פשוט התמונה מאוד ישנה פחחחחחחחחחח אמממממממממ............ בנות אחת אחת לבקש את הטלפון פחחחחחחחחחחחחחחחחחחח יא הנה אני....

 

[אוגי פה]

היה טעות סליחה

זה אני .....

 

[אוגי פה]

וזה אני בגודל הטבעי שלי

לא משהו אבל זה מה יש פחחחחחחחחחחח עכשיו בטח אתן לא רוצות את הטלפון סתםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

 

[Mוניk]

אתה כן משוווו אוגי חמוד גמ מפנים ו.

גם בבחוץ וגם מפנים וזה המוןןןןןןן הרבה הרבה יותר ממשו אוגי שב"ש אוגי ז´וז´ו

מוניק

 

[תלתלית]

אין לי סורק וגם לא שכן שלא ישן

אוף אוף

 

[Mוניk]

טוב הינה אני כבר ראיתם? טוב אז.....

טוב בתור ילדת סנדביץ´ הייתי די מפונקת לא נעים להגיד אבל אחים שלי לא רואים מה אני כותבת כן קיבלתי יחס מועדף בבית כי הייתי כזו שקטה וקטנה ותמיד דאגו לי באופן מיוחד למה? כי נולדתי פגית במשקל 1,200 גר´ ובזמנו מי ששרד במשקל כזה זה היה נדיר וכן אני זוכרת את יומי הראשון בגן כבר בבית אחרי הכל, הייתי גדולה יחסית בת חמש ואיך אבא שלי היה יושב מחוץ לגדר הגן ומביט בי ושולח נשיקות באוויר ככה במשך חודשיים עד שהיו בטוחים שטוב לי בגן התחלתי ת´גן העירוני מאוחר בגלל היותי קטנה ורגישה עד גיל 3 הייתי בבית הבראה של ביה"ח בעפולה (שם גם הייתה הפגיה הכי טובה בארץ) ומי שהיה רגיש במיוחד אז גם את שנת הגנון הראשון ו.....עשה שם וזה המון בזכות ההורים שלי שעטפו אותי בחום מכל כיוון אפשרי. ובכלל טיולים וימי כייף כאלה שלקחו רק אותי (קשה היה לקחת כמה ילדים ייחד) אז לא היה רכב והיו פחות אמצעים. אבל אותי לקחו תמיד בשושו לאחים סיפרו שאני הולכת לבדיקות וכל זה כדי לחזק אותי פיזית בעיקר, המטרה שלהם הייתה שאני אגדל ואהיה כמו כולם זה היה האתגר שלהם והם הצליחו ובגדול. (בדיעבד אולי פונקתי יותר מידי) כי נישארתי מפונקת ובחיים של היום צריך להיות מחושלים ואני לומדת עד היום להתחשל. וכן אני כבר מחושלת יותר (טוב תמונה יש לי פה אחת תראו אותה שוב זו תמונה עדכנית זה מה יש כרגע אולי בהמשך אצרף עוד) מוניק מביטה קדימה

 

[הדרדסית הנשית]

פששששששש מוניקקקקקקק

ואוווווווו איזה פיגורה חתיכונת אמיתית אבל אבל מה עם הפנים רוצה לראות את הפנים...

אני אוהבת עיניים מדברות.

 

[טאKילה]

ילדות בטח זוכרת זה היה אתמול../images/Emo3.gif

אני זוכרת בלילה אהבתי לישון ליד אחותי הקטנה, שיחקנו עם הרגלים כף רגל על כף רגל ודהרנו כמו אופנים, חחחחחח וצווחנו בושקלטה בושקלטה חחח קשה לי ליזכור סיפורים,בעצם לא זכור לי סיפורים, אמא שלי היתה מזמזמת מנגינה עד שנירדמנו, אני זוכרת את הצליל,אני אפילו מצליחה לשקוע לשם תוך כדי הכתיבה. טוב צר לי אין לי סורק,השכנה שלי מתה חוצמיזה לא היה לה מחשב, אני לא מכירה כאן אפאחד,לא התחברתי לעיר הזו,אני רוצה הביתה, אני אגלה לכם סוד,כל תמונות הילדות נשארו בבית הורי,בנתיים הם מתו שניהם,הכל בטח אצל אחי,עכשיו הזכרתם לי שאני צריכה לבקר שם, ולחפש תמונות מהעבר,מהילדות. אופס מצאתי רעיון,אתקשר לאחי הוא יסרוק וישלח לי. מקוה שיש אצלו תמונות. בנתיים קחו תהנו מתמונה הילדים שלי ובעלי. הילדים ליעד,מוריאל,ליאור,ודובי בעלי.

 

[טאKילה]

יאלה קולולולולולולו../images/Emo6.gif

הנה אנחנו חתן וכלה חחחחח