בוקר טוב, הזכרתם זכרונות

[שפירא מאיר]

זה מה שנאמר לי, מה גם שהמעיל שלי קל בהרבה, בדקתי.

 

[שפירא מאיר]

זהו, לא זכרתי את השם של הגריוואלאך...

השמאלץ אצלנו זה היה מתרנגולת.

ואגב האמירה על בעיות שומן אצל בני האדם, הכל תלוי במבנה הגוף של האדם.
כל חיי הצעירים אכלתי המון שמאלץ כמובן עם גריואלאך ומלח מרוח על הלחם, גם כשהתחתנתי נהגנו לקנות בחנות "הרוסית" שמאלץ מוכן (היום לא כי אסור לי מלח יותר מידי, ובלי מלח זה לא טעים), וכן כל חיי אכלתי שפק שהוא שומני מאוד, ולמרות זאת אין לי שום בעיה.

נכון שיש לי כרס אבל זה מכיוון שלפני כ-20 שנה הפסקתי בבת אחת לעשן (4 חפיסות ליום - 25 שנה) , עברתי צילום עורקים צבעוני במכון מיוחד ברמת אביב לפני מספר שנים, וחוץ מטיפה עיבוי בעיקולים שהם תוצר הגיל, העורקים שלי נקיים לגמרי.

 

[יוליקה]

מאיר, תודה בעזרתך סידרתי לבעלי ניידות בשדות התעופה

אנחנו טסים בפסח לונציה...
עם לופטהנזה דרך פרנקפורט וחזרה דרך וינה לנתב"ג...
בכל שדות התעופה נירשם בחברת התעופה ניידות.
תודה על היעוץ!!

 

[שפירא מאיר]

על-הכיפק, פחות דאגה על הראש.

 

[1ניצת השקד]

בהמשך הזכרונות של שנות 50

זוכרת שהיתה ברחוב שלנו מאפיה והיתי מביאה לשם תבנית עם עוגה או חמין, ומאוחר יותר אמא היתה שולחת אותי להחזיר את האוכל או העוגה שהיו כבר אפויים.

 

[שפירא מאיר]

אני הלכתי כל בוקר למאפיה לקנות לחם

בכל שכונה היה צריף קטן שנפתח בין השעות ה0600-0700 ומכר לחם, אלא שרוב האנשים העובדים כבר יצאו מהבית ב-0500, אז הילדים הלכו למאפיה לקנות לחם, וכמובן שהלחם הגיע הביתה מכורסם בקצהו ("הפינה") כי הלחם היה חם ומשגע...

במכולת או בצרכניה לא מכרו לחם ולא חלב, את החלב מכר איש שהסתובב עם אופניים עם כדים, או תלת אופניים, או חמור רתום לעגלה ומכר לבלבוסטהס חלב, אחרי שדאג למהול אותו במים כדי להרויח עוד כסף.
פעם ראשונה ששתיתי חלב אמיתי היה כשעברנו ליבנאל שם הייתי הולך עם כד קטן כל בוקר לרפת של השכנים.

אחר כך התחילו להגיע "לבן","לבניה","שמנת" (בכל ימי ילדותי לא טעמתי שמנת).

 

[shron17]

אצלינו היה חלב עיזים טרי.

בילדותינו הוריי קנו עז שאכלה עשב טרי בחצר,והניבה שפע של חלב ,אימי הייתה מרתיחה את החלב המתוק והיינו שותים בכול בוקר -וערב כוס מלאה חלב.
כמוכן הייתה מכינה לנו גבינת -עיזים משובחת, שהייתה מכינה בשקיות-בד ושהייתה תולה בחבל -הכביסה לניקוז הנוזלים.
מהגבינה גם הכינה לנו לביבות .

 

[ציפי ב החמודה]

בעניין הכוסמת

לא יעזור עם ריח ובלי ריח, אני רק רואה את הגרגרים של זה בחנות התבלינים,
אני נגעלת מזה,בעניין דגים, אני מאד אוהבת דגים מכל סוג שהוא וגם אוכלת
הרבה דגים, רק לא את הדבר המסריח הזה, בעניין עיזים, בילדותי לא ידעתי
מה זה חלב עיזים או גבינת עיזים וגם לא שמנת, אנחנו היינו קונים חלב אצל
החלבן עם החמור והסוג הפשוט ביותר של גבינה לבנה, את כל המטעמים
של החלב למדתי להכיר כששרתתי בנח"ל והייתי בקיבוץ.

 

[shron17]

לשפירא בנושא העישון,,

הזכרת לי את סבי ז"ל שהיה בצבא הבריטי ועישן 4 קופסאות סיגריות ליום,
ולאחר כמה שנים התפתח אצלו אולקוס,ואז הרופא אמר לו :"אתה תחליט כעת מי יחיה אתה או הסיגריות", באותו רגע סבי זרק לפח את הסיגריות שהיו לו בכיס,והוא הפסיק לעשן לתמיד.
אבל ,,במקרה שלו הוא לא השמין ,מכיוון שהיה לו חבר תימני שהיה מכין לו בכול סוף שבוע צנצנת עם סחוג חריף שהיה אוכל יום יום עם מרק ובשר ועם הרבה הרבה ירקות טריים, והוא שמר על משקל תקין וחי עד גיל 96 בצלילות מלאה,שכמעט ולא רואים היום בגיל זה.
&nbsp

 

[שפירא מאיר]

אצל אשתי זה לא יעזור, פולניה יודעת יותר טוב...

בבית החולים אמרו לה שמצב הריאות שלה כשל מי שמעשן 100 סיגריות ליום.
אני והנכדים תלינו בבית שלטים :"את רוצחת אותי עם הסיגריות הללו", זה לא הזיז לה.
קשה לה לנשום בריאה היחידה שנותרה לה, אז במקום להפסיק לעשן, היא החרימה את מחולל החמצן שלי, הוא פועל אצלה 20 שעות ביממה ואני נותרתי בלי.....

(כן, יש בלון חמצן למקרי חירום, אבל למי יש כח באמצע הלילה לפתוח את הברז האמתני...)
אמרו לה שהיא לא תקבל מחולל חמצן, שתפסיק לעשן ולתת לריאה הפגומה האחרונה לעבוד, זה כמו לדבר ללמפה.

היא שאלה למה אני טס כל פעם לכרתים לשבועיים ? אמרתי לה שזה כדי לנשום קצת אויר צח. וכי נמאס לי להיות ה-"לך תביא" כל היום, כל הזמן.....

 

[shron17]

לשפירא, רק מהתיאורים שלך אפשר להפיק סרט אימה,,

הכול מתואר כמו סרטי האימה של אגתה כריסטי :
חדר אפוף במסך שכולו עשן ,האויר ללא חמצן ,מסכות-גז ,
דמות עם ריאה שחורה שנחנקת ומצילה עצמה בעזרת מחולל -חמצן
שנחטף מקורבן שזקוק לחמצן.
&nbsp
אפשר ליצור מזה סרט אימה דרמתי מאין כמוהו.
&nbsp
&nbsp

 

[שפירא מאיר]

בהחלט, ואני חי בסרט הזה...

והנה עוד פן:
היא משוגעת על הילדים והנכדים וכל הזמן בקשר טלפוני וחייבת לדעת מי עושה מה והיכן ואפילו את הבן (50) חוקרת למעשיו, אבל כשהם אומרים לה שלא יבואו לבקר כי אי אפשר לסבול את סירחון הסיגריות שכל הבית ספוג בו, היא לא מפסיקה...

 

[shron17]

לשפירא,כשיש התמכרות לסיגריות ,זו צרה גדולה לכול המשפחה.

כעת גם אם היא רוצה ,הרי היא לא יכולה להפסיק כי היא מכורה קשות לניקוטין,
ואם היא לא מוכנה ללכת לגמילה מעישון ,ואין לה רצון להיגמל אז דבר לא יועיל.
מצד שני,אם היא מתגעגעת לילדים ולנכדים,וקשורה אליהם ,אז אולי הילדים ישכנעו אותה לגשת לגמילה ולא ייוותרו לה בעניין ואולי רק אז היא תשנה כיוון חשיבה,ומי יודע אולי בהשפעתם היא כן תחליט ללכת לגמילה.
&nbsp

 

[שפירא מאיר]

איש לא מצליח להשפיע - היא לא רוצה להפסיק

אני עישנתי 20 שנה וכאשר שמעתי בתחילת שנות ה-80 שזה גורם לסרטן, הפסקתי מיד (עישנתי 4 חפיסות ביום בגלל תפקיד מלחיץ מאוד כראש "צח"מ)
הענין הוא שמאז שאני חולה באי ספיקת לב (40%), העשן מחניק אותי פיזית.
זה לא מענין אותה.

בכח שלחתי אותה פעם לגמילה, בהפסקה של ההרצאה, היא יצאה לעשן.....
היינו באיכילוב בתור לרופא ריאות שיפסוק סופית מה בדיוק לנתח את הסרטן בריאה, בהמתנה היא יצאה לעשן...

כן, באמצע מאי אנחנו "חוגגים" (אלק) 50 שנות נישואין.....

 

[shron17]

שפירא,יש לה מזל גדול שאני לא הבת שלה,

אני אדם עם עקרונות ללא פשרות במצב שכזה,ומכיוון שאני אלרגית לעשן,הייתי מחרימה את כול הסיגריות על ימין ועל שמאל,עד שהיא הייתה מרימה ידיים,אם זה היה תלוי בי,
אפילו סיגריה אחת לא הייתה שורדת אצלה.
החיים יקרים מדי- בשביל למות מעשן של סיגריות.
&nbsp

 

[שפירא מאיר]

זה לא היה עוזר

עם כניסתה לבית החולים, עשיתי חיפוש בבית והשמדתי את כל הסיגריות שמצאתי וכן מעל 320 מצתים.

חודשיים היא לא עישנה ולא השתעלה אפילו פעם אחת.
אחרי חודשים בקשה שאקנה סיגריות, לא רציתי ואף אחד במשפחה לא רצה, אז היא התחילה לבקש מהשכנים מזה סיגריה מזה קופסה, וממש ביישה אותי מול כולם שהיא מבקשת נדבות.

היום היא משתעלת כל כמה דקות שיעול כבד של נרקומנים לניקוטין, לקחה לי את מחולל החמצן, ולא שמה בכיוון שלי.

כעת החלטתי.
כיוון שאני עורך את הקניות באינטרנט כל שבועיים, כל חודש אני קונה 5 פקטים סיגריות והמחיר בערך 1500 שקל לחודש, ואני מרגיש מטומטם כשאני קונה את הסיגריות שמרעילות אותי.

אמרתי לה שאני לא קונה יותר סיגריות (היא לא מבינה שום דבר במחשב, כל השנים סרבה ללמוד) , וברגע שיסתיים המחסן שיש לה, היא תהיה בבעיה.
התגובה שלה - שהיא תפנה לילדים ולנכדים שיקנו לה.

הפתרון הזה לא יעזור לה כיוון שאף אחד מהנכדים ומהילדים לא מעשן, ואף אחד לא יסכים לקנות לה סיגריות.
הפתרון היחידי שלה יהיה להפסיק לרבוץ על הספה ולעשות מאמץ לנסוע לחנות לקנות לעצמה, ולא נראה לי שהיא תעשה זאת, אלא אם הנרקוטיקה סיממה אותה לחלוטין בניקוטין.

 

[מינהר]

עוד לא שמעתי, שמישהו יקנה סיגריות

שמרעילות אותו עצמו.

 

[ציפי ב החמודה]

שרון

סחוג לאולקוס? לא יאומן, שהוא שרד את זה.

 

[shron17]

ציפי זה באמת אליפות ,,

בזמנו לא ממש ידעו איזה מחלה וקבעו להרבה חולים שיש אולקוס,
עובדה שהיום כמעט ולא שומעים על מחלה כזו.
בכול מקרה,הוא היה מוסיף תמיד לאוכל סחוג,והיו לו הרבה ויכוחים על כך, עם אישתו וילדיו,
לבסוף הוא שרד והאריך ימים יותר מכולם.
&nbsp

 

[מינהר]

שרון, מוכרים היום את הפילה הישן והטוב,

קוראים לזה זהבון. אני מכינה ממנו קציצות נפלאות עם הרבה שום.