itaikuskus
New member
קווין הם לא פאנק
אפילו לא בטעות... יש גם אגדה שאומרת שנדמה לי חברי הפיסטולס ירדו על מרקורי שאמר בתגובה שהוא מביא את הבלט להמונים. פאנק חשוב? ראמונז,פיסטולז,אקספלויטד (כפי שצוין),קלאש (בעיקר בראשית דרכם),באזקוקס וגל ההארדקור האמריקאי שהתפתח בעקבות זאת-דד קנדיז,מיינור ת'רט,בלאק פלאג,סירקל ג'רקס,הוסקר דו וכו'. דוראן דוראן לא היו "הייר מטאל" (או גלאם). הם היו להקת ניו וייב לכל דבר. גם גאנז אנד רוזס נגדו את כל אידאולוגית ה-התלבש כבת, ועשה מוסיקה כיפית שילדות בנות 12 ממש יאהבו. גאנז אמנם ניפחו את שיערם, אך דיברו על דברים קשים יותר, ובאו כאנטיתזה המוחלטת לגל הלהקות שקדמו לה, ומכאן היא כל כך הצליחה. קולו הצרוד של אקסל, הגיטרה המלוכלכת של סלאש, סגנון החיים הפרוע וההזדהות עם להקות הארדקור מהעבר. אפשר לשייך לגלאם להקות כמו טוויסטד סיסטר,בון ג'ובי,דף לפארד וכו'. שכחת זרם מאוד חשוב ומשפיע- הרוק הכבד או "מטאל", שהוא אולי אחד מזרמי הרוקנרול הפופולרים ביותר כיום אם לא הפופולרי שבהם. אין לי רצון עכשיו להרחיב עליו, אולי מאוחר יותר. בקשר לגראנג'...תמיד היה דיי עקום בעייני לראות אותו כז'אנר או כמשהו ש"התפתח". אתה בעצם רואה איזשהו קשר בין נירוונה לאליס אין צ'יינס או בין מאדהאני לפרל ג'אם (בעצם חברי מאדהאני ופרל ג'אם הרכיבו פעם את גרין ריבר, להקת פאנק שהתפרקה בעקבות חילוקי דעות-מארק ארם שהקים את מאדהאני רצה להמשיך לעשות פאנק ולהיות דיאייואיי וכו', ואילו סטון וג'ף רצו לעשות מוסיקה סטייל זפלין, ולהצליח בגדול, הם הקימו את מאד'ר לאב בון ומאוחר יותר את פרל ג'אם, והשאר היסטוריה). הכל מין תהליך שיווקי של העיתונות לתת מילה שתגדיר את הפלישה מסיאטל. חוץ מהפלאנל,ניסורי וניפוצי הגיטרות והחיבה להירואין ומוות, אין ממש מכנה משותף ללהקות האלה, מבחינה מוסיקלית,אך שוב,אני מרגיש אמנם לא נוח אך אינני שולל כי להקות אלה הרכיבו סצינה אחת וחברי הלהקות המאכלסות אותה שיתפו פעולה יחד באופן שיטתי. השיתוף הפעולה שציינתי בין חברי מאדהאני לחברי פרל ג'אם, הפרויקט temple of the dog שקם לזכרו של אנדי ווד, סולן mother love bone שמת ממנת יתר, שכלל את חברי soundgarden ו-pearl jam (לעתיד), שיתוף פעולה בין חברי screaming trees,pearl jam ו-alice in chains שהוליד את ההרכב המעולה mad season , ויש עוד המון דוגאות. דוגמה לשיתוף פעולה של סצינת הגראנג' עם השורשים שלהם- המלווינז משתפים פעולה עם ג'לו ביאפרה, סולן הדד קנדיז בעבר, פרל ג'אם משתפים פעולה עם ניל יאנג, דייב גרוהל מקים את הפו פייטרס עם אחד מאושיות ההארדקור החשובות-פט סמיר (שגם ניגן בנירוונה לקראת סוף הדרך ופעם שניה בחייו ראה את ההירואין גומר את החיים לסולן שלו ומאוחר יותר גם עזב את הפו פייטרס) וכו'. אז זה דיי גמיש כל הקטע הגראנג'י.
אפילו לא בטעות... יש גם אגדה שאומרת שנדמה לי חברי הפיסטולס ירדו על מרקורי שאמר בתגובה שהוא מביא את הבלט להמונים. פאנק חשוב? ראמונז,פיסטולז,אקספלויטד (כפי שצוין),קלאש (בעיקר בראשית דרכם),באזקוקס וגל ההארדקור האמריקאי שהתפתח בעקבות זאת-דד קנדיז,מיינור ת'רט,בלאק פלאג,סירקל ג'רקס,הוסקר דו וכו'. דוראן דוראן לא היו "הייר מטאל" (או גלאם). הם היו להקת ניו וייב לכל דבר. גם גאנז אנד רוזס נגדו את כל אידאולוגית ה-התלבש כבת, ועשה מוסיקה כיפית שילדות בנות 12 ממש יאהבו. גאנז אמנם ניפחו את שיערם, אך דיברו על דברים קשים יותר, ובאו כאנטיתזה המוחלטת לגל הלהקות שקדמו לה, ומכאן היא כל כך הצליחה. קולו הצרוד של אקסל, הגיטרה המלוכלכת של סלאש, סגנון החיים הפרוע וההזדהות עם להקות הארדקור מהעבר. אפשר לשייך לגלאם להקות כמו טוויסטד סיסטר,בון ג'ובי,דף לפארד וכו'. שכחת זרם מאוד חשוב ומשפיע- הרוק הכבד או "מטאל", שהוא אולי אחד מזרמי הרוקנרול הפופולרים ביותר כיום אם לא הפופולרי שבהם. אין לי רצון עכשיו להרחיב עליו, אולי מאוחר יותר. בקשר לגראנג'...תמיד היה דיי עקום בעייני לראות אותו כז'אנר או כמשהו ש"התפתח". אתה בעצם רואה איזשהו קשר בין נירוונה לאליס אין צ'יינס או בין מאדהאני לפרל ג'אם (בעצם חברי מאדהאני ופרל ג'אם הרכיבו פעם את גרין ריבר, להקת פאנק שהתפרקה בעקבות חילוקי דעות-מארק ארם שהקים את מאדהאני רצה להמשיך לעשות פאנק ולהיות דיאייואיי וכו', ואילו סטון וג'ף רצו לעשות מוסיקה סטייל זפלין, ולהצליח בגדול, הם הקימו את מאד'ר לאב בון ומאוחר יותר את פרל ג'אם, והשאר היסטוריה). הכל מין תהליך שיווקי של העיתונות לתת מילה שתגדיר את הפלישה מסיאטל. חוץ מהפלאנל,ניסורי וניפוצי הגיטרות והחיבה להירואין ומוות, אין ממש מכנה משותף ללהקות האלה, מבחינה מוסיקלית,אך שוב,אני מרגיש אמנם לא נוח אך אינני שולל כי להקות אלה הרכיבו סצינה אחת וחברי הלהקות המאכלסות אותה שיתפו פעולה יחד באופן שיטתי. השיתוף הפעולה שציינתי בין חברי מאדהאני לחברי פרל ג'אם, הפרויקט temple of the dog שקם לזכרו של אנדי ווד, סולן mother love bone שמת ממנת יתר, שכלל את חברי soundgarden ו-pearl jam (לעתיד), שיתוף פעולה בין חברי screaming trees,pearl jam ו-alice in chains שהוליד את ההרכב המעולה mad season , ויש עוד המון דוגאות. דוגמה לשיתוף פעולה של סצינת הגראנג' עם השורשים שלהם- המלווינז משתפים פעולה עם ג'לו ביאפרה, סולן הדד קנדיז בעבר, פרל ג'אם משתפים פעולה עם ניל יאנג, דייב גרוהל מקים את הפו פייטרס עם אחד מאושיות ההארדקור החשובות-פט סמיר (שגם ניגן בנירוונה לקראת סוף הדרך ופעם שניה בחייו ראה את ההירואין גומר את החיים לסולן שלו ומאוחר יותר גם עזב את הפו פייטרס) וכו'. אז זה דיי גמיש כל הקטע הגראנג'י.
