בוקר טוב וסופשבוע נפלא לכולם



אני שמתי לב שעל החשקים השגרתיים יותר קל להתגבר. למשל סיגריה בבוקר או אחרי אוכל או קפה. הם חולפים יחסית מהר. אבל הזמנים המורכבים יותר, הם בעייתיים. כשרבים עם מישהו קרוב, כשמצוברחים, כשנמצאים בסערת רגשות הורמונלית (
) זה טריקי.
 
את צודקת

תראי, הגוף שלנו הוא גאון. הוא ממציא את עצמו כל פעם מחדש. גם כשאת חושבת שהצלחת והתגברת עליו, תמיד הוא ימצא משהו כדי לגרום לך להשתוקק לסיגריה שהוא כל כך רוצה. לכן את חייבת לעשות "כאילו" את מעשנת. לבלבל את האוייב. נשמע מצחיק או הזוי, אבל זה באמת ככה. הגוף יעשה הכל כדי לקבל את מה שהוא רגיל אליו שנים מספר.
 

hofit1980

New member
איך הפסקת לעשן? הסתייעת במשהו?

אשתף שהפסקתי לעשן באוגוסט, למעט שני מקרים של חשק עז להדליק סיגריה (שניהם חברתיים) הגמילה הייתה קלה מאוד.
זה אחרי שעישנתי 15 שנים, בין קופסא לקופסא וחצי ליום.
"הדרך הקלה להפסק לעשן", קראתי, הקנטתי את הבחור שנתן לי אותו ושבוע אחר כך, סיגריה במרפסת ובום, אני לא מעשנת יותר.
 
לקחתי צ'מפיקס כמה ימים ראשונים

ואחר כך הפסקתי איתו. את הסרט שלו ראיתי וגם קראתי את הספר. אני מבינה מה שהוא אומר, אבל לא יודעת, זה מרגיש לי כמו כוח רצון כזה.
 

hofit1980

New member
מאחלת לך המון בהצלחה

וזה לגמרי כוח רצון, אבל גם תפיסה חברתית ושטיפת מוח שצריך להתנקות ממנה....

את כבר מצליחה, אז אני חושבת שזה כבר נפלא!
ו...איזה כיף זה לא לעשן,נכון?
 
כן, הרבה מאוד מזה זה תפיסה חברתית.

גם אחרי חמישים שנה, עדיין תדמית המרלבורו-מן המאצ'ואיסטי והכריזמטי, או לחילופין הפמיניסטית המשוחררת והמודרנית שאוחזת סיגריה עם כוס וויסקי תופסת.

שטיפת המוח הזו כל כך חזקה.

והרגשתי יותר טוב בהתחלה (מבחינת קוצר נשימה וזה) אבל אחר כך בא ל"ג בעומר עם האוויר היבש שלו וגרם לי שוב לקוצר נשימה עצבני. עכשיו קצת יותר טוב. תודה
)
 
למעלה