אמא לאחד פלוס שניים
New member
צהרים טובים אחרי שהתפניתי...
אז גם אצלנו חזרה לשיגרה היום- הילדים במסגרות, הבעל בעבודה, ואני הייתי בשיעור יוגה שקצת (מאד בעצם) עזר לשחרר את כל השרירים התפוסים מהחג הזה... אני לא רוצה לפתוח פה לשטן, אבל חייבת להגיד שבחג הזה הרגשתי ממש שינוי אמיתי: עד עכשיו מאז שנולדו פלג וטל, כל חג היה מין סיוט, חיכינו שיגמר כבר, היה לנו קשה קשה. ובחג הזה- היה לנו ממש ממש כיף, פעם ראשונה בכמעט שנתיים שממש אני קצת מצטערת שנגמר, היה לנו זמן איכות משפחתי נפלא, הילדים כבר מספיק גדולים שאפשר לנסוע הרבה ולהנות, לא לסבול, ולא להרגיש שמחוץ לבית עובדים כ"כ קשה איתם, שכבר שווה להישאר בבית כל הזמן וזהו. נסענו, ראינו חברים, טיילנו, וממש נהנינו (חוץ ממשברונים פה ושם כמובן, אבל למי אין...). מקוה שזה לא רק מזל מקרי, אלא תחילתו של טרנד... לפני חודש לא חשבתי שאשקול ברצינות לבוא למפגש הסופשבוע שמתוכנן בסוף מאי, והנה היום אני מוצאת את עצמי מתלבטת מאד ברצינות, נראה לי שאולי נוכל כבר להנות ממשהו כזה... מי היה מאמין שככה פתאום זה יקרה...!! וחוץ מזה מרגישה שבגלל החג לא הגבתי להמון הודעות פה שרציתי להגיב, אז רק לכפר קצת לפחות: - ענת - כיף לראות אותך פה חזרה קצת, מתי נפגשות??... - רותי- כיף לראות אותך שוב, מזמן לא היית, תישארי... - שרון- מקוה שאתם מתרגלים חזרה לאפריקה, ומתחילים לראות את האור בקצה המנהרה, שהחזרה לארץ מתקרבת, בינתיים תהנו כמה שאפשר מכל מה שיש שם ואין פה (חופים מהממים וכל זה למשל...). - חני- לא ויתרתי לך על איזה מפגש בעין חמד מתישהוא בעתיד הקרוב, בשעות נורמליות ולא קרות מדי, גם בלי ממולאים!... - סיגל222- מה קורה עם רונן? שולחת אנרגיות חיוביות...! - מאיה דורון, נועה עם וו- הילדים מקסימים כרגיל...! (וכמובן גם כל שאר הילדים שלא הספקתי להגיב, אין פה ילד שהוא פחות ממשגע...). שיהיה לכולנו שבוע טוב...
אז גם אצלנו חזרה לשיגרה היום- הילדים במסגרות, הבעל בעבודה, ואני הייתי בשיעור יוגה שקצת (מאד בעצם) עזר לשחרר את כל השרירים התפוסים מהחג הזה... אני לא רוצה לפתוח פה לשטן, אבל חייבת להגיד שבחג הזה הרגשתי ממש שינוי אמיתי: עד עכשיו מאז שנולדו פלג וטל, כל חג היה מין סיוט, חיכינו שיגמר כבר, היה לנו קשה קשה. ובחג הזה- היה לנו ממש ממש כיף, פעם ראשונה בכמעט שנתיים שממש אני קצת מצטערת שנגמר, היה לנו זמן איכות משפחתי נפלא, הילדים כבר מספיק גדולים שאפשר לנסוע הרבה ולהנות, לא לסבול, ולא להרגיש שמחוץ לבית עובדים כ"כ קשה איתם, שכבר שווה להישאר בבית כל הזמן וזהו. נסענו, ראינו חברים, טיילנו, וממש נהנינו (חוץ ממשברונים פה ושם כמובן, אבל למי אין...). מקוה שזה לא רק מזל מקרי, אלא תחילתו של טרנד... לפני חודש לא חשבתי שאשקול ברצינות לבוא למפגש הסופשבוע שמתוכנן בסוף מאי, והנה היום אני מוצאת את עצמי מתלבטת מאד ברצינות, נראה לי שאולי נוכל כבר להנות ממשהו כזה... מי היה מאמין שככה פתאום זה יקרה...!! וחוץ מזה מרגישה שבגלל החג לא הגבתי להמון הודעות פה שרציתי להגיב, אז רק לכפר קצת לפחות: - ענת - כיף לראות אותך פה חזרה קצת, מתי נפגשות??... - רותי- כיף לראות אותך שוב, מזמן לא היית, תישארי... - שרון- מקוה שאתם מתרגלים חזרה לאפריקה, ומתחילים לראות את האור בקצה המנהרה, שהחזרה לארץ מתקרבת, בינתיים תהנו כמה שאפשר מכל מה שיש שם ואין פה (חופים מהממים וכל זה למשל...). - חני- לא ויתרתי לך על איזה מפגש בעין חמד מתישהוא בעתיד הקרוב, בשעות נורמליות ולא קרות מדי, גם בלי ממולאים!... - סיגל222- מה קורה עם רונן? שולחת אנרגיות חיוביות...! - מאיה דורון, נועה עם וו- הילדים מקסימים כרגיל...! (וכמובן גם כל שאר הילדים שלא הספקתי להגיב, אין פה ילד שהוא פחות ממשגע...). שיהיה לכולנו שבוע טוב...
