שפירא מאיר
New member
תודה
אני עצמי אחרי חודש וחצי של דחיפת כסא גלגלים (לכל אורך איכילוב, וזה קשה מוות כי היא שוקלת...) ושל ריצות כל יום לאיכילוב, מותש לגמרי, אני יודע לנהל את חיי בקצב איטי המתאים למצבי הבריאותי (קוצב לב, אי ספיקת לב 40%), ופה הכל היה בלחץ, שעות ארוכות של תורים, שעות של המתנות, נסיעות ארוכות ומתישות, בשבת הודעתי למשפחה שיחלקו את התורנות עליה בשבת כי אני גמור.
אשתי חמישה ימים אחרי הניתוח שוחררה הביתה, כאשר היא עדיין קצת מבולבלת, זקוקה לאמצעי עזר, לא יכולה ללכת לבד ולא למה שצריך מבחינה אישית.
הבעיה שהיא כהרגלה יודעת טוב מכולם, ופה ושם מביעה התנגדות לדברים מסויימים.
הבאתי שיפוצניק שיתקין ידיות אחיזה בבית במקלחת ובשירותים, שכרתי כסא גלגלים שאפשר יהיה לנייד אותה (מחר יש לה צילום במנסבך, ביום שני ביקורת באיכילוב) ורציתי שתתחיל בכוחות עצמה לנוע והבאתי הליכון, והיא ענתה לי שהיא תשתמש בו כשתחשוב שהיא רוצה.....
בינתיים היא גרה אצל הבת ששם יש מעלית, לפני הצהריים אני איתה ומהצהרים הבת והנכדות בבית (הבעל ליד אביו שנמצא בטיפול נמרץ בוולפסון...) , אני כעת הולך לשכנע אותה להתחיל להשתמש בהליכון כדי לעזור להבריא וגם שתתחיל לחשוב לשוב הביתה ולהפסיק לשבש את החיים במשפחת הבת, שכמובן מארחת אותה למופת, ובכלל היא הוכיחה את עצמה מעל ומעבר.
בינתיים פניתי לחברה הציבורית "דנאל" שמחר ישלחו עו"ס שתדבר איתה, היא רוצה לראות את מסמכי השיחרור של בית החולים ותלושי הפנסיה שלי ושלה ומצב החשבון בבנק, והם שיפנו לביטוח לאומי לטפל במה שצריך , ולדבריהם לפי מצבנו יש להניח שתקבל עזרה ל-4-5 שעות ביום (זה מספיק).
הבנתי שאת התשלום לשירות יקבלו מביטוח לאומי כך שזה לא יפול עלינו, אבל , איך אומרים - אאמין כשיגיע הזמן.
ובינתיים מרקיז הכל בסדר.....
אני עצמי אחרי חודש וחצי של דחיפת כסא גלגלים (לכל אורך איכילוב, וזה קשה מוות כי היא שוקלת...) ושל ריצות כל יום לאיכילוב, מותש לגמרי, אני יודע לנהל את חיי בקצב איטי המתאים למצבי הבריאותי (קוצב לב, אי ספיקת לב 40%), ופה הכל היה בלחץ, שעות ארוכות של תורים, שעות של המתנות, נסיעות ארוכות ומתישות, בשבת הודעתי למשפחה שיחלקו את התורנות עליה בשבת כי אני גמור.
אשתי חמישה ימים אחרי הניתוח שוחררה הביתה, כאשר היא עדיין קצת מבולבלת, זקוקה לאמצעי עזר, לא יכולה ללכת לבד ולא למה שצריך מבחינה אישית.
הבעיה שהיא כהרגלה יודעת טוב מכולם, ופה ושם מביעה התנגדות לדברים מסויימים.
הבאתי שיפוצניק שיתקין ידיות אחיזה בבית במקלחת ובשירותים, שכרתי כסא גלגלים שאפשר יהיה לנייד אותה (מחר יש לה צילום במנסבך, ביום שני ביקורת באיכילוב) ורציתי שתתחיל בכוחות עצמה לנוע והבאתי הליכון, והיא ענתה לי שהיא תשתמש בו כשתחשוב שהיא רוצה.....
בינתיים היא גרה אצל הבת ששם יש מעלית, לפני הצהריים אני איתה ומהצהרים הבת והנכדות בבית (הבעל ליד אביו שנמצא בטיפול נמרץ בוולפסון...) , אני כעת הולך לשכנע אותה להתחיל להשתמש בהליכון כדי לעזור להבריא וגם שתתחיל לחשוב לשוב הביתה ולהפסיק לשבש את החיים במשפחת הבת, שכמובן מארחת אותה למופת, ובכלל היא הוכיחה את עצמה מעל ומעבר.
בינתיים פניתי לחברה הציבורית "דנאל" שמחר ישלחו עו"ס שתדבר איתה, היא רוצה לראות את מסמכי השיחרור של בית החולים ותלושי הפנסיה שלי ושלה ומצב החשבון בבנק, והם שיפנו לביטוח לאומי לטפל במה שצריך , ולדבריהם לפי מצבנו יש להניח שתקבל עזרה ל-4-5 שעות ביום (זה מספיק).
הבנתי שאת התשלום לשירות יקבלו מביטוח לאומי כך שזה לא יפול עלינו, אבל , איך אומרים - אאמין כשיגיע הזמן.
ובינתיים מרקיז הכל בסדר.....
