היום נכנסתי לשבוע 36
אבל עברתי סרטים במשך חודש!!!!
בשבוע 32- התחילו לי צירונים, וצוואר הרחם שלי התקצר מ-38 ל-31 מ"מ בשבוע אחד (בעיקרון, בשלב הזה, צריך להתקצר במ"מ בשבוע).
הגניקולוגית שלי אמרה לי שכדאי לי להתחיל להכין את התיק ללידה ואת החפצים החשובים בחדר התינוק כי היא לא יודעת אם אלד בעוד שבוע (שבוע 33) או בעוד חודש! נכנסתי לקבוצת סיכון ללידה מוקדמת, ועשיתי מספר בדיקות מוניטור.
בשתי הבדיקות האחרונות, הצירונים נעלמו (כנראה בעקבות שתייה מרובה- של 4-5 ליטר בימים חמים), צוואר הרחם עדיין במצב סטטי (31 מ"מ)וסגור.
והנה, אני בשבוע 36, תודה לאל, יחסית בשלב בטוח, שבו לא עוצרים לידה- גם אם היא תתרחש. אני מאוד מאושרת מההיריון. אני מרגישה טוב פיזית (למעט מעט עייפות)- זה לא מובן מאליו! כי אני מאפריל של השנה שעברה אני בהיריון והרגשתי ממש לא טוב במשך תקופה מאוד מאוד ארוכה (היריון ראשון הפלתי בשבוע 10 כי לא התפתח, והיריון שני- חודש לאחר הפלה כימי, ואחרי חודש- ההיריון הנוכחי שכלל בחילות, הקאות וחולשה עד שבוע 19) .מרגישה שיחסית יש לי יותר ביטחון בהיריון הנוכחי(הגיע הזמן אחרי 36 שבועות

))), אבל גם לפעמים אני מוצאת את עצמי לא מרגישה את העובר שלי (כן, אני יודעת... מותר לו גם לישון...

), ואני מתחילה עם המניפולציות שלי ומנסה להעיר אותו עם שתייה, אכילת מתוק, שכיבה על צד שמאל... בעלי אומר לי: "מה? גם כשהוא יוולד, כל הזמן תעירי אותו כדי לבדוק אם הוא נושם?"

)