בוקר אור לכולם-פורים שמח..תודה לכולם.אני השנה

[מינהר]

אורית, את כל הציונות הזו יכולת לכתוב בתאריך

היום, ולא לבלבל את העינים שלי, הלא כל כך חזקות.

 

[שפירא מאיר]

אני מתחיל לחשוב שאני מבין את הבעיה הספציפית

לא הגיוני כאשר יש נושא מסויים, אם רוצים להוסיף איזו תגובה, לפתוח שירשור חדש רק מכיוון שעבר התאריך.

גם בתוך השירשורים, מי שמגיב להודעה של אחר , לא צריך להוסיף שום שם כי הרי סימון השירשור (הקו הכחול שעולה כאשר נוגעים בנקודה שבימין השורה) מראה בדיוק למי התגובה.

מה שקורה שיש מי שמגיב לתגובה האחרונה כשהוא בכלל מתכוון למישהו אחר, ואז הוא מוסיף את השם כדי שידעו למי הוא מתכוון, כל זה במקום פשוט להגיב להודעה
------------------------------------------------------------------------------------------------
לגבי נושא הימים שכל כך מציק לכמה.
אני חושב שאני יודע מה הבעיה בעיקבות הטענה שזה מבלבל את העיניים.

אני יכול לנחש שכאשר את כותבת הודעה כל שהיא, לא מסומן אצלך לקבל תשובה בדו"אל (דואר אלקטרוני) . - ראי צילום התמונה למטה, ותגדילי.

כשאת כותבת הודעה, בתחתית המסך ישנה השורה (מסומנת מסביב בעיגול כחול בתמונה) ובה את מסמנת אם את רוצה הודעה על תגובה בכל פורום שהוא במסר או לדו"אל.
אצלי זה מסומן מדו"אל/מייל (מסומן באדום).

וכך, בכל פעם שתקבלי דואר, יופיע בשורה למטה בהמשך ה-"התחל" מספר ליד סמל תוכנת הגלישה שלך, המספר מספר לך כמה הודעות ממתינות בדואר.

את פותחת את הדואר ומוצאת שם את כל התגובות בפורומים השונים שאת גולשת.
לוחצת על השורה וההודעה מספרת לך שבנושא מסויים שכתבת, יש לך תגובה.
ההנושא מופיע בכחול.
את לוחצת על השורה הכחולה, והיא מעבירה אותך ישירות לתגובה בפורום, גם אם ההודעה המקורית נכתבה לפני שנה.....

זו כל הבעיה, "וי" קטן בריבוע של המילה "מייל" , וחסל. לא צריך לחפש שום תגובות , הן תבואנה אלייך אוטומטית.
סימון המשבצת הוא פעם אחת בלבד, אין צורך לסמן שוב כיוון שזה מתייחס לכל ההודעות והתגובות בפורום הספציפי.

 

[שפירא מאיר]

זה נכון לגמרי

אביו של החתן אושפז, והוא טוען שהוא יותר לא מתכוון לתכנן שום דבר כי אי אפשר לדעת מה יהיה מחר.

הבת שלי (אשתו) אמרה לו שהוא חייב להפסיק עם הלך הרוח השלילי הזה. כן צריך לתכנן הלאה וכן להמשיך בחיים ולא לשבת ולחכות למוות.

היא נתנה לו דוגמא אותי שלמרות שיש לי קוצב לב ואי ספיקת לב 40% וקשה לי ללכת, אני כותב ספרים, מטייל בארץ עם חברים, עושה קניות וטס לחו"ל לפחות פעמיים בשנה (יש לי כבר כרטיסים ליוני ולספטמבר).

לכן צריך בהחלט לחשוב אופטימי, כי הרי מייחלים שהחולה יחלים ויחזור לחיים תקינים (במגבלות הגיל והבריאות שלנו) וצריך רק להתעודד ולהיות אופטימי ולהשרות על החולה רוח טובה, כי תרופות לבד לא עושות את כל העבודה, גם למצב הנפשי יש ערך רב ביותר להחלמה.